"חגיגה לא הגיונית של הטבות וחופשות לעובדי משרד החוץ"

"ריבונו של עולם, זה לא הכסף שלהם. משרד החוץ סוּפר נדיבים על חשבון כולנו - דרך תקציב המדינה. הרושם שלי הוא בלגן. כל אחד עשה מה שהוא רצה: יצא לחופש כזה, לקח את המלון הכי יקר באילת - שילמו לו ככה, יש לו ילדים - קיבל ככה, אין לו ילדים - קיבל ככה. איך נקרא לזה, חגיגה לא הגיונית בכל נושא הסדרת החופשות. זה לא ייאמן מה שהלך שם. הכל פרוץ והכל אפשרי וכל אחד יכול לקחת כמה בני משפחה שיש לו ללא הגבלה". 

להתבטאויות החריפות האלה, שמתייחסות להזמנות נופשונים וחופשות של משרד החוץ לעובדיו בתקציב שנתי של יותר מ־7 מיליון שקל בשנה, אחראית שופטת בית המשפט המחוזי ירושלים, תמר בר־אשר־צבן, שהחליטה במהלך דיונים בכתב האישום על עבירות גניבה שהוגש נגד סגן החשב במשרד החוץ לשעבר, יהושע (שוקי) גבאי, להסביר לפרקליטות איך הדברים נראים מהצד. פרוטוקול הדיון הגיע לידי "כלכליסט".

עובדי משרד החוץ, בעת שנקטו בעיצומים צילום: עובדי משרד החוץ

החקירה הגלויה בפרשה, שהובילה לכתב האישום שנדון בפני בר־אשר־צבן, נפתחה בחודש אוקטובר 2013 על ידי המשטרה. זאת לאחר שבביקורת פנימית במשרד החוץ התגלו הוצאות תמוהות על נופשונים, חופשים ורכישת מוצרי חשמל ומזון בהיקף של מאות אלפי שקלים שאושרו על ידי החשבות. החקירה העלתה שגבאי (שאישר את ההוצאות) ואבשלום אשורי, מנהל מחלקת המשק, נהגו "להפיל" הוצאות אישיות שונות שלהם על תקציב המשרד. כמו כן עלה חשד שגבאי ניסה לגנוב 70 אלף דולר, כספי השגרירות בקהיר שפונתה בעקבות ההפיכה במצרים ב־2011.

שופטת המחוזי בירושלים תמר בר אשר צבן צילום: אתר בית המשפט

שניים מהאישומים המרכזיים נגד גבאי (כאמור, על שאישר את החופשות) ואשורי עוסקים בחיוב של משרד החוץ בעלויות של 16 חופשות משפחתיות, בכפר הנופש "כינר" ליד הכנרת (אשורי) ובמלון הרודס באילת  (גבאי) בשנים 2008־2013. מדובר בסכום של כ־345 אלף שקל שבגינם מואשם גבאי (המיוצג על ידי עו"ד דרור מתתיהו ממשרד פישר, בכר, חן, וול אוריון) בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור.

עובדי משרד החוץ הקבועים זכאים במסגרת עבודתם לחופשה אחת בשנה על חשבון המשרד, הנושא בעלות הנופש השנתי בהיקף של שני שלישים, והעובד נדרש להשלים שליש נוסף. "אנחנו מדברים כאן על משרד ממשלתי, על עובדי ציבור, על תקציב מדינה", צוטטה בר־אשר־צבן, "אני פשוט לא מצליחה להבין איך הדבר הזה התנהל. מי קבע, מי החליט. נאמר זאת בשפה יומיומית: הם רוצים לתת הטבות לעובדים - סבבה, עיני אינה צרה באף אחד, אבל דברים לא עובדים ככה בשירות המדינה. זה לא העסק הפרטי של אבא של אף אחד".

השופטת אמרה עוד כי "אני אומרת לעצמי: בשביל להפוך את זה לפלילי אז הדברים צריכים להיות מאוד ברורים, מאוד ברורים, והם לא. אני מנסה להצביע על קשיים כי יש פה המון קשיים. הקשיים שיש כאן, איך נקרא לזה? חגיגה לא הגיונית בכל נושא הסדרת החופשות, ואני לא סתם שאלתי אם מבקר המדינה בדק את זה, כי אם הוא היה בודקת את זה אני יכולה לנחש שכנראה היה דו"ח שלו. זה לא ייאמן מה שהלך שם. הכל פרוץ הכל אפשרי, וכל אחד יכול לקחת כמה בני משפחה שיש לו ללא הגבלה".

"אני כן מוצאת לנכון לומר, וזה נכתב לפרוטוקול, שאני חושבת שיש לכם בעיה, לפחות לגבי העבירה של גניבה בידי עובד ציבור. אני לא מצליחה למצוא את הסטנדרט הנכון שממנו היתה חריגה".