הבחירה הבלתי אפשרית של מנהלי ההשקעות

השקעה של 100% במניות אינה מתאימה לכל חוסך, ומנהלי ההשקעות מתקשים למצוא אלטרנטיבות סולידיות בזמנים שבהם אפילו התשואה שמציעות חברות כמו עזריאלי מגיעה רק לקצת יותר מ־0.9% בשנה. כדי לאפשר לחוסכים די כסף לגיל פרישה, הפנסיות צריכות לייצר תשואה ריאלית שנתית של 4% — משימה מורכבת כיום.

זו בדיוק הסיבה לכך שכלל ביטוח החליטה בסוף השבוע שעבר לרכוש 50% מאחד מתיקי המשכנתאות של בנק ירושלים בהיקף של 600 מיליון שקל (מתוך תיק של 7.2 מיליארד שקל). התיק הנרכש, עם מח"מ של שבע שנים, צפוי להניב לכלל מרווח תשואה של 2.8% מעל אג"ח ממשלתיות, זאת אחרי שבנק ירושלים הציע תחילה מרווח של 2.5%.

מנכ"לית כלל עמיתים, לימור דנש

תיקי משכנתאות הם, לכאורה, בין ההשקעות הסולידיות שיש — לווים בעלי בטוחה חזקה בדמות הבית שרכשו ומשמעת תשלומים גבוהה שמאפיינת את הציבור בישראל. אבל תיקי המשכנתאות, שגופי הפנסיה הסתערו עליהם בשנתיים האחרונות כחלופה סולידית לאג"ח ממשלתיות, כבר דומים כיום יותר לאג"ח קונצרניות מבחינת רמת הסיכון.

הריבית בישראל, כך לפי הערכות הכלכלנים, כבר הגיעה לתחתית, ובארה"ב היא במגמת עלייה. מצב כזה עלול לסכן את תיקי המשכנתאות, שכן העלאת ריבית עתידית תקשה על הלווים לעמוד בהחזרים החודשיים. מרבית תיקי המשכנתאות שהבנקים מכרו לגופים המוסדיים היו ותיקים — כאלה שההלוואות ניתנו בהם בסביבת ריבית גבוהה יותר, בעוד הבנקים הציעו למוסדיים ריבית נמוכה וגזרו קופון על הפער.

גם במקרה של בנק ירושלים נרשם רווח הון של מיליוני שקלים כתוצאה מהעסקה, אך כלל ביטוח, שאנשיה מודעים לסיכון בתיק, דרשו וקיבלו מרווח תשואה גבוה יחסית, לעומת 1.7%–2% בעסקאות קודמות בשוק.

אחת הסיבות לכך היא ש־43% מהלווים בתיק הנרכש שייכים למעמד סוציו־אקונומי נמוך יחסית. בנוסף, 27% מהתיק הם אשראי לכל מטרה. כלומר, הלווה ממחזר משכנתא ומקבל מימון לרכישות שאינן דיור — הלוואה שנחשבת למסוכנת יותר. אף על פי כן, מדובר בתיק שלא היו בו כמעט אירועי כשל פירעון ושהמח"מ שלו קצר, כך שהוא מגדר את כלל גם מפני תרחיש של העלאת ריבית משמעותית בטווח הארוך.

זו העסקה הראשונה של כלל בתחום המשכנתאות, שכן עד כה היא הציעה משכנתאות באופן עצמאי. ההחלטה לרכוש תיק מהבנק מצביעה על כך שהמוסדיים נמצאים בנקודה בעייתית מאוד, שבה החלופות הולכות ואוזלות.

האג"ח הממשלתיות הארוכות הופכות למסוכנות יותר, אם מציצים לאלטרנטיבה של אג"ח ארה"ב, שבהן התשואה נפתחת בשל צפי להעלאות ריבית. האג"ח הממשלתיות במח"מ הקצר מציעות תשואה אפסית, וחלופת האג"ח של החברות הגדולות במשק מציעה היום ריבית עודפת צנועה על פני האג"ח הממשלתיות. וכשמתלבטים מול חלופת האג"ח של חברות נדל"ן אמריקאיות, חלקן בדירוגים נמוכים, תיק משכנתאות הופך לאופציה הגיונית מאוד.

הסיפור של כלל ובנק ירושלים הוא עוד דוגמה לאיומים שמציבה הריבית האפסית על הפנסיה של הציבור — היעדרן של אפשרויות השקעה סולידיות מפחית יותר ויותר את תמחור הסיכון בשוק.