חומת התנגדות לתקציב 2019 - בגובה של 3 מיליארד שקל
הממשלה תתכנס היום לדיון מרתוני שבסופו יאושר תקציב המדינה ל־2019. באוצר מתכוננים לקרב קשה בעיקר מול השרים ארדן, דרעי ורגב. חזית נוספת עלולה להיפתח מול שר התחבורה כץ, שלא שותף בקיצוץ של 1.2 מיליארד שקל שמתוכנן ברשות שדות התעופה
07:0411.01.18
היום צפויה הממשלה להתחיל במרתון אישור התקציב לשנת 2019, מרתון שאמור להסתיים רק בשעות הלילה המאוחרות. הדיון המרתוני הזה אמנם מתרחש היום, אולם מדובר בסופם של שורת דיונים קדחתניים שנערכו בשבוע האחרון בין נציגי אגף תקציבים באוצר לבין נציגי המשרדים השונים. בדיונים אלו, הצדדים נשאו ונתנו על גובה התוספות לתקציבי המשרדים השונים, אך בעיקר ומעל הכל על היקף הקיצוצים.
קראו עוד בכלכליסט:
- תקציב 2019: חברתי עם מקורות לא יציבים
- תקציב 2019: לוקחים הימור על חשבוננו
- מחיר ההישרדות של נתניהו וכחלון: תקציב שבו ייפרצו כל המחסומים
תעריף החשמל יקבל מכה מהמס החדש
חוק ההסדרים הקרוב כולל העלאת המס (בלו) על הפחם, והנפגעת העיקרית תהיה חברת החשמל. אלמלא התייקרות המס האמורה, ייתכן אף שהתעריף יכול היה לרדת דווקא במה שמסומנת כשנת הבחירות הבאה
ליאור גוטמן,
3 תגובות
לכתבה המלאה 
אחד המאבקים הבולטים נגד קיצוצים בתקציב מגיע מצד המשטרה והמשרד לביטחון פנים, שמנסים לבלום יוזמה לקיצוץ תקציב ארוחות השוטרים. מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך פנה השבוע לממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור בדרישה שיבטל את היוזמה, שבמסגרתה סבסוד הארוחות של השוטרים היה אמור לרדת ל־16 שקל ביום, לעומת מימון מלא כיום. המהלך היה אמור להביא לחיסכון של 50 מיליון שקל בשנה.
ל"כלכליסט" נודע כי המשטרה והמשרד לביטחון פנים מקבלים רוח גבית במאבקם מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי. נזרי מתנגד לקיצוץ המתוכנן מכמה טעמים. הראשון: המהלך לא תואם עם אגף הממונה על השכר במשרד האוצר, האחראי על תנאי העבודה והשכר במגזר הציבורי ובשירות המדינה. השני: המהלך מעורר בעיות בהיבט של זכויות העובדים, שכן הארוחות נתפסות כחלק ממרכיב השכר של השוטרים. השלישי: המהלך בעייתי במיוחד לנוכח העובדה שמדובר בפגיעה בזכויות השוטרים, שאינם רשאים להתאגד בוועד עובדים לפי חוק. ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "אין שום שינוי בהרכב הארוחות שמקבלים שוטרי ישראל. עד כה, השוטרים קיבלו ארוחות ובנוסף לכך תוספת אש"ל למימון ארוחות. זאת בניגוד לשאר עובדי המדינה שמקבלים רק אחד מהשניים. על כן, כל שנעשה בנושא הוא התאמת מנגנון הארוחות לשוטרי משטרת ישראל בדומה ליתר עובדי המדינה".
מהשר לביטחון פנים גלעד ארדן נמסר בתגובה: "כוונת האוצר לפגוע במזון שמקבלים השוטרים שלנו בשטח היא פשוט כוונה קטנונית והזויה, בעיקר בימים שבהם השוטרות והשוטרים נמצאים בחזית המאבק בטרור ומשרתים 24 שעות ביממה בכל מקום שהמדינה זקוקה להם. אני מקווה ששר האוצר משה כחלון יורה מיידית לפקידי האוצר לגנוז את היוזמה המבישה הזו ואני מתכוון להיאבק על כך שזה יקרה בימים הקרובים".
