בלתי מספיק בשקיפות: ישראל עולה במדד הסודיות הפיננסית

חלקה של ישראל במאבק העולמי בהלבנות הון ממשיך להידרדר, כך עולה מהמהדורה החדשה של מדד הסודיות הפיננסית. ישראל תפסה ב־2017 את המקום ה־34 מתוך 112 מדינות שנבדקו במדד, שמכמת את הנזק שגורמת כל מדינה לשקיפות של מידע פיננסי בעולם. למקום הראשון המפוקפק הגיעה כרגיל שוויץ, אבל מיד אחריה מופיעה ארצות הברית, שמתסמנת בשנים האחרונות כמקלט מס חדש.

סודיות פיננסית היא מעין קוד לכל הפרצות במערכות הפיננסיות שמקלות על ביצוע עבירות פיננסיות חמורות, לרבות הונאה, העלמות מס והלבנת הון. בעידן הגלובלי, שבו העברת הכספים בין מדינות הולכת ונעשית נפוצה, מדינה שנגועה בסודיות עלולה להדביק מדינות אחרות בהון שחור, ולכן נחשבת מסוכנת. ישראל תפסה כבר ב־2015 את המקום ה־40 מתוך 92 מדינות שנכללו במדד, ועלייתה שישה מקומות בדירוג מסמנת אותה כגורם בעייתי.

למעשה, הדירוג מקל עם ישראל, משום שהוא מבוסס לא רק על חוסר השקיפות הפיננסית במדינה, אלא גם על משקלה ביצוא השירותים הפיננסיים בעולם. ישראל אחראית רק ל־0.2% מהיצוא הזה, בהשוואה לארצות הברית עם 22%, ולבריטניה עם 17%. כשמתמקדים רק ברמת הסודיות ‑ מצבה של ישראל גרוע משל ארצות הברית.

עולים באפלה

מדד הסודיות הפיננסית נחשב לאומדן המקיף ביותר של רמת הסודיות של מרכזים פיננסיים והשפעתה על זרימת הכספים בעולם. המדד מתפרסם מדי שנתיים מטעם קואליציית חוקרים המתמחים בשקיפות במס בשם Tax Justice Network. במדד נכללו השנה 20 אינדיקטורים של סודיות פיננסית, בשקלול היקף השירותים הפיננסיים offshore.

אז מהם הגורמים שפוגעים בשקיפות הפיננסית של ישראל? אחד החשובים בהם הוא הפטור מדיווח על הכנסות בחו"ל. שהוענק לפני עשור לעולים חדשים ולתושבים חוזרים. הפטור הזה משפיע על כמה אינדיקטורים במדד. בין השאר הוא תורם לסודיות הבנקאית, שכן המידע שנאסף על התושבים החוזרים חלקי בלבד. כשמדינות יבקשו מישראל מידע במסגרת מנגנון חילופי המידע הנהוגים בין גופים פיננסיים לרשויות מס בעולם ‑ ישראל לא תוכל למסור נתונים על הכנסותיהם של התושבים בחוזרים בחו"ל. כמו כן, חובות הרישום והדיווח על נאמנות אינן תקפות כשיוצר הנאמנות הוא תושב חוזר ותיק או עולה חדש, ונכסי הנאמנות כוללים רק נכסים בחו"ל או הכנסות מנכסים בחו"ל.

עוד פינה אפלה בשדה הפיננסי הישראלי היא מערכת המשפט. לדברי מורן הררי, מנהלת הסניף הישראלי של Tax Justice Network במכללה למנהל, הוספת קריטריונים של שקיפות משפטית למדד 2017 המעודכן לא החמיאה לישראל, שבה רוב הדיונים בענייני מס מתנהלים בבתי המשפט בדלתיים סגורות, ואפילו ההחלטות אסורות בפרסום.

עוד קריטריון חדש שמציג את ישראל באור שלילי נוגע לחיוב נישומים לדווח לרשויות המס על תכנוני מס. אף שבחוק ההסדרים הקודם נכללו כמה שיפורים בתחום, עדיין ארוכה הדרך עד שישראל תעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים.

מאז פרסום הדירוג הקודם ב־2015, ישראל גם לא התקדמה בהגברת השקיפות בכמה סעיפים חשובים. אחד מהם הוא חיוב חברות פרטיות לפרסם דוחות כספיים (דרישה שקיימת רק ב־15 מ־112 המדינות שנכללו בדירוג).

במקום הראשון במדד הסודיות נמצאת כמו תמיד שוויץ, שהסודיות המפורסמת שלה פוגעת במערכת הפיננסית העולמית יותר מזו של כל מדינה אחרת.שוויץ ניסתה לעכב חתימה על הסכם בינלאומי לחילופי מידע בענייני מיסוי, ובשנה שעברה ביקשה למנוע את העברת המידע למדינות שהגדירה "מושחתות".

נמל מבטחים להון שחור

אבל המגמה המדאיגה נוגעת לארצות הברית, שעלתה מהמקום השלישי למקום השני. מחברי הדו"ח מסבירים זאת בעיקר בגידול עצום בחלקה של ארה"ב בשוק השירותים הפיננסיים בעולם מ־19.6% ב־2015 ל־22.3% כעת ‑ שמעצים את ההשפעה השלילית של בעיות השקיפות שלה. ארצות הברית עדיין מסרבת לחתום על אמנות רב־מדיניות לחילופי מידע במס, ומסתפקת בדרישה חד־צדדית לקבל מידע פיננסי ממדינות אחרות. עוד מציין הדוח כי ארה"ב נכשלה במיגור תופעת החברות האנונימיות.

אחרי ארצות הברית צועדות בעשירייה הפותחת איי קיימן, הונג קונג, סינגפור, לוקסמבורג, גרמניה, טאיוון ואיחוד האמירויות הערביות. במקום האחרון נמצאות שלוש מדינות זעירות באיים הקריביים, שהשפעתן העולמית זניחה. המדינה המשמעותית שבולטת לחיוב היא סלובניה במזרח אירופה.