דירוג השחיתות העולמי: ישראל ירדה ארבעה מקומות

בראש המדד ניצבת ניו זילנד (עם ציון 89) ואחריה דנמרק, פינלנד ונורבגיה. את המקומות האחרונים תופסות סוריה, דרום סודן וסומליה (עם ציון של 9 בלבד). בניגוד לשנים קודמות אף מדינה לא זכתה לציון מושלם של 100, וגם לא לציון גבוה מ-90. למעלה משני שלישים מהמדינות הנסקרות קיבלו ציון הנמוך מ-50 המצביע על תפיסת שחיתות חמורה באותן מדינות.

ישראל מדורגת כאמור במקום ה-32 מבין 180 מדינות, עם הציון 62. היא ירדה מהמקום ה-28 מבין 176 מדינות עם ציון 64 במדד 2016.

בקרב 35 מדינות ה-OECD, ישראל מדורגת במקום ה-23. באופן יחסי אין שינוי בדירוג זה לעומת 2016, בה דורגה ישראל במקום ה-22 מבין 34 מדינות.

פאינה קירשנבאום ודוד ביטן צילום: אלכס קולומויסקי

מדד תפישת השחיתות מתפרסם מטעם ארגון שקיפות בינלאומית, הכולל מעל 100 סניפים בעולם. הוא מתבסס על סקרים שעורכים 12 מכוני מחקר עצמאיים ובלתי תלויים בקרב אנשי עסקים וחוקרים במדינה הנבדקת ובמדינות שאיתן היא עומדת בקשר. ישראל נבדקה על ידי 7 מכוני מחקר.

שאלות רבות בסקר קשורות לפרשיות בהן מעורב ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן לקמפיין הממשלה להרחבת המינויים הפוליטיים; למשל - באיזו מידה המדינה ממגרת שחיתות; האם נבחרי הציבור עושים שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית מבלי לשאת בתוצאות; האם קיימות תופעות של נפוטיזם ומינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי; ומהי מידת ההגנה על חופש העיתונות במדינה.

יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, השופטת (בדימוס) נילי ארד, ומנכ"לית העמותה, עו"ד חלי עולמי, מסרו שהמסר שמבקש המדד להנחיל הוא "עולם ללא שחיתות". לדבריהן, "נדרשת מכולנו הקפדה על השקיפות, על היושרה ועל חובת האחריות האישית בהגנה על רשויות אכיפת החוק, על עצמאות מערכת המשפט ועל תקשורת חופשית", זאת, "תוך חתירה מתמדת ובלתי מתפשרת לביעור השחיתות במגזר הציבורי במדינת ישראל".