כולם רוצים את רש"ת
מהלך נוסף שעורר התנגדות חריפה הוא כוונת האוצר לקחת 1.2 מיליארד שקל מרווחי רשות שדות התעופה. ההתנגדות הגיעה מכמה כיוונים, אולם בלטה במיוחד מכיוון שר התחבורה ישראל כץ ומועצת רשות שדות התעופה. שם טוענים כי המהלך נעשה מול ועד העובדים בלבד, תוך הבטחה להעניק להם תוספת למשכורת בהיקף כולל של 30‑35 מיליון שקל. לטענת אנשי המועצה, הרשות אינה יכולה לעמוד בהשקעות ובפעילות שלהן היא נדרשת אם יילקחו לה אותם רווחים.
מי שעוד הביע התנגדות נחרצת למהלך הם אנשי משרד הפנים בראשות אריה דרעי, שבימים אלה מקדמים ניסיון להתחיל לגבות ארנונה מרשות שדות התעופה, שאינה משויכת לאף רשות מקומית. למעשה, האוצר ומשרד הפנים רבים על אותו סכום. במשרד הפנים רוצים לגבות אותו כארנונה, כזו שתתחלק בין הרשויות המקומיות הסמוכות שנפגעות מפעילותו של נתב"ג או שתלך לקרן הארנונה, שאמורה לחלק כספים בין רשויות חלשות, שבהן מבקש דרעי להשיג תמיכה פוליטית. באוצר מציעים לפטור את הרשות מארנונה כדי לגבות את הכסף בעצמם.
סעיף בולט נוסף שמעורר התנגדות נחרצת הוא כוונת האוצר להעביר את כספי הטוטו ישירות אל קופת המדינה, במקום למשרד התרבות והספורט כיום.
מדובר באובדן של 650 מיליון שקל עבור המשרד. השרה העומדת בראשו, מירי רגב, אמרה השבוע כי "הצעת האוצר אינה מקובלת עלינו ומדובר למעשה בנטו מניפולציה".
שי באב"ד מנכ"ל האוצר ומשה כחלון שר האוצר צילום: יואב דודקביץ רגב אף הסבירה כי סיכמה בעבר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ש"שום הצעה בנושא הטוטו לא תובא לדיון מבלי שאתן לה את הסכמתי". לדבריה, "הספורט הישראלי אינו פרה חולבת. שהאוצר ימצא לו מקור תקציבי אחר לנטו פרויקטים".
התנגדות נוספת, שכבר מפעילה לחצים רבים על האוצר, מגיעה מכיוון משרד הקליטה. במשרד האוצר רוצים לבטל עיוות בחוק הקיים מאז 2002, שלפיו כל עולה מקבל סל קליטה, ללא קשר למצבו הכלכלי. באוצר מציעים לקבוע כי עולים בעלי הון עצמי של יותר מחצי מיליון שקל לא יקבלו סל קליטה, בעוד אלו שכן זכאים יקבלו תוספת של 10%.
בין גואטמלה לירושלים
עוד משרד שבלט במאבקו נגד סעיפים בתקציב היה משרד החוץ, שנדרשלסגור 22 נציגויות ולצמצם 140 תקנים של דיפלומטים כדי להביא לחיסכון של 176 מיליון שקל. גורם בכיר במשרד אמר ל"כלכליסט" כי "מדובר בצעד שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך ליחסי החוץ של מדינת ישראל ולפגיעה קשה בביטחון הלאומי. הקיצוץ המתוכנן בתקנים ובתקציב לא יאפשר למשרד החוץ לבצע את עבודתו ויפגע ביכולתה של ישראל לנהל שיח עם מדינות העולם".
