כתב אישום נגד מנהל הקמפיין של הרצוג לראשות העבודה: ניהל קמפיין שלילי נגד יחימוביץ'

כתב האישום נגד בטאט, המייחס לו עבירה של אי מסירת הודעה למבקר המדינה בנוגע לקבלת תרומה כנדרש בדין (העבירה נקראת אי מסירת הודעה לפי חוק המפלגות), הוגש במקביל הסדר טיעון. בעניינו של רמות, הנאשם בעבירה של מתן תרומה אסורה, לא הוגש הסדר.

על פי כתבי האישום, שהוגשו על ידי עו"ד דפנה יבין, בחודש אוגוסט 2013 הוכרז על קיומן של בחירות מקדימות במפלגת "העבודה". הבחירות התקיימו ב-21 בנובמבר 2013. ח"כ הרצוג שהחליט באותה עת להתמודד על ראשות המפלגה, הקים לצורך כך מטה בחירות. הרצוג מינה והסמיך את שמעון בטאט לעמוד בראש המטה. על פי כתב האישום, במועד ובמקום שאינם ידועים במדויק, נפגש בטאט עם דניאל כהן, שהיה פעיל במפלגת העבודה, שרצה כי הרצוג יזכה בבחירות המקדימות.

שמעון בטאט. הסכם טיעון צילום: לעמ

באותו המפגש סיכמו בטאט וכהן, כי כהן יפעל לפרסום קמפיין בעל אופי שלילי נגד ח"כ יחימוביץ', שהתמודדה גם היא לראשות המפלגה, וזאת באמצעות שליחת הודעות טקסט בתפוצה רחבה לחברי המפלגה, אשר יכילו קישורים לכתבות שונות ובהם תכנים פוגעניים לכאורה בקשר ליחימוביץ'. עוד סוכם כי עבור עריכת הקמפיין השלילי יקבל כהן סכום של 40 אלף שקל שישולם לו על ידי שליח מטעם מטה הבחירות שיגיע אליו בהמשך.

ח"כ יצחק הרצוג צילום: נמרוד גליקמן

בהתאם לסיכום, כך נטען, במהלך חודש ספטמבר 2013 נפגש רמות עם כהן במשרדו באשדוד. רמות הודיע לכהן כי הוא מגיע אליו בהמשך למפגש האמור של כהן עם

בטאט וכי הוא יסדיר את התשלום עבור הקמפיין השלילי. כעבור מספר ימים, שלח רמות לכהן, באמצעות שליח, המחאות של חברה המצויה בבעלותו לטובת כהן, וזאת בתמורה לעריכת הקמפיין השלילי, על אף שמתן תרומה באמצעות תאגיד הינה אסורה על פי דין, כך לפי כתב האישום.

כנגד התשלום מסר כהן לרמות חשבוניות עליהן נכתב כי הכספים שולמו בעד "ייעוץ משפטי", למרות שכהן לא נתן ייעוץ משפטי לחברה וזאת על מנת להסתיר את מטרת התשלום. בתמורה לתשלום, כך נטען, ביצע כהן את הקמפיין השלילי במהלך חודש אוקטובר 2013.

כתב האישום נגד בטאט הוגש כאמור במסגרת הסדר טיעון, לפיו בטאט יודה בכתב האישום ויורשע במיוחס לו. על פי ההסדר עם בטאט, עמדת המדינה תהיה למאסר על תנאי, קנס וביצוע עבודות לתועלת הציבור.

ח"כ הרצוג נחקר באזהרה במשרדי להב 433 על חלקו בפרשה באפריל 2016. הוא נחשד בעבירות של קבלת תרומה אסורה, אי דיווח על קבלת תרומה ומסירת תצהיר כוזב. בינואר אשתקד קבע היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, שאין להעמידו לדין וזאת בשל היעדר ראיות מספקות.