בנק ישראל מאפשר לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי להציג עמדתם בעניין העמלה הצולבת
הבנק פרסם היום "קול קורא" בנושא - וציין את השינויים בתחום, הצפויים להשפיע על חלק מעלויות הייצור שעומדות בבסיס העמלה הצולבת
לקראת ההפרדה הצפויה של ישראכרט ולאומי קארד מהפועלים ולאומי, בנק ישראל מעניק לבנקים, לחברות כרטיסי האשראי ולכל גוף המעוניין בכך - אפשרות להשמיע את עמדתם בעניין גובה העמלה הצולבת, וזאת עד תום חול המועד פסח. ל"כלכליסט" נודע כי בחלק מחברות כרטיסי האשראי לא ציפו למהלך זה של הבנק המרכזי.
- כרטיסי האשראי הופכים למקפצה למכירת הלוואות
- המוסדיים לא ייכנסו לשוק האשראי עד שיוקם מאגר מידע
- ועדת הרפורמות: בנק יתפעל רק שני סוגי כרטיסי אשראי
העמלה הצולבת היא העמלה שבית העסק משלם לחברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את הכרטיס איתו שילם הלקוח. העמלה עומדת על 0.7% מאז 2014, ותישאר ברמה זו עד 2018. הבעיה היא שבתי העסק משלמים לחברות כרטיסי האשראי לא רק את העמלה הצולבת אלא שיעור נוסף של עמלה, שאינו קבוע בחוק, והוא נקבע באופן פרטני בין בית העסק לבין חברת כרטיסי האשראי המספקת שלו שירותי סליקה. במרבית המקרים, ככל שבית העסק קטן יותר כך העמלה הכוללת תהיה גבוהה יותר.
מלבד העמלה הצולבת, בית העסק משלם עמלה לחברת האשראי עימה התקשר בהסכם לשירותי סליקה. במסגרת שירות הסליקה, חברת האשראי הסולקת פונה לחברה שהנפיקה את הכרטיס של הלקוח כדי להעביר את סכום העסקה לחשבון הבנק של בעל העסק. חברות כרטיסי האשראי גם מספקות שירותי סליקה נוספים כמו הקדמה של תשלומים.
במקור, בנק ישראל אמור היה להציג את עמדתו לגבי שיעור העמלה הצולבת עד סוף שבוע הבא; ואולם בבנק ישראל ראו כי נדרש יותר זמן לגבש עמדה, ולכן דחו את ההחלטה, לעת עתה, למאי הקרוב.
מצד אחד המגמה היא הפחתה נוספת של העמלה הצולבת. ואולם בנק ישראל מציין בקול הקורא שלו שפרסם היום כי "מאז חלו שינויים בעלויות עליהן התבססה המתודולוגיה וכן צפויים שינויים מהותיים במבנה השוק, בין היתר שינויי חקיקה ולנוכח הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי, אשר צפויים להשפיע על חלק מעלויות הייצור, שעומדות בבסיס העמלה הצולבת".
בנק ישראל למעשה מסביר בקול הקורא כי ההפרדה של ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים השולטים בהן, הפועלים ולאומי, עלולה להשית עלויות תפעול כבדות יותר עבור שתי החברות האלה ועלויות מימון כבדות יותר (משום שכבר לא יהיו תחת חסות המימון הזול שהן מקבלות מהבנקים המחזיקים בהן); לכן, בנק ישראל רואה חשיבות רבה בהתאמה של העמדה שלו למציאות זו.
כל הפחתה של 0.1% בעמלה הצולבת משמעותה ירידה מצרפית של כ-200 מיליון שקל ברווח אחרי מס של שלוש חברות כרטיסי האשראי, ישראכרט, לאומי קארד, וכאל- כאשר זו האחרונה לא תופרד מהבנקים המחזיקים בה, דיסקונט (72%) והבנק הבינלאומי (28%).