העמלה הצולבת בכרטיסי אשראי תפחת מ-0.7% ל-0.5% במהלך 6 שנים
עמלה צולבת היא העמלה שמשלמים בתי עסק באמצעות הסולקים למנפיקים של כרטיסי חיוב. המשמעות: ירידה של כ-600 מיליון שקל בהכנסות של 3 חברות כרטיסי האשראי
העמלה הצולבת בכרטיסי אשראי תפחת מ-0.7% ל-0.5% בהדרגה עד 2024. פירוש הדבר ירידה של כ-600 מיליון שקל בהכנסות של 3 חברות כרטיסי האשראי. העמלה הצולבת כיום שעומדת כאמור על 0.7%, היא מאז 2014. בנק ישראל עוד במאי האחרון היה צריך לפרסם את המתווה אולם התעכב.
- העמלה הצולבת היא קרטל לטובת חברות האשראי
- בנק ישראל מאפשר לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי להציג עמדתם בעניין העמלה הצולבת
- הפרדת חברות כרטיסי האשראי מעכבת עדכון העמלה הצולבת
עמלה צולבת היא העמלה שמשלמים בתי עסק (באמצעות הסולקים) למנפיקים של כרטיסי חיוב. מלבד העמלה הצולבת בתי עסק משלמים עמלה נוספת שהולכת לחברת כרטיסי האשראי שסולקת את העסקה עצמה (לא בהכרח החברה שהנפיקה היא זו שעימה התקשר בית העסק בהסכם סליקה).
להחלטה של הפחתת העמלה ישנה משמעות לא מבוטל ביחס ללאומי קארד שבשליטת בנק לאומי וביחס לישראכרט שבשליטת בנק הפועלים - שתיהן עתידות להיפרד מהבנקים שמחזיקים בהן, כאשר הפסד הכנסה של מאות מיליוני שקלים פירושו תמחור נמוך יותר כמובן של החברה הנמכרת.
צילום: אוראל כהן
לצד הפחתה של כ 600 מיליון שרל הכנסות של 3 חברות כרטיסי האשראי בהיבט של בתי העסק, הפחתה זו צפויה להקטין את העמלות המשולמות על ידי עסקים בישראל בכחצי מיליארד שקל מידי שנה.
העמלה לא תיפחת כולה בפעם אחת כאמור, אלא ישנו מתווה לפיו הפעימה הראשונה של ההפחתה תהיה בתחילת 2019 - ירידה מ-0.7% ל-0.6%, לאחר מכן פעימה שנייה שנתיים לאחר מכן בתחילת 2021 הפחתה ל-0.55% ו-3 שנים לאחר מכן הפחתה אחרונה בתחילת 2024 לרמה של 0.5%. בהקשר זה בבנק ישראל מציינים כי "ככל שיהיו שינויים מהותיים במבנה שוק הסליקה, בעלויות או במנגנון הסליקה, ייבחן הצורך בעדכון גובה העמלה".
עוד מציינים בבנק ישראל כי בחינה השוואותית של גובה העמלה הצולבת למדינות שונות בעולם מלמדת כי מצד אחד העמלה בישראל (העמלה לפי המתווה שפורסם היום) נמוכה מזו שבקנדה ובארה"ב למשל וגובהה מזו שבאירופה, אך מנגד בהתאם לבנק ישראל מאחר והעמלה הצולבת היא רק חלק מהכנסות חברות כרטיסי האשראי בסקטור של הנפקת כרטיסי אשראי הרי שבאירופה למשל נמצא כי בעוד שהעמלה הצובלת עצמה נמוכה יותר הרי שכדי לפצות על כך הריבית על דחיית חיובי כרטיסי האשראי באירופה הינה גבוהה יותר.
ההחלטה הסופית באשר לגובה העמלה תפורסם לאחר בחינת הערות הציבור.
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, מציינת את הוודאותה רגולאטורית שתיתן ההפחתה ביחס למכירות שתי חברות כרטיסי אשראי והאומרתב הקשר זה כי : "קביעת מתווה העמלה הצולבת לשנים הקרובות יטיב עם העסקים במשק וגם ייתן ודאות רגולטורית שתאפשר את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי והפיכתן לגופים פיננסיים עצמאיים ותחרותיים. צעדים אלה נועדו להגביר את התחרות בתחום הסליקה ובתחומים פיננסיים נוספים, על-פי מסקנות ועדת שטרום והחוק לקידום התחרות".
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "מאחר ובתי העסק שמכבדים את כרטיסי החיוב אינם יכולים להתמקח על גובה העמלה הצולבת, נדרשת התערבות רגולטורית בקביעת העמלה. לאחר בחינה מקצועית ובהתאם למתודולוגיה שהוכרה על ידי בית הדין להגבלים עסקיים, הגענו למסקנה שיש מקום להפחתת העמלה הצולבת, במתווה עליו הכרזנו היום. על פי ניסיון העבר, הפחתת העמלה הצולבת צפויה להביא להפחתת העמלות שמשלמים בתי עסק בסך כולל של מאות מיליוני שקלים בשנה".
