הסתיימה "פרשת הקבלנים": הקבלן איציק אמסלם נידון לחצי שנה עבודות שירות

בעל חברת אלמוג, הקבלן איציק אמסלם, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירת מרמה במסגרת "פרשת הקבלנים", נידון היום (ד') לחצי שנה של עבודות שירות ולקנס כספי בגובה 2.5 מיליון שקל. "ההרשעה במשפט זה מהווה תמרור אזהרה לגוף במגזר הפרטי שעצימת עיניים שלו כלפי הימצאותו של עובד ציבור בניגוד עניינים – תעמוד מעתה והלאה לחובתו".

"פרשת הקבלנים" התפוצצה בפברואר 2014 עם מעצרם של עו"ד רועי בר, יועצה המשפטי של עיריית ראשון לציון, יחד עם שורה של קבלנים בכירים במסגרת חקירה של היחידה הארצית לפשיעה כלכלית (יאל"כ) של המשטרה. במרכז החקירה עלה החשד שבר קיבל שוחד בתמורה לקידום פרויקטים נדל"ניים ברחובות ובראשון לציון.

כפי שנחשף ב"כלכליסט" באי כוחו של אמסלם, עוה"ד נתי שמחוני ויואב סננס, הגיעו להסדר טיעון עם הפרקליטות במסגרתו הוא הודה בעבירה של מרמה והפרת אמונים – זאת במקום עבירת השוחד שיוחסה לו תחילה. במסגרת ההסדר נקבע גם כי ירצה עבודות שירות וישלם קנס של 2.5 מיליון שקל.

גזר הדין בעניינו של אמסלם, מסיים את "פרשת הקבלנים" בקול ענות חלושה. במסגרת פרשה זו נטען כי עו"ד רועי בר, ששימש כיועמ"ש של עיריית ראשון לציון קיבל כספי שוחד מקבלנים בעיר ובתמורה קידם את עניינם בפרויקטיים נדל"ניים שלהם ברחובות ובראשל"צ.

איציק אמסלם (ארכיון)

בחודש נובמבר נחשף ב"כלכליסט" כי גם בעניינו של אמסלם הושג הסדר טיעון ובמקום עבירת השוחד שיוחסה לו הוא הודה והורשע בעבירת מרמה והפרת אמונים. שופט בית משפט השלום בראשל"צ, רפי ארניה, קיבל היום (ד') את ההסדר וקבע כי אמסלם יבצע את עבודות השירות בפנימיית "אור שמחה" בכפר חב"ד.

בגזר הדין ציין השופט ארניה כי הפרשה הזו מקורה בפרצה משפטית שהייתה קיימת ותוקנה מאז ולפיה יועץ משפטי של ועדה מקומית לתכנון ובניה לא חייב היה להיות עובד העירייה. "פרצה זו", נכתב בגזר הדין, "היוותה מקור למעשי שחיתות והימצאות בניגוד עניינים, עקב המצב הרגיש של היועמ"ש כשחקן הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי". המצב המשפטי "הקלוקל" הזה, כך לדברי השופט, תוקן בשנת 2014 והוא מחייב את היועמ"ש להיות עובד עירייה.

"לעת זו", נכתב עוד בגזר הדין, "די אם נסתפק בכך שנאמר כי ההרשעה במשפט זה מהווה תמרור דרך והערת אזהרה לכל אותם גופים במגזר הפרטי אשר שוכרים שירותיהם של אנשי מקצוע אשר משחקים בשני המגרשים – הפרטי והציבורי כאחד, או הבאים במגע עימם או עם עובדי הציבור".

השופט הוסיף: "אלה, כמו אלה עלולים למצוא עצמם בסיכון שיוגש כנגדם כתב אישום בעבירות שחיתות, היה ועובד הציבור יימצא במצב של ניגוד עניינים בעניינם, כשהגוף הפרטי מודע לכך".

לדבר השופט, ניגוד עניינים זה בו מצוי עובד הציבור עלול להוות לא רק בעיה עבורו אלא להוות בעיה גם עבור מי שבא עמו במגע. "עצימת עיניים של הגוף הפרטי כלפי הימצאותו של עובד הציבור בניגוד עניינים – עלולה מעתה והלאה לעמוד לחובתו".