אוכל בריא? לא בבית ספרנו, רק בסופר

פיצול האחריות על תחום המזון בין מספר רב של רגולטורים, מאפשר מכירת מזון מזיק בתחומי בתי הספר. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי טיוטת התקנות לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, ששר החינוך נפתלי בנט הציג בשבוע שעבר להערות הציבור, דווקא מאפשרת מכירת מזון מזיק בבתי הספר ואוסרת מכירת מזון שלא הוגדר כמזיק על ידי ועדת האסדרה לתזונה בריאה.

כך, לדוגמה, תותר מכירת כריכים עם גבינות עתירות נתרן; מנגד, תיאסר מכירת מוצרים כמו מים בטעמים או שוקו מופחת סוכר, שוועדת האסדרה לא קבעה לגביהם כי הם מזיקים, ולכן לא יסומנו בסמל האדום המציין שמדובר במוצר עתיר סוכר, שומן רווי או נתרן.

תקנות הפיקוח על איכות המזון בבתי הספר מחייבות ספקי מזון למוסדות חינוך לספק מזון מגוון ובריא ואוסרת עליהם למכור בתחום מוסד החינוך מזון שאינו בריא. אלא שההגדרות למזון בריא ולמזון לא בריא, אינן תואמות לתקנות סימון מזון מזיק, שנקבעו בתום בחינה ממושכת של חברי ועדת האסדרה של תזונה בריאה במשרד הבריאות. בבסיס הפערים ניצב עניין הכמויות של סוכר, שומן רווי ונתרן, שקבעה ועדת האסדרה כרף המקסימלי.

הסוכר במרכז

כך לדוגמה קבעה ועדת האסדרה בתקנות שאושרו בוועדת הבריאות, העבודה והרווחה לפני חודש כי מזון המכיל כמויות גבוהות של סוכר, נתרן או שומן רווי יסומן במדבקות אדומות ועליהן כיתוב לבן: "שומן רווי בכמות גבוהה", "נתרן בכמות גבוהה", ו"סוכר בכמות גבוהה". באותן תקנות נקבע הסף המגדיר מהי אותה כמות גבוהה: מזון שמכיל סוכר בכמות של יותר מ־10 גרם ל־100 גרם; נתרן בכמות של 500 מ"ג ב־100 גרם; ושומן רווי בכמות של 4 מ"ג ל־100 גרם מוצר. בשנה השנייה לכניסת התקנות לתוקף, יעלה הסף של הסוכר והשומן הרווי ל־12 גרם סוכר ול־5 מ"ג שומן רווי בכל 100 גרם, בהתאמה.

לעומת זאת, בטיוטת התקנות לפיקוח על מזון במוסדות חינוך לא נקבע סף לרכיבים אלו. כך מציגה הטיוטה טור הכולל "מזון שאינו בריא" שאין למכור בבית הספר; וטור של "מזון מגוון ובריא" שמותר למכור. בטור המתייחס למזון שאינו בריא מוזכרים: "מזון עשיר במלח (נתרן), כגון אבקות מרק, חמוצים, פיצוחים מלוחים, חטיפים מלוחים ותערובות יבשות לתיבול". אלא שאין הגדרה למונח "עשיר" ולא נקבע סף לכמות הנתרן, שמעליו נהפך המוצר למזיק.

צילום: יובל חן

מנגד, בקטגוריית מזונות עשירים בחלבון, נקבעו כמזיקים "מוצרי חלב עתירי שומן כמפורט: גבינות קשות מעל 9% שומן" - זאת, ללא התייחסות לנושא הנתרן שבגבינות הקשות. כך נוצר מצב שבו גבינה צהובה 9% שתקבל ברשתות השיווק סימון אדום בשל כמות הנתרן הגבוהה בה, תוכל להימכר בכריכים בבית הספר ללא הגבלה.

הקץ למים בטעמים

לעומת זאת יש משקאות שונים שלא יקבלו סימון אדום על פי קביעת ועדת האסדרה ותקנות סימון המזון המזיק, ועדיין לא יוכלו להימכר בבתי הספר. כך לדוגמה, שוקו ללא תוספת סוכר, המומתק בסטיביה או מים בטעמים, שכמות סוכר הפירות בהם נמוכה מהסף שמחייב סימון אדום נאסרו למכירה בבתי הספר. "משקאות דיאטטיים

ומשקאות מתוקים וממותקים" שהוגדרו בטיוטה כמזון שאינו בריא.

לדברי גורם בשוק המזון "העובדה שמספר רב של גורמים מעורב בקביעת תקנות יוצר מצב אבסורדי של חוסר אחידות בדרישות: אותה גבינה מאותו פס ייצור תקבל סימון אדום במדף ותימכר בחופשיות במזון בית הספר. מנגד, משקה שמכיל מעט סוכר ופטור מסימון יאסר למכירה במזנונים". לדבריו, חברות המזון מתקשות לקבל מהרגולטורים קווים מנחים ברורים: "אנחנו צריכים להבין מה בכוונת הרגולטור לדרוש, בכדי לבנות אופק לפיתוח מוצרים. אם משרד הבריאות קובע ש'עתיר שומן' זה מעל 9%, אנחנו מנחים את טכנולוג המזון לפתח מוצרים שמכילים פחות מ-9% שומן. פתאום, מסתבר שלא בטוח שאלו פני הדברים, כי משרד החינוך קובע סטנדרטים אחרים". טענה דומה עולה ביחס לאיסור מכירת משקאות עם תחליפי סוכר. לדברי גורם בענף המזון : "משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר שמוצרים עם תחליפי סוכר לא יסומנו כי תחליפי סוכר לא מזיקים כמו סוכר והנה כעת מסתבר שמשרד החינוך רואה בהם מזיקים ואוסר מכירתם".

ממשרד החינוך נמסר: "התקנות המובאות לאישור ועדת החינוך נכתבו בתיאום מלא עם המחלקה לתזונה במשרד הבריאות. לצד זה, יש הבדל גדול בין סימון מוצרים בלבד, לבין קביעה בחוק מה אסור ומה מותר בפועל למכור. החוק חייב להיות מהלך הגיוני ויישומי, כדי שהמהלך יוטמע באופן נכון ובריא".

ממשרד הבריאות נמסר: "ההנחיות לבתי הספר מחמירות יותר מההנחיות לסימונים האדומים מאחר ומתאימות לילדים ולאזור הבית ספרי ונועדו להוות תזונה עיקרית עבור הילדים. הסימון האדום חל על רמות של נתרן סוכר ושומן רווי מעבר לרמה מסויימת. כל המזונות המותרים בבתי הספר יהיו כמובן מוצרים ללא סימון אדום. בית הספר מחמיר יותר בקריטריונים. גבינה צהובה מופחתת שומן נשארה כשלב מעבר".