אין מתנות חינם: המדינה דורשת מהעברית קיצוץ בשכר הסגל האקדמי ומכירת נכסים
הסכם החילוץ במסגרתו יזרים האוצר 700 מיליון שקל לאוניברסיטה שהם כמחצית מגירעונה כולל דרישות להתייעלות, הפיכתה למוסד רווחי וקידום מיעוטים. אלו הסעיפים העיקריים
בשבועות הקרובים צפוי להיחתם הסכם חילוץ בין משרד האוצר לאוניברסיטה העברית שיסייע למוסד האקדמי הוותיק לצאת מהמשבר הפיננסי. משרד האוצר צפוי להזרים בעשור הקרוב כ-700 מיליון שקל לאוניברסיטה, שהם כמחצית מהגירעון המצטבר של העברית – כ-1.3 מיליארד שקל.
- מסתמן: המדינה תזרים 700 מיליון שקל לאוניברסיטה העברית במשך עשור
- סקר האוניברסיטאות הגדול: מי המוסד הטוב בישראל?
- המדינה מחנכת את האונ' העברית על גב הסטודנטים
לפי ההסכם המתגבש בין הצדדים, האוניברסיטה תידרש לבצע כמה תהליכי התייעלות במטרה להגביר תפוקות מצדה ולהיות יותר רווחית וכן לעמוד ביעדים שהרגולטור, ובמקרה הזה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) ומשרד האוצר מעוניינים בהם. במלים אחרות, האוניברסיטה אחראית לכסות את מחצית הגירעון המצטבר, בעוד המדינה תסייע לכסות על החצי השני.
האוניברסיטה העברית. תידרש לעמוד ביעדים בתמורה להזרמת 700 מיליון שקל צילום: חיים צח
היעדים שהציבה המדינה מתחלקים לכמה סעיפים עיקריים:
1. התייעלות כלכלית שתכלול, בין השאר, קיצוץ בשכר הסגל האקדמי וייעול של תהליכי רכש (כגון ביצוע רכישות מצטברות על מנת להוזיל עלויות, ס"ק).
2. מכירת נכסים מסוימים וניהול נכסים קיימים באופן שלא יגרמו להפסדים כספיים.
3. עמידה ביעדים אקדמיים לאומיים דוגמת קידום אוכלוסיות מיעוט כגון חרדים וערבים.
4. שינוי במבנה התאגידי, כך שיהיה דומה לגופים נתמכים אחרים על ידי המדינה כגון קופות החולים. כך למשל, להפריד בין תפקיד יו"ר הוועד המנהל לבין יו"ר חבר הנאמנים.
5. לפעול בהתאם לשוק העבודה ולמשק, כך שיורחבו חוגים שבעדיפות לאומית דוגמת תחומי הלימוד הנוגעים לתעשיית ההיי-טק.
בתמורה לעמידה ביעדים הללו, תקבל האוניברסיטה, כאמור, סכום מצטבר של 700 מיליון שקל שיחולק ל-85 מיליון שקל בשנה הראשונה ולאחר מכן לסכומים פחותים, מתוך רצון לשים קודם כל "אצבע בסכר".
עם החתימה על ההסכם, תסתיים סאגה ארוכה הנמשכת כעשור ושיאה הגיע בשנה שעברה, אז פורסם ב"כלכליסט" דו"ח פיננסי שהזמין המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) על מצבה של האוניברסיטה. מהדו"ח עלה לאוניברסיטה העברית גירעון של 100 מיליון שקל בשנה, הנובע בעיקר מהפנסיה התקציבית שהיא סוחבת על גבה ואשר מגיעה ל־20% מהוצאותיה.
האוניברסיטה אף חוותה באחרונה צלילה בדירוגים הבינלאומיים, אך יש לציין – בדומה למוסדות אקדמיים נוספים מישראל. העברית שנכללה בשנה שעברה ב-100 הראשונים (87), ובעבר דורגה ראשונה מבין המוסדות הישראליים, נדחקה מחוץ לדירוג.
