השותף הישראלי של סיידוף בבזק: מנהל העסקים שלו

בעל השליטה המיועד ביורוקום תקשורת, איש העסקים האמריקאי נתי סיידוף, מצא את השותף ישראלי שדרוש לו כדי לקבל היתר שליטה בנכס המרכזי של החברה — ענקית התקשורת בזק.

ל"כלכליסט" נודע כי בבקשה להיתר שליטה שסיידוף עתיד להגיש למשרד התקשורת נכלל שמו של מנהל הפיתוח העסקי של עסקיו תמיר כהן, שצפוי להחזיק ב־5%—10% מהחברה שתרכוש את יורוקום תקשורת. כהן יעבור לגור בישראל עם משפחתו וימלא את תקן השותף הישראלי הנדרש לשם קבלת השליטה בבזק.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", סיידוף, באמצעות בעל השליטה הנוכחי ביורוקום תקשורת שאול אלוביץ', מבקש למנות את כהן לדירקטור בבזק, אולם היותו בעל מניות עתידי עשויה לסכל זאת. אתמול דירקטוריון בזק אמור היה לדון במינויים של כהן, מנכ"ל אינטרנט זהב (בעלת השליטה בבזק) דורון תורג'מן ושלמה רודב לדירקטורים בחברה במקומם של בני משפחת אלוביץ' - שאול, אור ואורנה - אך ההחלטה נדחתה לישיבה שתיערך ביום ראשון מכיוון שהגורמים המשפטיים בבזק ביקשו זמן נוסף כדי להכשיר את כהונתם של השלושה.

בעת שהתקבלה ההחלטה על הדחייה נכחו בישיבה תורג'מן והיועץ המשפטי של יורוקום עמי בר־לב שמשמשים כדירקטורים חליפיים במקום בני משפחת אלוביץ'.

גרנות נגד רודב וסיידוף

רודב מיועד לכהן כיו"ר בזק, תפקיד שבו כיהן בעבר, מטעם סיידוף ואלוביץ', אולם מינויו עשוי להיתקל בהתנגדות של חלק מחברי הדירקטוריון הנוכחיים, וכן בהתנגדות של מ"מ מקום היו"ר דוד גרנות שלא ממהר לוותר על מקומו. גרנות ודירקטורים אחרים שתומכים בו לא מתבטאים בצורה מפורשת נגד מינוי הדירקטורים מטעם אלוביץ' וסיידוף, והם אף צפויים לתמוך במינויים בישיבה שתתקיים ביום ראשון, אך הם גם צפויים להערים קשיים על מינויו של רודב ליו"ר. בנוסף, בישיבה זו יבחר הדירקטוריון ממלאי מקום למנכ"לית בזק סטלה הנדלר ולסמנכ"ל הפיתוח העסקי עמיקם שורר שחשודים גם הם בתיק 4000. הנדלר שוחררה למעצר בית, אך הורחקה מבזק למשך 30 יום והיא לא צפויה להמשיך בתפקידה.

הקשיים שמערימים גרנות והדירקטורים על מינוי רודב בידי סיידוף ואלוביץ' אינם ישירים. גרנות הזמין ממשרד עמדה של איקה אברבנל חוות דעת שתמליץ על קריטריונים ותקבע תנאי סף לדירקטורים בבזק. שני הקריטריונים העיקריים שעליהם הומלץ בחוות הדעת הם ניסיון בתחום התקשורת וניסיון בדירקטוריונים של שלוש חברות בעלות מחזור שנתי של 5 מיליארד שקל ומעלה. גרנות והדירקטורים נתמכים על ידי גופים מוסדיים שמחזיקים ב־6.5% מבזק, שפנו בתחילת השבוע יחד עם חברת הייעוץ אנטרופי לדירקטוריון בבקשה לכנס אסיפה כללית של בעלי המניות כדי למנות שלושה דירקטורים חיצוניים חדשים לחברה (ראו הרחבה במסגרת).

מנגד, ישנם גופים מוסדיים אחרים שדורשים להוסיף לתנאי הסף שעליהם המליצה עמדה גם תנאים שפוסלים את מי שנחקר בחשד לפלילים ומי שהוביל הסדרי חוב.

הקריטריונים האלו מכוונים לגרנות עצמו שנחקר בחודש אוגוסט האחרון ביחידת להב 433 בחשד לעבירות של הלבנת הון במסגרת חקירה שמתנהלת נגד איש העסקים בני שטיינמץ. כמו כן, גרנות עמד בראש חברת סקורפיו שבשליטת שטיינמץ שערכה הסדר חוב ב־2014.

הקרב מול קרן אליוט

בנוסף לקרב מול גרנות והגופים המוסדיים, אלוביץ' וסיידוף מנהלים קרב בחזית נוספת מול הקרן האמריקאית האקטיביסטית אליוט שרכשה 4.8% מבזק ושמתנגדת נחרצות למינוי הדירקטורים החדשים מטעמם.

הקרן האקטיביסטית הזמינה חוות דעת מפרופ' אסף חמדני שלפיה יש לבחור את הדירקטורים שיחליפו את משפחת אלוביץ' ברוב רגיל באסיפה הכללית של בעלי המניות של בזק. במילים אחרות, לפי חוות של אליוט, היכולת של בעל השליטה להשפיע על זהות הדירקטורים אמורה להיות מצומצמת בהשוואה ליכולת שלו היום.

מנגד, ל"כלכליסט" נודע כי משרד עורכי הדין גרוס־חודק הכין חוות דעת ליורוקום בנוגע לאופן בחירת הדירקטורים שסותרת לחלוטין את חוות הדעת שהוכנה עבור קרן אליוט. לפי חוות הדעת של גרוס־חודק, צו של משרד התקשורת מעניק לבעל השליטה בבזק יתרון בכל הנוגע למינוי דירקטורים. כמו כן, לפי חוות הדעת, הצו של משרד התקשורת גובר משפטית על חוק החברות, שעליו נסמך פרופ' חמדני בעת הכנת חוות הדעת לקרן אליוט.