ההתייעלות באוניברסיטה העברית: יפוטרו 80 עובדים

לאחר כשנתיים של משא ומתן, חתמה אתמול האוניברסיטה העברית על תוכנית הבראה חדשה עם המדינה שבמרכזה תוכנית התייעלות רב־שנתית בהיקף של 2.7 מיליארד שקל. התוכנית, שתיפרס לתקופה של 9 שנים, אמורה לסייע לספינת הדגל של האקדמיה בארץ להתמודד עם גירעון צבור של 1.8 מיליארד שקל.

השורה התחתונה בהסכם היא שהעברית תידרש לבצע צעדי התייעלות פנימיים בהיקף של כ־900 מיליון שקל בפריסה של כ־90 מיליון שקל בשנה, וזאת מתוך תקציב שנתי שוטף של כ־2.1 מיליארד שקל, כלומר כ־4% שנתיים.

הקיצוצים ייכללו פיטורים של כ־80 עובדים. בנוסף, הנהלת המוסד תבצע קיצוץ שכר רוחבי של 11 מיליון שקל - מחצית מהסכום בקרב עובדי הסגל האקדמי, והמחצית השנייה בקרב עובדי הסגל המנהלי.

קמפוס הר הצופים. נכסים בעלי ערך גבוה יימכרו צילום: דוד רובינגר

מדובר בצעד דרמטי וכואב, אך הוא רק אחד מתוך שורת צעדים שהאוניברסיטה התחייבה אליהם במסגרת ההסכם שנחתם אתמול עם משרד האוצר והמועצה להשכלה גבוהה. הנהלת המוסד הירושלמי תיאלץ גם למכור נכסים בהיקף של כ־400 מיליון שקל, כשהדגש יופנה על נכסים בעלי ערך גבוה הממוקמים באזורי הקמפוסים בירושלים. נכסים אחרים השייכים לאוניברסיטה מחוץ לקמפוסים הם לרוב בעלי ערך נמוך או שלא ניתן כלל לגעת בהם בשל ייעודם, כמו שטח השייך לה באזור צומת רעננה.

כמו כן האוניברסיטה מתחייבת במסגרת ההסכם להגדיל תקורות בסך של כ־15 מיליון בשנה, כשהמשמעות היא בעיקר ויתור על תקציבי מחקר. התחייבות נוספת של המוסד היא הגדלת מקורות ההכנסה בכ־45 מיליון שקל בשנה, למשל באמצעות תרומות. אם האוניברסיטה לא תעמוד בהתחייבות האחרונה היא תידרש לקצץ עוד. היא גם מתחייבת לשעבד נכסים בשווי של כ־600 מיליון שקל.

מטרות לאומיות

נקודה מעניינת נוספת בהסכם היא התחייבות האוניברסיטה להתגייס למען "עמידה במטרות לאומיות", בהן גידול של 70% במספר הסטודנטים הלומדים מקצועות הייטק והגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים הערבים והחרדים הלומדים במוסד, כך שמספר הסטודנטים החרדים יעמוד על כ־1,000 ושיעור הסטודנטים הערבים יעמוד על 18% בתואר ראשון ו־12% בתואר שני.

נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן. "דרך חדשה ומאתגרת" צילום: אוהד צויגנברג

בתמורה, תקצה המדינה תוספות תקציביות של 700 מיליון שקל, כשמדובר בסכום של כ־70 מיליון שקל בממוצע בשנה לתקופה של עשור. התקציב לתוכנית יגיע מקופת האוצר ואינו צפוי להיגרע מתקציביהן של המוסדות האקדמיים המתוקצבים על ידי המדינה.

הפנסיות יישארו

מעבר לקיצוצים וצעדי ההתייעלות, אחת הנקודות המעניינות ביותר בתוכנית נעוצה דווקא במה שלא נכלל בה. לכל אורך הדרך טענה הנהלת האוניברסיטה כי הסיבה העיקרית לגירעון העצום היא הגיבנת הפנסיונית שנשאה על גבה, שמגיעה לכ־700 מיליון שקל מהוצאותיה השנתיות. אלא שבהסכם שנחתם הוחלט לא לגעת בפנסיות הללו, שאמנם תקפות רק לעובדים ותיקים, אך שואבות לא מעט תקציב שנתי מהמוסד.

לצדדים היה ברור כי מדובר בעניין רגיש. הפנסיות אמנם אינן הגורם היחיד לבור הפיננסי העמוק שנוצר למוסד, אך הן מהוות משקולת כבדה מאוד. מצב של הפחתת זכויות מסיבית למקבלי הפנסיות הללו היה מתקבל, ככל הנראה, בהתנגדות עזה, וכך הוחלט לפסוח על המשוכה הזו בהסכם שנחתם ולקצץ ממקומות אחרים.

המשא ומתן בין הצדדים היה ארוך ומתיש ולווה לא פעם בביקורת הדדית על ההצעות שהוגשו והאופן שבו נוהל. מצד המדינה מסמנים את החילופים שהתרחשו בשנה שעברה בהנהלת האוניברסיטה כנקודת ציון שבה תפסו המגעים תפנית חיובית עד החתימה על ההסכם אתמול. באמצע השנה נכנס לתפקיד נשיא חדש, פרופ' אשר כהן, ובסוף השנה שעברה גם מונה מנכ"ל חדש, ישי פרנקל. עם זאת, לצדם נותר הנשיא הקודם פרופ' מנחם בן ששון כנגיד האוניברסיטה.

עם החתימה על ההסכם, הסתיימה סאגה ארוכה שנמשכה כעשור ושיאה היה ב־2016, אז פורסם ב"כלכליסט" דו"ח פיננסי שהזמינה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) על מצבה של האוניברסיטה. מהדו"ח עלה כי לאוניברסיטה העברית גירעון של 100 מיליון שקל בשנה. האוניברסיטה אף צללה לאחרונה בדירוגים הבינלאומיים בדומה למוסדות אקדמיים נוספים. העברית הגיעה בשנה שעברה למקום 87 מתוך 100 בדירוג שנגחאי, שהוא הדירוג היוקרתי ביותר למוסדות השכלה גבוהה, ובעבר אף דורגה במקום הראשון מבין המוסדות הישראלים. אך בשנה שעברה נדחקה העברית אל מחוץ לדירוג.

שר האוצר משה כחלון אמר אתמול במעמד החתימה כי ההסכם "יאפשר לאוניברסיטה להמשיך ולתרום לצמיחתה של כלכלת ישראל באמצעות השקעה במחקר ופיתוח ההון האנושי". שר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט מסר כי התוכנית "מעמידה אתגרים רבים בפני האוניברסיטה והמדינה, אך יישומה יבטיח שגם בעתיד האוניברסיטה תדורג בצמרת האוניברסיטאות בעולם".

נשיא העברית פרופ' אשר כהן אמר כי "בשנים האחרונות נקלענו למצב תקציבי בעייתי שיצר קשיים רבים וסיכן את יכולתנו להמשיך להוביל את האקדמיה הישראלית. אני שמח לומר כי היום האוניברסיטה העברית יוצאת לדרך חדשה ומאתגרת". יו"ר הות"ת פרופ' יפה זילברשץ הוסיפה: "ות"ת תעקוב מקרוב אחר יישום תוכנית ההבראה ותוודא שהמוסד עומד בכל אחת מאבני הדרך הניצבת בפניו".