ח"כ פארן: "הבנייה הירוקה לא מייקרת את עלות הדירה"

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

למרות שמדינת ישראל נחשבת מעצמה טכנולוגית עולמית בתחומים רבים, בענף הבנייה היא ניצבת הרחק מאחור יחסית למדינות אירופה. בעבודה שפרסם משרד הבינוי והשיכון במרץ 2016 נמצא כי העלויות הגבוהות הכרוכות ברכישה ובתחזוקה של ציוד בנייה מתועשת מרתיעות קבלנים רבים מביצוע המעבר לבנייה מתועשת הכוללת מגוון נרחב של שימושים בטכנולוגיות מתקדמות.

משרד הבינוי והשיכון החליט כי שימוש בציוד בנייה משוכלל למוצרי חרושת, המיוצרים מחוץ לאתר הבנייה, יביא לתועלות שונות, ובהן ירידה בעלויות הבנייה, העלאת האיכות והבטיחות וקיצור משך זמן הביצוע. לפיכך, הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה העמידה תכנית דו־מסלולית לטובת הקבלנים וחברות הבנייה שנועדה להגביר את השימוש בשיטות בנייה מתועשות ולהגדיל את הפריון בענף הבנייה שלא עלה מאז שנות השבעים של המאה הקודמת.

כנסת ישראל צילום: שאטרסטוק

התכנית, בשילוב ארבעת משרדי הממשלה: משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, נועדה לעודד קבלנים לבנות בשיטות בנייה מתועשות יותר, לייבא טכנולוגיות בנייה מתקדמות מארצות זרות ולשפר את איכות הבנייה למגורים באמצעות שני מסלולי סיוע בהיקף תקציבי של 52 מיליון שקלים. שני המסלולים שגיבש משרד הבינוי והשיכון יועדו לקבלני הביצוע להקמת בנייני מגורים של 9-3 קומות ותומכים ברכש ציוד – בכך מסייעים לקבלנים לבנות מבני מגורים בשיטות בנייה מתועשות.

מסלול הרכש בציוד לבנייה מתועשת מעניק סיוע של 50% מעלות סעיפי ציוד ובלבד שסך הסיוע לא יעלה על 500 אלף שקלים, ומסלול הסיוע לקבלני השלד מיועד להגדיל את תפוקת העבודה, קיצור משך זמן הביצוע ומשך זמן ההכשרה תוך חיסכון בתשומות הנדרשות על ידי שימוש במיכון וטכנולוגיות מתקדמות והעלאת איכות היציקות.

אלא שהתכנית שנועדה לפתור את העיכובים בבנייה ולקצר את משך זמן הבנייה בישראל מתעכבת בעצמה. לדברי פרופ' יחיאל רוזנפלד, מהנדס אזרחי וראש המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון, "הבעיה בענף הבנייה בארץ היא חוסר המקצוענות של הגורמים האחראיים: היזמים, הקבלנים והמעורבים בתחום. אין פיקוח איכותי על הבנייה, היזמים מעבירים לקבלנים תכניות ברמה בינונית ודואגים בעיקר לעניין הכספי. הם לא מוודאים כי הקבלנים מבצעים בנייה איכותית על פי התכניות שפירטו". פרופ' רוזנפלד מוסיף: "למרות שבתחומים רבים כגון תחום הטכנולוגיה והבריאות מדינת ישראל נמצאת בין המקומות הראשונים בעולם, בתחום הבנייה ישראל ניצבת מאחור. חברות הבנייה פחות ופחות מעסיקות קבלנים באופן ישיר ומשתמשות בקבלני משנה, כך שאין להם שליטה מלאה על העבודה של הפועלים. האיכות היא ברמה סבירה, אך רחוקה מלהיות מצוינת".

ישראל בתחתית הרשימה העולמית באחוזי בנייה ירוקה

על פי מסמך שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון בנושא הבנייה הירוקה שהתקיים במרץ 2017: נכון לסוף 2016 היו בישראל 310 בניינים שהוסמכו כמבנים העומדים בתקן הבנייה הירוקה (תקן 5281), מתוכם 85% בנייני מגורים.

למרות שוועדת היגוי בין־משרדית דנה בין השאר באפשרות להפוך את תקן הבנייה הירוקה למחייב לגבי מבני ציבור, מבני חינוך, מבני סחר ומשרדים, טרם התקבלה הסכמה בדבר החלת התקן על בנייני מגורים. זאת בין השאר בשל מדיניות ממשלתית המתמקדת בהוזלת מחירי הדיור והגדלה מהירה של מלאי יחידות הדיור בשוק הנדל"ן.

נכון להיום, נראה אף כי תקן הבנייה הירוקה לא הוטמע בצורה משמעותית במסגרת תמ"א 38 – הכלי התכנוני המרכזי כיום לשיפוץ מבני מגורים. בנוסף, פרויקטים לשיפוץ "ירוק" בבנייני שיכון (למשל במסגרת שיקום שכונות), שעליהם הוחלט בעבר, לא יצאו לפועל בגלל מגבלות תקציביות.