בימים האחרונים פועלים גורמים במשרד במרץ מול נתניהו, המכהן גם כשר החוץ, בניסיון לשכנע אותו לא לאמץ את החלטת האוצר בנושא. גורמים במשרד שמנסים לשכנע את נתניהו כי צמצום הנציגויות תהיה טעות דרמטית נותנים את ההכרה של גואטמלה בירושלים כבירת ישראל כדוגמה להצלחה של שגרירויות המשרד בעולם.
כמו בכל שנה, גם הפעם מנהלים התעשיינים כמה חזיתות מול האוצר. הבולטת שבהם, שנחשפה ב"כלכליסט", היא כוונת האוצר להטיל כ־30% מעלויות הפיצויים על תאונות עבודה על המעסיקים, באמצעות חברות הביטוח. המהלך אמור לעלות למעסיקים עוד כ־600 מיליון שקל בשנה. לפי הערכות, גם חברות הביטוח צפויות להקשות על המהלךבהמשך הדרך. כמו כן, התעשיינים מתנגדים להחלטת האוצר לייקר את הבלו על גז הטבעי, הפחם והסולר. מהלך זה, שאמור לחסוך 90 מיליון שקל, יעלה את מחירי החשמל.
מהלך שאיחד סביבו מתנגדים רבים הוא ניסיון האוצר להשתמש בכחצי מיליארד שקל מקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה לטובת סגירת חורים בתקציב. קרן הניקיון הוקמה במקור מכספים שמשלמות הרשויות המקומיות כמעין קנס על הטמנת הפסולת שלהן. הכספים בקרן נועדו במקור למציאת פתרונותלמצוקת הפסולת בישראל וקידום חלופות לשיטות ההטמנה הקיימות.
גורמים המעורבים בפעילות קרן הניקיוןטוענים כי האוצר תוקע לקרן מקלות בגלגלים ומקשה עליה להוציא את הכסף שנצבר - וכעת מבקש לקחת את הכסף הזה לצרכיו.
לצד המשרד להגנת הסביבה, גם הרשויות המקומיות שמממנות את הקרן מתנגדות למהלך, באמצעות יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. נציגי הרשויות אומרים כי אם ההיטל שנגבה מהם לא משמש למטרתו המקורית, יש לבטל אותו. גם ארגונים סביבתיים צפויים להתנגד למהלך.
במקביל, משרד התיירות פתח במלחמה נגד הכוונה להגביל את הפטור ממע"מ לתיירים ל־60%. שר התיירות יריב לוין נלחם בימים האחרונים בהצעה, שאמורה להכניס לקופת האוצר 40 מיליון שקל.
מהלך נוסף, שזוכה להתנגדות רכה יותר, הוא כוונת האוצר לדחות את יישום הנגשת מבני הממשלה מ־2018 ל־2021. באוצר מבקשים לקבוע כי מבנה שעתיד להתפנות עד סוף שנת 2023 לא יהיה חייב בהנגשה. מי שמתנגדים למהלך הם אנשי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים.
סעיף קטן יחסית בתקציב מאיים על פעילות המערך הווטרינרי, ועשוי לפגוע ביכולתו לנייד בעלי חיים ולפרוק סחורות. הסעיף קובע כי שר החקלאות ושר האוצר יקימו צוות שיבחן את הפרטת המכון הווטרינרי ע"ש קמרון, שהוא למעשה יחידה תחת השירותים הווטרינרים שבמשרד החקלאות.
מי שמתנגד למהלך הם כמה ועדים, ובהם ועד הרופאים הווטרינרים הממשלתיים, ועד עובדי השירותים הוטרינרים וכן ועד החוקרים בשירותים הווטרינרים. נציגי הוועדים, שניסו ללא הצלחה לקיים מגעים עם שר החקלאות אורי אריאל, מאיימים לנקוט בעיצומים.
