עיריית ת”א לא תוכל לגבות מס על שימוש חורג

קבלת אישור לשימוש חורג מהיתר אינה אירוע מס המצדיק גביית היטל השבחה, כך פסק השבוע בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. בכך דחה בית המשפט חמישה ערעורים שהגישה עיריית תל אביב נגד ועדת הערר המחוזית, שפסקה כי העירייה אינה זכאית להיטל השבחה. הערעורים אוחדו לדיון אחד.

בעלי נכסים שמקבלים אישור לשימוש חורג בנכס צריכים לחדש את האישור הזה מדי שלוש שנים, ומאחר שעד כה נהגה עיריית תל אביב לגבות היטל על אישור כזה, בהיקף שהגיע על פי ההערכות לעשרות מיליוני שקלים בשנה, ההחלטה שהתקבלה כעת צפויה לפגוע משמעותית בהכנסותיה. כמו כן צפויה להיפגע הכנסתן של רשויות שכנות, כגון חולון וראשון לציון, שנהגו לגבות היטלים על שימוש חורג מהיתר.

רחוב בן יהודה בתל אביב צילום: אוראל כהן

הערעור של העירייה הוגש על חמישה מקרים דומים שבהם היא גבתה היטלי השבחה על שימוש חורג מהיתר. באחד המקרים נכס שפעל כאולם אירועים ברחוב יד חרוצים נמכר, ובעליו החדש ביקש להמשיך להפעילו כאולם אירועים, אף שההיתר שניתן לו ב־1946 כלל שני מחסנים, משרד וחדרים נוספים. בעת המכירה התבקש בעל הנכס לשלם היטל השבחה של 200 אלף שקל עבור שימוש חורג מהיתר, תשלום שהיה צפוי להתחדש מדי שלוש שנים.

מקרים נוספים שנכללו בערעור הם פאב ברחוב חשמונאים הפועל במבנה שבו היתר למחסן ולחנות; מלונית ברחוב בן יהודה, הפועלת במבנה בעל היתר לאולם אירועים; בניין ברחוב לווינסקי ששימש למשרדים והוסב למגורים; ומבנה מגורים ברחוב הירקון שהוסב לאכסניה.

בערעור טענה העירייה כי גישת ועדת הערר אינה תואמת את הפסיקה, וכי לפי החוק שימוש חורג מהיתר מהווה אירוע מס ולא רק מועד מימוש שהוא "צומת גבייה". מנגד, טען עו"ד עדי מוסקוביץ, ממשרד מוסקוביץ, אזרואל, המתמחה במיסוי מוניציפלי, שייצג את בעל הנכס ביד חרוצים, כי מדובר בגביית כפל היטל השבחה.

השופטת יהודית שטופמן כתבה בהחלטתה כי במקרה של מתן אישור לשימוש חורג מהיתר הבעלים אינו זוכה ל"התעשרות" ואין לגבות היטל השבחה, גם אם ערך המקרקעין עלה בשל פעולת רישוי או בשל גורמים אחרים.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "פסק הדין התקבל בעירייה בימים האחרונים. העירייה לומדת אותו ותחליט כיצד לפעול בהמשך".

עו"ד אביעד שוב ממשרד שוב ושות' שייצג את חברת נוף ים כחול לבן, בעלת הזכויות באחד הנכסים שנידונו בהליך, אמר בעקבות הפסיקה כי, "מדובר בהחלטה עקרונית חשובה שכן עד היום עיריית תל-אביב (כמו עיריות נוספות) נהגה לדרוש תשלום היטל השבחה בכל מקרה של מתן שימוש חורג מהיתר באופן שהביא לעיתים רבות לתשלום כפול של היטל השבחה על ידי הנישום, האחד בעת מימוש המקרקעין, אז ממילא משולם היטל השבחה בגין מלוא הזכויות המאושרות לבנייה במקרקעין ואילו בפעם השנייה נגבה היטל השבחה בעת הגשת בקשה לשימוש חורג מהיתר הבנייה שהוצא".