לדברי חברת הכנסת יעל פארן (המחנה הציוני), יו"ר ועדת המשנה לקידום אנרגיה ירוקה ומעקב אחר יישום החלטות ועידת פריז, "מבני מגורים הם אחד הגורמים המרכזיים לפליטת גזי חממה ושיטות בנייה מתקדמות הן כמעט תמיד סביבתיות יותר; הן חוסכות אנרגיה, חוסכות בחומרי גלם ומפחיתות בפסולת. הוועדה בראשותי קיימה דיון בנושא במרץ האחרון ועלו ממנו נתונים מדאיגים לגבי מיקומה של ישראל בנושא ביחס לשאר מדינות העולם. הנתונים מדאיגים ביותר לנוכח העובדה כי ישראל לא עומדת ביישום יעדי הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה וחסכון באנרגיה. חשוב מאוד להפוך את תקן הבנייה הירוקה (5281) למחייב. ככל שאני יודעת, תזכיר חוק הוכן להערות הציבור ואפילו נחתם על ידי השר להגנת הסביבה, אבל מסיבה שאינה ידועה לי טרם הופץ".

ח"כ פארן מוסיפה: "לצערי אין עדיין הסכמה על בסיס הידע בנושא וגורמי ממשלה שונים עובדים עם נתונים שונים ולכן לא מקדמים אותו. מנתוני מחקר מתקדם של המשרד להגנת הסביבה בנושא שהוצגו באותו הדיון עלה שהבנייה הירוקה לא מייקרת את הבנייה, ואפילו מקצרת את משך זמן הבנייה, אבל נציג מינהל התכנון עוד החזיק בדימוי המיושן שלפיו הבנייה הירוקה מייקרת את עלות הדירה. אימוץ התקנים באופן מחייב ושימוש בתמריצים שונים להניע קבלים לבנות בבנייה ירוקה יוביל בין היתר גם לכניסה של טכנולוגיות זרות ומתקדמות שמיושמות בהצלחה בעולם ולא מגיעות לכאן כיוון שכרגע אין להן דרישה פה בארץ. אני רואה את תאוצת הבנייה כהזדמנות, גם להורדת יוקר המחייה, ומנגד, המדיניות והתמריצים מועטים. מבנים עם דירוג אנרגטי נמוך צריכים להיות יעד ממשלתי".

אחת החברות שהשיבו לתכנית הממשלתית הדו־מסלולית היא חברת אקו-בילד המייבאת לישראל את שיטת הבנייה המתקדמת ICF של חברת נודורה (Nudura) הקנדית. "אין שום סיבה שבנייה ירוקה באמצעות מוצרים מתקדמים, אקולוגיים, ירוקים וחזקים יותר תייקר את עלות הבנייה", אומר המנכ"ל דורון ערוסי. "זאת למרות שבפועל מתקבל מבנה חזק פי ארבע לפחות שנבנה בחצי מהזמן, חוסך בצריכת חשמל לכל אורך חיי המבנה וללא ליקויי הבנייה המוכרים לנו מהשיטה המסורתית".

בנייה ירוקה צילום: skeeze

תגובות

ממשרד האוצר נמסר: "הרשות להשקעות הון בשיתוף משרד האוצר ומשרד השיכון פועלים ליישום החלטת הממשלה. במסגרת עידוד התיעוש, פורסמו שני קולות קוראים לקבלנים, בתקציב של 52 מיליון שקלים: הראשון, קול קורא שיועד לסייע לקבלנים ברכישת ציוד המשמש לבנייה מתועשת בעלות של 12 מיליון שקלים. השני, קול קורא שנועד להקצות מענקים לקבלנים בעלות של עד 20 אלף שקלים ליחידת דיור עבור פרויקטים המיושמים בבנייה מתועשת, ובסך הכל 40 מיליון שקלים. עם חלוף הזמן עלה כי קיים ביקוש משמעותי מצד הקבלנים לתמיכות האמורות, שעשויות להביא לשיפור רמות התיעוש והפריון בענף הבנייה. במקביל לפעולות אלו, המשרדים פועלים להסרת חסמי תיעוש רגולטוריים, ייעול הליך הכשרת עובדים בענף הבנייה, ושיווק במסלול של 'תכנן ובנה', כמפורט בהחלטת הממשלה".

ממשרד הכלכלה נמסר: "התקיימו מספר ישיבות הקצאה, ובהן נידונו בקשות של קבלני בניין. כאמור, מדובר במהלך פיילוט ראשוני, תוצאות הפיילוט יבחנו בתום שנת הכספים הנוכחית. עד כה, נידונו 20 בקשות במסלול קבלני השלד ו־13 בקשות במסלול הרכש. להערכתנו, רוב התקציב ימומש בסוף שנת הכספים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "תחום תיעוש ענף הבנייה מקודם כמאמץ ממשלתי משולב, בהובלת משרד הבינוי והשיכון. המשרד להגנת הסביבה רואה בהליכי תיעוש בבנייה תהליכים מבורכים שיכולים להצעיד את הענף קדימה ולצמצם את הפגיעה בסביבה. במסגרת התכנית שפרסם מרכז ההשקעות לעידוד תיעוש הענף, שולב תמריץ נוסף לקבלנים שיבנו את הדירות בהתאם לתקן הישראלי לבנייה ירוקה 5281. התוספת תוקצבה מתקציבי המשרד להגנת הסביבה. על אף שהמשרד אינו מרכז את התחום בוצעו מספר פניות גישוש על ידי חברות לבדיקת פרטים. המשרד אף פרסם במספר ערוצים אודות תכנית המענקים והבליט בו את התמריץ לבנייה ירוקה. עם זאת, לצערנו, עד כה לא הוגשו בקשות לקבלת התמריץ מטעם הקבלנים. ידוע כי משרד הבינוי ומרכז השקעות בוחנים עדכון תנאי המענק לקראת שנת 2018 ומומלץ להתעדכן באמצעותם".

חשוב לציין כי עד היום לא ידוע על בקשות קבלנים או חברות בנייה שאושרו על ידי משרדי הממשלה במסגרת היוזמה.