טכנולוגיית משאבי אנוש צריכה להיות הטרנד הבא של ההייטק הישראלי

אני מאמין שהלהיט הבא של תעשיית ההייטק הישראלית, הוא ה-HR Tech - שמכיל בתוכו את כל הפתרונות הטכנולוגיים לניהול המשאב האנושי, אשר לפי דוח IDC צפוי להגיע ליותר מ-107 מיליארד דולר בשנת 2020. חברת המחקר CB Insights בדקה ומצאה, כי ההשקעות בתחום ה-HR Tech זינקו מ-400 מיליון דולר ב-2012, לכמעט 2.5 מיליארד דולר ב-2015, כשכמה מהמשקיעים המובילים בעולם כבר מעורבים, ביניהם Andreesen Horowitz, 500 Startups, Greycroft ואחרים.

כמו כל סיפור הצלחה, תחום ה-HR Tech עונה על צורך אמיתי שקיים בשוק, ומכאן כוחו הגדול. בכל מקום בעולם, אנשים רואים בחיפוש עבודה תהליך מתיש ומלחיץ . גם מצד המעסיק, מציאת עובד חדש וקליטתו גוזלים זמן ומשאבים רבים. לפי הערכות שוק, כל יום שבו משרה אינה מאוישת, עולה לארגון כ-500 דולר בממוצע.

כדי לענות על הצורך החזק של מעסיקים ומחפשי עבודה בכל העולם, חברות סטארט-אפ רבות פיתחו בשנים האחרונות פתרונות יצירתיים לשיפור ואוטומציה של תהליכים, כמו גיוס ושימור עובדים, הדרכות מקצועיות ופיתוח אישי, קליטה והסתגלות של עובדים חדשים, חיזוק "מותג המעסיק" ועוד.

רובוט לגיוס עובדים? זה מה שוורה עושה

מעניין לראות שלצד הסטארט-אפים, גם חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם נכנסות לתחום של HR Tech - בהן גוגל, פייסבוק וגם מיקרוסופט שמחזיקה בבעלותה את לינקדאין. המומחים תמימי דעים שהודות לטכנולוגיות HR כולנו נחפש בקרוב מאוד עבודה בצורה שונה לגמרי, וארגונים יוכלו לייעל ולקצר תהליכים בתחום ה-HR כדי לחסוך כסף ומשאבים רבים.

ומה קורה בישראל? אצלנו ה-HR Tech נמצא עדיין בחיתוליו יחסית לארה"ב, אבל יש כאן הזדמנות גדולה להפוך למדינה מובילה בתחום, הודות למצוינות שכבר קיימת פה בתחומים של בינה מלאכותית, לימוד מכונה וביג דאטה – הנושאים שנמצאים בליבת הפיתוח של פתרונות HR Tech. כיום פועלות בישראל כחמישים חברות HR Tech והיד עוד נטויה. רק לאחרונה השלימו שתי החברות הישראליות HiBob ו-Workey סבבי גיוס הון של מיליוני דולרים כל אחת.

גיבוש קהילת HR Tech מקומית יסייע לבסס בארץ אקוסיסטם חזק שיתמוך בהקמת חברות נוספות בתחום. מהתגובה בשוק ניכר שיש צימאון רב בקרב חברות בישראל להצטרף לקהילה משגשגת, שתרומתה לכלכלה, למשק, וגם לאנשים פרטיים כמו מחפשי עבודה למשל, אינה פחותה מתחומים אחרים.

לחברות HR Tech דרושים מומחים רבים בתחומי לימוד מכונה, ביג דאטה ומדע נתונים. מדובר בעיקר בעובדים בעלי תארים מתקדמים בתחומי התוכנה והמחשבים, המתמטיקה והסטטיסטיקה. העבודה מרתקת ומאתגרת מאוד, אולם כבר עכשיו חסרים לתעשייה המקומית עובדים מוכשרים, ובעתיד נצטרך הרבה יותר כאלה.

כדי להרחיב את מאגר ההון האנושי המתמחה בתחומים הרלוונטיים, על המכללות האקדמיות והאוניברסיטאות להשקיע יותר בהרחבת מסלולי לימוד מתאימים, הממוקדים בביג דאטה ולימוד מכונה, ולעודד סטודנטים בפקולטות הרלוונטיות להתמחות בהם.

יש ליזום שיתופי פעולה בין האקדמיה לחברות ביג דאטה ו-HR Tech מובילות, על מנת לחשוף בפני הסטודנטים את האפשרויות המרתקות לתעסוקה בתחום ובכך לפתוח ערוץ בין התעשייה לבוגרים, או לסטודנטים שעדיין מתלבטים באשר לתחום ההתמחות. אפשר לחזות ללא צל של ספק, כי שיעורי ההשמה של בוגרים אלה יהיו מהגבוהים ביותר באקדמיה.

בנוסף, אני קורא למתכנתים מנוסים, שכבר סיימו את לימודיהם באקדמיה, להיעזר בחומרים ובקורסים הרבים שזמינים אונליין ללימוד עצמי, ולהתמקצע בעולמות הביג דאטה ולימוד-מכונה. התעשייה משוועת לעובדים מנוסים והביקוש לא יפחת בקרוב.

גם מגזר המשקיעים יכול ליהנות מהצלחת ה-HR Tech, אשר מראה נתוני צמיחה עולמית בהשקעות, של יותר מ-500% , מאז שנת 2012. מומלץ לקרנות ההון-סיכון להעמיק את מומחיותם בעולמות ה-HR Tech כדי שיוכלו לקחת חלק פעיל יותר בהשקעה ובעידוד תעשייה זו בישראל, ובשלב מאוחר יותר - לקצור את הפירות.

ככל שיקדימו גורמי תעשייה ואקדמיה להבין את גודל ההזדמנות, כך תשפר ישראל את סיכוייה להתברג בחוד החנית של תעשיית ה-HR Tech העולמית - הן בפיתוח טכנולוגיות והן באימוץ שלהן. תחום זה יכול להיות "הסייבר הבא" של ההייטק הישראלי, אם רק נרים יחד את הכפפה.

הכותב הינו סגן נשיא ב-ZipRecruiter ומנהל מרכז הפיתוח בישראל