בלעדי לכלכליסט
שדה דב יממן לעיריית ת"א קרקע בתל ברוך
עיריית תל אביב תקבל מהמדינה 22 דונם בשווי 110 מיליון שקל תמורת זכויות בנייה בתוכנית שדה דב. משמעות ההסכם: דילול הזכויות של הבעלים הפרטיים
קרקע של 22 דונם בחוף תל ברוך, ששווייה מוערך ב־110 מיליון שקל, תעבור מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לעיריית תל אביב. בתמורה תיצור העירייה לרמ"י זכויות בנייה בשווי זהה בתוכנית שדה דב — כך עולה מפרוטוקול דיון שערכה בינואר ועדת הכספים של העירייה והגיע לידי “כלכליסט”.
- "דחיית פינוי שדה דב תעכב בניית 28 אלף דירות בתל אביב"
- “המנהלים מסתירים את זהות הבעלים בשדה דב"
- בעלי הקרקע הפרטית בשדה דב דורשים מהמדינה 1.08 מיליארד שקל דמי שימוש
השטח ממוקם בצמוד לשדה דב, שבשטחו מקדמות העירייה ורמ”י בניית 16 אלף דירות. כדי לקבל את השטח הזה התחייבה העירייה שהוא ייכלל בגבולות תוכנית שדה דב, והמדינה תוכל לקבל בגינו זכויות בנייה. המתחם שבו בנוי שדה התעופה משתרע על כ־500 דונם, שבהם מאות חלקות השייכות במשותף לאלפי אנשים וגם למדינה. עם אישורה הסופי של התוכנית, שמאים יחלקו את זכויות הבנייה בין כל בעלי הקרקע. הוספת מתחם תל ברוך תאפשר למדינה להגדיל את זכויות הבנייה שלה ולדלל את הזכויות שיישארו לבעלים הפרטיים.
בהסכם בין העירייה לרמ”י נלקחה בחשבון גם האפשרות שתוכנית שדה דב לא תצא לפועל בשנים הקרובות, ובמקרה של עיכוב רמ”י תוכל לבחור באחת משתי אלטרנטיבות: לקבל מהעירייה זכויות בנייה בקרקע אחרת בבעלות המדינה או במגרש בפינת הרחובות ז’בוטינסקי ובגין ברמת גן, שבו ייבנה מגדל משרדים בן 100 קומות. כיום 65% מהקרקע בבעלות עיריית תל אביב, והיתר בבעלות רמ”י. אוהד דנוס, לשעבר יו”ר לשכת שמאי המקרקעים, מעריך כי אם רמ”י תבחר לקבל זכויות בשטח ברמת גן, הנתח שלה שם יגדל ב־20%-15%. עוד טוען דנוס: “ההסכם בין חברת החשמל, רמ”י ותל אביב הוא עסקה טובה מאוד לעירייה, שכן הוא משחרר בעלות נמוכה מאוד קרקע חשובה לפיתוח העירוני כהמשך לנמל תל אביב”.
המתחם בתל ברוך הוא אחד משלושה מתחמים שבהם מכלים ענקיים לאחסון דלק שמשמשים את חברת החשמל ויעברו לרמ”י בהסכם שבו החברה מעבירה מתחמים רבים למדינה תמורת מחיקת חוב של כ־2.5 מיליארד שקל. שני המתחמים הנוספים ממוקמים בצמוד לרידינג ובכניסה לגני יהושע. לאחר העברת שלושת המתחמים הללו לרמ”י הם יעברו לעיריית תל אביב, שמתכננת להשאיר את המכלים במקומם, אך לחדשם ולהפוך אותם למבנים לשימוש הציבור, כמו גלריות או מתחמי חנויות ובתי קפה. המדינה לא תפסיד כסף מהעברת המגרשים בגני יהושע ובשפך הירקון משום שממילא תל אביב יכולה להפקיעה אותם, לאחר שייעודם שונה לצורכי ציבור. לעומת זאת, המתחם בתל ברוך עדיין מיועד לתעשייה, ומכאן נגזר שוויו הגבוה, 5 מיליון שקל לדונם.
מפרוטוקול הדיון בוועדת הכספים של עיריית תל אביב עולה גם כי העירייה מקדמת בימים אלה תוכנית להקמת מרינה חדשה ממערב לרידינג, ששטחה הימי הוא 60 דונם, פי שניים משטח מרינה תל אביב. על פי התוכנית, המרינה תיבנה על בסיס מרינה קטנה שכבר קיימת בצמוד לבריכת הקירור של רידינג ומשמשת היום את חברת החשמל. בתמורה להרשאה לשימוש בשטח, העירייה תשלם לרמ"י 5% מהכנסות המרינה החדשה, כולל הכנסות משימושים מסחריים כגון בתי קפה. בנוסף העירייה תשלם לחברת החשמל 32.5% מהרווחים בניכוי הוצאות.
מיטל להבי,סגנית ראש עיריית תל אביב: “מדובר באחד ההסכמים המשמעותיים ביותר לעיר שמסדיר את התכנון והפיתוח של קרקעות חברת חשמל בעיר. ראוי להסתכל על הסך הכולל של הסדרה, שבזכותה סוף־סוף מטפלים במתחמים מרכזיים ומשמעותיים של חברת החשמל בתל אביב, וזאת לטובת פיתוח אורבני מיטבי, כמו המעגנה ברידינג ופינוי שטחי ציבור נוספים בגדות הירקון וכמו מתחם גיבורי ישראל שצמוד לתחנת רכבת השלום שמסירתו לעירייה תאפשר לקדם פתרונות תחבורתיים משמעותיים בצומת העמוס ביותר במדינה”.