קרנות ההייטק יוכלו לפטור מוסדיים מחלק מדמי הניהול

בזמן שבשוק הפנסיוני כוח מיקוח הוא שם המשחק בשאלה מי יזכה לדמי ניהול מופחתים, תעשיית קרנות הנאמנות תמיד התאפיינה בהיותה שוויונית – דמי הניהול זהים לכולם.

אלא שכעת מתברר כי במסגרת תיקון 28, שאמור להיכנס לתוקף ביוני הקרוב ולהכפיף את תעודות הסל לרגולציה דומה לזו של קרנות הנאמנות, נכלל סעיף שיאפשר לראשונה לקרנות הנאמנות לגבות דמי ניהול מפלים. מדובר באפשרות שקיימת כיום בתעודות הסל - להציע דמי ניהול נמוכים יותר באמצעות מנגנון של החזרים, למי שנהנה מיתרון לגודל. המשמעות היא שמנהלי הקרנות יוכלו להגדיר מראש דמי ניהול מופחתים למי שישקיע סכומים גבוהים - בעיקר גופים מוסדיים.

דורית סלינגר צילום: עמית שעל

ל"כלכליסט" נודע כי יש כבר מי שזומם למנף את האפשרות החדשה: קרנות ההייטק שיזמו משרד האוצר ורשות ני"ע. מדובר בקרנות נאמנות שישקיעו בסטארט־אפים ישראליים בשילוב עם מניות חברות טכנולוגיה סחירות וייהנו מכרית ביטחון של המדינה על הפסדים של עד 50 מיליון שקל לקרן (שתידרש לנהל לפחות 400 מיליון שקל). מדובר בחמש קרנות שמנסות בחודשים האחרונים לגייס כסף, וכוללות את הגופים הבאים: אקסלנס, הלמן־אלדובי ואיילון, תמיר פישמן, אלומות ואי.בי.אי.

אלא שכפי שחשף "כלכליסט", המוסדיים לא מסתערים על קרנות ההייטק, ואלה מתקשות לגייס את סכום המינימום לקבלת הגנת המדינה. אחת הסיבות לכך היא חוסר רצונם של המוסדיים לשלם דמי ניהול גבוהים על החלק הסחיר, שעשוי להגיע אפילו ל־70% מנכסי הקרן. לטענתם, הם לא זקוקים למנהל מקצועי כדי להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות ויכולים לרכוש אותן בעצמם.

כעת מנהלות קרנות ההייטק דיונים עם רשות ני"ע כדי שתאפשר, במסגרת תיקון 28, לפטור את המוסדיים מדמי ניהול על החלק הסחיר. מנהלי הקרנות מבקשים גם להתיר להם להגדיל את ההשקעות הלא סחירות (סטארט־אפים פרטיים) מטווח של 30%–50% ל־70% מהקרן. ברשות לא ממהרים לאשר את הגדלת החשיפה משתי סיבות: ראשית, הם קיוו שקרנות ההייטק יסייעו גם למחזורי המסחר בבורסה בתל אביב ויעודדו הנפקת חברות טכנולוגיה חדשות בזכות החלק הסחיר שלהן. שנית, ככל שהקרן משקיעה ביותר נכסים לא סחירים, קשה יותר לתת לה תמחור בשוק שיאפשר למשקיעים לסחור בה כמו מניה על בסיס יומי.

אלא שגם ברשות עדים לקושי של הקרנות לגייס כסף, ומכיוון שמדובר ביוזמה שנולדה ברשות עצמה, מנסים אנשיה למצוא פתרונות. ברשות בוחנים בחיוב לאפשר למנהלי הקרנות לפטור מתשלום דמי ניהול את המוסדיים שישקיעו בקרנות ביחס לחלק הסחיר של ההשקעה. כך לדוגמה, אם 50% מכספי הקרן יושקעו במניות חברות טכנולוגיה סחירות ועוד 50% בסטארט־אפים, הגוף המוסדי ישלם דמי ניהול (שעומדים ברוב הקרנות על 2% מהסכום הצבור ועוד 20% דמי הצלחה), רק על מחצית מהסכום שהשקיע.

עבור המוסדיים מדובר בתמריץ חיובי, אם מביאים בחשבון גם את העובדה שהממונה על שוק ההון דורית סלינגר נענתה לבקשת האוצר ואיפשרה לגופי הפנסיה לגלגל את דמי הניהול של הקרנות על החוסכים. אלא שעולה כאן שאלה אם ראוי שגוף מוסדי ייהנה מדמי ניהול מופחתים, בעוד המשקיעים הפרטיים, שאותם מלכתחילה ביקש האוצר לחשוף לקרנות, ישלמו דמי ניהול גבוהים משמעותית. כך למעשה המשקיעים הפרטיים יממנו את ההנחה של המוסדיים. בהקשר זה טוענים בסביבת קרנות ההייטק שאסור לשכוח כי גופי הפנסיה מנהלים את כספי הציבור, כך שהאדם הפרטי ממילא ייהנה, בעקיפין, מהפטור.