רק 5 ליגות הפסידו יותר כסף ב-2016 מאשר ליגת העל הישראלית
קבוצות הכדורגל באירופה הכניסו סכום של 18.5 מיליארד יורו בעונת 2016/17, סכום שיא כל הזמנים - צמיחה מ-16.9 מיליארד יורו בעונה שלפני. כך לפי הדו"ח הפיננסי המקיף של אופ"א, Uefa Benchmark
13:3417.01.18
קבוצות הכדורגל באירופה הכניסו 18.5 מיליארד יורו בעונת 2016/17, סכום שיא כל הזמנים - צמיחה מ-16.9 מיליארד יורו בעונה שלפני. כך לפי הדו"ח הפיננסי המקיף של אופ"א, Uefa Benchmark.
קראו עוד בכלכליסט:
- מנכ"ל באיירן מינכן: להחריף את העונשים על מועדונים שפוגעים בתחרות הכלכלית ההוגנת
- ככה הופכים הפסד בשוק העברות לרווח תפעולי שנתי
- מחקר: ליגת העל הישראלית איטית ושוויונית
הדו"ח, שמסקר מגמות כלכליות ומסחריות בקבוצות הכדורגל באופ"א, מראה שהכדורגל האירופי, כענף, הגדיל את ההכנסותיו במאות אחוזים מאז 1996, אז כל הקבוצות הכניסו פחות מ-3 מיליארד יורו (2.8 מיליארד יורו). צילום: איי אף פי הדו"ח, שמסקר מגמות כלכליות ומסחריות בקבוצות הכדורגל באופ"א, מראה שהכדורגל האירופי, כענף, הגדיל את ההכנסותיו במאות אחוזים מאז 1996, אז כל הקבוצות הכניסו פחות מ-3 מיליארד יורו (2.8 מיליארד יורו).
41 מהליגות באירופה חוו עלייה בהכנסות כש-27 מהן, אחת מהן ליגת העל הישראלית, חוו עלייה בהכנסות של יותר מ-10%. 12 ליגות חוו ירידה או בלימה בהכנסות הטבעיות.
הליגה הישראלית הכניסה 91 מיליון יורו, ששם אותה במקום ה-19 מבחינת הכנסות באירופה. עם זאת, הפערים מול הליגות הגדולות פשוט אדירים. הפרמיירליג הכניסה 4.9 מיליארד יורו. 20 הקבוצות בפרמיירליג הכניסו יותר כסף מכל הליגות האחרות ביחד (597 מועדונים) שאינן חמש הליגות הגדולות הבכירות.
הליגה השנייה הכי גדולה מבחינה כלכלית היא הבונדסליגה עם הכנסה של 2.7 מיליארדר יורו. הליגה הספרדית במקום השלישי - 2.5 מיליארד יורו והאיטלקית 2 מיליארד יורו. הליגה הצרפתית מכניסה 1.5 מיליארד יורו, הטורקית 734 מילין יורו ווהרוסית 701 מיליון יורו.
מספר המועדונים באירופה עם הכנסה של יותר מ-100 מיליון יורו עלה לשיא של 48 מועדונים (עלייה מ-10 בלבד בשנת 2000).
הקבוצות המכניסות ביותר לפי אופ"א הן מנצ'סטר יונייטד (689 מיליון יורו), ברצלונה (620 מיליון יורו), ריאל מדריד (620 מיליון יורו), באיירן מינכן (592 מיליון יורו), פריז סן ז'רמן (542 מיליון יורו), מנצ'סטר סיטי (533 מיליון יורו), ארסנל (477 מיליון יורו), צ'לסי (440 מיליון יורו), ליברפול (407 מיליון יורו) ויובנטוס (341 מיליון יורו).
ההכנסות של 30 המועדונים הגדולים עמדו על 9.1 מיליארד יורו, כחצי מההכנסות של כל הכדורגל האירופי. בממוצע, ההכנסות שלהם גדלו ב-12% מהעונה שלפני בעוד שההכנסות של כלל הכדורגל עלו ב-9% מהעונה שלפני.
כ-34% מכלל ההכנסות (18.5 מיליארד יורו) קשורות לזכויות שידור, 33% לספונסרים ושת"פים מסחריים ו-33% ממכירת כרטיסים ותשלומים מאופ"א. ההכנסות, יש לציין, לא כוללת הכנסות והוצאות בשוק העברות השחקנים.
