ללא ידיעת פקידי האוצר: ועדת שרים לחקיקה אישרה את העלאת קצבאות הנכים

ועדת השרים לחקיקה אישרה הבוקר (ג') את הצעת חוק העלאת קצבאות הנכים. זאת לאחר עיכובים חוזרים ונשנים בגיבוש הצעת חוק ממשלתית להעלאת הקצבאות. שר הרווחה חיים כץ הודיע שבכוונתו להביא את ההצעה לאישור בקריאה ראשונה במליאת הכנסת השבוע.

על פי ההסכם שהושג אתמול בערב בממשלה, חוק קצבאות הנכים כולל עיגון של כל 4.2 מיליארד השקלים עליהם הוסכם עם הנכים בחוק. זאת בשל חששם של הנכים שאם לא יהיה עיגון בחוק, הממשלה תיסוג מההסכם בעתיד.

מדובר בהישג לשר העובדה והרווחה חיים כץ, שכן ההצעה כוללת את דרישותיו, וזאת בניגוד לעמדה המקצועית של פקידי משרד האוצר.

החוק יכלול את הצמדת הקצבאות לשכר הממוצע במשק משנת 2021. בעניין זה ההסכמה היא רק בתוך הממשלה, שכן הנכים דורשים הצמדה מיידית. 

הפגנת הנכים בספטמבר האחרון צילום: יאיר שגיא

חלק מפקידי האוצר לא עודכנו לגבי ההסכמה שהושגה בערב והחלק השני לא הוזמן לישיבה. ההצעה שהתגבשה קיבלה את ברכת הדרך של ארגוני הנכים שרואים בו "הישג היסטורי". אלא שעיון מעמיק יותר אל תוך דברי ההסבר מאפשר להבין כי הדרך לנחלה עוד ארוכה ולא כל המשוכות הוסרו.

מהיכן יגיעו 2.2 מיליארד שקל ליישום החוק 

הצעת החוק קובעת בפירוט שתי פעימות של העלאת קצבאות הנכים בשנת 2018. 250 אלף נכים הזכאים לקצבת הנכות הכללית יקבלו תוספת של 340 שקל החל מינואר השנה. התוספת תשולם כנראה רק בחודש מרץ, אבל תינתן רטרואקטיבית מראשית השנה. כתוצאה מכך, הקצבה תעלה מ-2,342 שקל ל-2,682 שקל.

קצבת השירותים המיוחדים לה זכאים נכים קשים תגדל בפעימה הראשונה ב-200 שקל. קצבת הנכות הכללית תגדל בפעימה השנייה בעוד 161 שקל, כך שתגיע ל-2,843 שקל. כלומר, כלל הנכים יקבלו בשתי הפעימות הראשונות תוספת של 501 שקלים והנכים הקשים תוספת של 701 שקלים.

העלות הכוללת של שתי הפעימות היא 2.141 מיליארד שקלים, מה שמשאיר כאמור רק שני מיליארד שקל לשתי הפעימות הבאות. נושא שנוי מאוד במחלוקת הוא העובדה שנכים שכבר עברו את גיל קצבת זקנה יקבלו רק חצי מההעלאה, כלומר תוספת של 251 שקל לאחר הפעימה השנייה. ספק אם הדבר יעמוד במבחן בג"ץ. עוד מעגנת הצעת החוק העלאה של 50 מיליון שקל בקצבאות הילדים הנכים ושל 50 מיליון בדמי הליווי לעיוור.

בהצעת החוק עוד נכתב כי שר האוצר ושר הרווחה יקימו ועדה ציבורית שתמליץ על אופן חלקות שני המיליארד של הפעימה השלישית והרביעית שאינן מוסדרות בחוק. מכאן, כי טרם הושגו הסכמות על אופן החלוקה לגבי כמחצית מהתוכנית, כלומר, מהיכן יגיעו כ-2.2 מיליארד שקל הנותרים. פקידי האוצר כבר התריעו כי עלותה של המתכונת של חיים כץ דרש - והיא זו שאושרה כעת - נאמדת בכ-6 מיליארד שקל- כ-2 מיליארד שקל מעבר לתקציב שהוקצה. יו"ר הוועדה יהיה מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר ובין חבריה יהיו נציגים של ארגוני הנכים, האוצר ומשרד הרווחה.

שרים יוכלו להתנגד להסכם

בהצעה נכתב עוד שההצעה התקבלה "שלא על דעת הממשלה ובאופן המחייב המתנה ומתן אפשרות להגשת ערר למי משרי הממשלה הרלוונטיים", קרי, שרים יוכלו להתנגד להסכם. "בהיעדר מחלוקת, ונוכח התחייבות הממשלה לקדם את מתווה הנכים וליישמו בהקדם האפשרי, מוצע עתה לאשר את טיוטת החוק על דעת הממשלה, ולהניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת בלא להמתין את השבועיים הקבועים בתקנון עבודת הממשלה". בהקשר הזה, החלטה זו עלולה ליצור בעיות משפטיות.

הצעת החוק קובעת כי קצבת הנכות תעודכן החל מה-1 בינואר 2022 ובראשית כל שנה על פי עליית השכר הממוצע במשק. כן יוצמדו לשכר הממוצע במשק גם קצבאות הקשורות לקצבת הנכות דוגמת קצבת ילד נכה וקצבת שירותים מיוחדים (שר"מ). זאת, בניגוד לשאר קצבאות המוסד לביטוח לאומי המוצמדת למדד המחירים לצרכן. עם זאת, תחילת ההצמדה רק בעוד שלוש שנים תאפשר לאוצר בתקופה לנסות ולשנות את החוק במקרה של משבר כלכלי וצורך בקיצוצים.

על פי הצעת החוק, סכום הדיסריגארד (הסכום שנכה רשאי להשתכר מעבודה בלי שינכו חלק מקצבת הנכות שלו) יעלה מ-2,825 שקלים היום ל-3,400 שקלים מראשית 2018 ול-3,500 שקלים מראשית יולי. על ההעלאה הנמוכה הזו נמתחה ביקורת כי אינה מעודדת יציאת נכים לעבודה.

יו"ר סיעת מרצ ח"כ אילן גילאון אמר בתגובה ש"שבענו מהודעות, מתווים, הכרזות, מסיבות עיתונאים והצהרות חגיגיות. אני אאמין רק כשאראה את התוספת בחשבונות הבנק של הזכאים". עם זאת בירך גילאון את השר חיים כץ "על מאמציו לסיים את הסאגה המבישה הזאת".

יו"ר ארגון "נכה לא חצי בן אדם" אלכס פרידמן הביע תקוה שהחוק יעבור עוד השבוע. פרידמן אמר ש"לפנינו עוד מספר שלבים עד שיהיה ניתן לברך על המוגמר, אך ללא ספק הצלחנו להחדיר לתודעה הישראלית ולמקבלי ההחלטות כי ציבור הנכים בישראל אינו שקוף ולא ניתן עוד להפקירו".