ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן כנס האנרגיה Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

"אני יכול לגור באירופה ובאמריקה, אבל לא ב-961 יישובים במולדת שלי"

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, בכנס העסקים בחברה הערבית בנצרת: "מ-1948 בנו 700 יישובים ליהודים ו-0 לערבים". לדבריו, "אנחנו מודרים מכל תוכניות התכנון במדינה"

אביב גוטר 11:4412.02.18

 

 

"אף אחד לא עושה טובה לאוכלוסייה הערבית. לפני שנתיים שאלתי כמה הערבים משלמים מסים מדי שנה, ולהפתעתי לא היה נתון כזה. מחקר שעשו לבקשתי גילה שהאוכלוסייה הערבית משלמת מסים בסך 36 מיליארד שקל", כך פתח את דבריו ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, בכנס העסקים בחברה הערבית של כלכליסט ובנק הפועלים בנצרת.

 

 

 

"על-פי נתוני שנת 2017, משקי בית ערביים שילמו בסה"כ כ-10.2% מסך כל המסים ששילמו משקי בית בישראל. משקי בית ערביים שלמו כ-4.6% מתשלומי מס ההכנסה; 6.5% מדמי הביטוח הלאומי ו-8.7% ממס הבריאות. מסך כל המסים העקיפים שילמו משקי בית ערביים כ-12.8%. 11.5% מסך כל המע"מ; 27.5% מסך כל המס על טבק ומוצריו; 11.2% מסך הבלו על הדלק; כ- 10.7 אחוזים מתשלומי האגרות וכ-10.2% מתשלומי הארנונה. חלקם של משקי הבית הערבים מסך גביית המע"מ עומד על 11.5% שהם 4.9 מליארד שקל מתוך 42.6 מליארד שקל מע"מ ששולם על-ידי משקי הבית. בסה"כ עומד חלקם של משקי הבית הערבים בסך כל תשלומי המס העקיף על 13.4%. ערך המסים הישירים (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) ששילמו משקי בית ערביים מהווה 12.7% מההכנסה ברוטו למשק בית, לעומת 18% בקרב משקי בית יהודיים. ערך המס העקיף, האגרות והארנונה ששילמו משקי בית ערביים מהווה כ-24.8% מהכנסה נטו למשק בית, לעומת 15.5% בקרב משקי בית יהודיים.

 

ח"כ איימן עודה ח"כ איימן עודה צילום: עמית שעל

 

 

"מה הדבר הזה אומר? אנחנו משלמים קרוב ל-12 אחוז מהמסים מכלל האזרחים. זה עוד אומר שבמידה ומשקיעים באוכלוסיה הערבית רק המדינה מרוויחה. תרוויח עוד מיסים. אם תכנית החומש להשקעה בחברה הערבית תהיה באמת 15 מיליארד, כלומר כל שנה 3 מיליארד זה אומר שהאוכלוסיה תקבל פחות ממה שהיא משלמת. פה אני לא מדבר על ההיסטוריה ועל גזילת האדמות והעושק ההיסטורי. אני לא מוותר על הזכויות ההיסטוריות ועל פעם, אבל עכשיו אני מדבר בצורה הכי דקה. אז ניסיתי ללמוד עוד משהו. אנחנו בכל זאת אזרחים ויש את הטוב הכללי. כלומר בטחון, תכנון, איכות סביבה ועוד. ולכן צריך להוציא את זה, אבל במדינת ישראל יש לנו חילוקי דעות אידיאולגיים ואנחנו מודרים מכל תכניות התכנון במדינה. גם בטוב הכללי יש אפליה קשה. האם יש מחקר על הטוב שלנו במדינה? זה מחקר שאני עובד עליו ואנחנו מצפים לתוצאות בעוד חצי שנה. אני רוצה לדעת את חלקנו בטוב הכללי. ואין ספק שהכל שזור באידיאולוגיות שיש לנו עמדה אחרת לגמרי מהדעה הרווחת במדינה.

 

"לא עושים לנו טובה, זה האינטרס של הכלכלה. עכשיו אני רוצה לעבור מהמקום הזה לתפיסה שלנו ששכנענו בה את האוצר ואמרנו שזה טוב לנו וזה טוב לכלכלה. אותו דבר לגבי התפיסה הכלכלית בסוגיות המסים. ומי שקידם ולחץ וישב 70 פגישות על המוצר זה אנחנו, הרשימה המשותפת והוועד הארצי של הרשויות המקומיות, כי רק עם כבוד ושיח ממשותף נצליח לקדם.

 

"לפני דיבר שר הבינוי והשיכון שאמר שמקדמים ומקדמים - מ-1948 בנו 700 ישובים ליהודים ו-0 לערבים. יש ישובים שבהם יש ועדות קבלה ואני לא יכול לגור בהם? אני יכול לגור באירופה ובאמריקה ורק במולדת שלי יש 961 יישובים שאני לא יכול לגור.

 

"צריך לחשוב מחוץ לקופסה. במקום הלאומי מנסים עכשיו לקדם שפה עברית ושפה אנגלית בבתי הספר כי זה טוב לכלכלה, וזה באמת טוב לכלכלה, אבל בדרך פגעו בשפה הערבית. אנחנו יכולים להתחבר במוקמות נייטרלים ולקדם את הכלכלה, אבל אסור לנו להזניח את הייחוד הלאומי. מה שנתפס כסימפטום הניאו ליברלית הכלכלית של הממשלה הנוכחית זה כסף שאתה משקיע וחוזר מהר לממשלה. גם בתכנית הכלכלית לא תשמעו כלום על הגמלאים, על העוני המחפיר באוכלוסייה הערבית. אף אחד לא עושה לנו טובה, אנחנו משלמי מסים, במידה וישקיעו בנו נשלם מסים נוספים. המדיניות שלנו פוסחת מעל הייחוד הלאומי ומעל המקום החברתי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x