אוהדי מכבי נתניה. 33% מההכנסות של ליגת העל מגיעות ממכירת כרטיסים צילום: עוז מועלם
ליגת העל תלויה בקהל
ההכנסות של ליגת העל בישראל מגיעות מזכויות שידור (7%), אופ"א (19%), מכירת כרטיסים (32%), חסויות (22%) ואחר, כלומר שוק העברות השחקנים-העברות בעלי קבוצות, תרומות וכו' (20%).
מבחינת נכסים, 2016 היתה השנה הראשונה שלמועודנים השקיעו יותר 1 מיליארד יורו (אצטדיונים, מגרשי אימונים ונכסים ממשיים). החוב נטו של המועדונים ירד מ-65% מההכנסות ב-2011 ל-35% ב-2016. המועדונים מחזיקים בנכסים בשווי 6.7 מיליארד יורו (אחרי חישובי חובות).
עם זאת, רק 20% מהמועדונים בעלים של האצטדיון בהם הם משחקים.
מבחינת שחקנים, הם רשומים כנכסים בשווי 14 מיליארד יורו למרות שנרכשו ב-7.2 מיליארד יורו. סריה A והפרמיירליג אחראיות לחצי מהפעילות בשוק העברות השחקנים.
הכדורגל שילם ב-2016/17 כ-62% מההכנסות שלו לעובדים (ירידה מ-63% בשנה שלפני וירידה משיא של 65.2% ב-2012). כ-71% מהשכר הולך לכדורגלנים (בישראל 78%). בסך הכל, השכר בכדורגל האירופי צמח ב-8.6%, נמוך מהצמיחה בהכנסות (9.5%). הפרמיירליג משלמת את השכר הגבוה ביותר לשחקניה - תקציב השכר הממוצע של קבוצות הפרמיירליג (3.77 מיליארד יורו) כפול מתקציב השכר השני הכי גבוה של הבונדסליגה (1.35 מיליארד יורו).
בסך הכל, הכדורגלנים מקבלים 11.5 מיליארד יורו שמהווים את ההוצאה הגדולה ביותר של המועודנים, שמוציאים 6.1 מיליארד יורו על הוצאות תפעוליות, 204 מיליון יורו (נטו) על רכישת שחקנים. בישראל כל הקבוצות רשמו רווח (או לא הפסידו) בשוק העברות השחקנים. ליגת העל בישראל היא אחת מתוך חמש ליגות ללא קבוצה שהוציאה יותר מאשר הכניסה בשוק העברות.
הרווח התפעולי של הקבוצות באירופה הגיע ב-2016 לשיא של 832 מיליון יורו (עלייה מ-727 מיליון יורו בשנה שלפני). ב-2011 הקבוצות רשמו הפסד תפעולי של 382 מיליון יורו. הקבוצות שהפסידו כספים הפסידו 269 מיליון יורו - ירידה מאסיבית מהפסדים מצבריים של 1.67 מיליארד יורו בשנת 2011. באופ"א מייחסים את השיפור הזה לפייר-פליי הפיננסי, רגולציה שמונעת מקבוצות להוציא יותר מאשר הן מכניסות באופן טבעי.
בישראל 4 קבוצות היו רווחיות, 6 קבוצות הפסידו סכום בשווי של מעל 20% מההכנסות הטבעיות שלהן, 3 הפסידו סכום מינימלי (מתחת ל-5% מההכנסות הטבעיות שלהן) ואחת הפסידה בין 10% ל-20% מההכנסות שלה. הליגות בקרואטיה, רומניה וסלובניה הן הליגות היחידות באירופה בהן לא היתה קבוצה אחת רווחית. ואולם, רק 5 ליגות הפסידו יותר מהליגה הישראלית (36 מיליון יורו הפסדים מצבריים). הליגה הגדולה הכי מפסידה היא הליגה האיטלקית (203 הפסדים מצבריים), הליגה אנגלית (186 מיליון יורו), הליגה הטורקית (153 מיליון יורו) והליגה הפורטוגלית (50 מיליון יורו) הן הליגות היחידות שהפסידו יותר מהליגה הישראלית, שהפסידה בדיוק כמו הליגה היוונית (36 מיליון יורו). הליגה האוקראינית הפסידה 33 מיליון יורו.
הליגה הכי רווחית היא הליגה הגרמנית עם רווח מצברי של 176 מיליון יורו. הליגה הספרדית במקום השני (156 מיליון יורו).
הדו"ח המלא: כאן
