חשד שבכירי בנק לאומי סייעו גם לישראלים להעלים מס

היחידה הארצית לפשיעה כלכלית (יאל"כ) חוקרת חשד שלפיו בכירים לשעבר בבנק לאומי סייעו ללקוחות ישראלים להעלים מס באמצעות העברת כספים לחשבונות שנפתחו עבורם בארצות הברית בשנים 2010-2000 - כך נודע ל"כלכליסט".

החקירה מתנהלת זה כמה חודשים בשיתוף הרשויות בארצות הברית ובמסגרתה נחקרים חשדות נוספים. החשודים בפרשה טרם נחקרו ואיש מהם לא נעצר, אך בכירי הבנק בתקופה הרלבנטית מגששים בימים אלו אחר ייצוג משפטי לצורך החקירה הפלילית.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט על הפתיחה בחקירה, לאחר שקיבל את מסקנות הצוות לבדיקת הנושא שמינה היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין.

הבדיקה שהבשילה לחקירה פלילית

וינשטיין החליט על הקמת צוות הבדיקה בינואר 2015, כחודש לאחר שבנק לאומי הגיע להסדר פשרה עם הרשויות בארצות הברית שלפיו ישלם קנס של 400 מיליון דולר בתמורה לכך שלא יועמד לדין פלילי.

הבנק, שהיה חשוד בסיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמת מס בין השנים 2000‑2010, הודה לבסוף כי סייע בהכנה ובהגשת של דו"חות מס כוזבים לרשויות המס בארצות הברית. עוד החולט במסגרת ההסדר כי הבנק ימנה נושא משרה ייעודי שיעבוד מול הרשויות האמריקאיות ויהיה אחראי על יישום כללי הדיווח למס; יסגור חשבונות של לקוחות אמריקאים שהוגדרו כסרבני תשלום מס; ויפתח חשבונות רק בתנאים שיבטיחו כי יהיו מוצהרים לרשויות המס האמריקאיות.

בפגישה שהתקיימה אצל ויינשטיין נקבע כי תתבצע "בדיקה מקיפה של האירוע ותוצאותיו". בפגישה השתתפו צמרת הפרקליטות, צמרת מערך הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, ראש האגף לחקירות ומודיעין במשטרה ישראל, ראש הרשות לניירות ערך, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ראש רשות המסים, המפקח על הבנקים והיועצת המשפטית של בנק ישראל.

צילום: אוראל כהן, עמית שעל, חיים צח

בתום הפגישה החליטו הנוכחים על הקמת צוות משולב שיורכב מגופי אכיפה וייעוץ לצורך העמקת הבדיקה, בראשות פרקליטת מיסוי וכלכלה מחוז תל אביב ליאת בן ארי ופרקליט המדינה שי ניצן. לאור המסקנות שהוגשו למנדלבליט הוחלט כאמור על פתיחת חקירה פלילית בעניין.

במקביל לפעילות הצוות פעלה ועדת בדיקה בלתי תלויה שהוקמה על ידי דירקטוריון בנק לאומי בשל תביעה נגזרת בנושא שהוגשה בישראל בספטמבר 2013. בספטמבר 2016 אישר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב חאלד כבוב את הפשרה שהציעה הוועדה בראשות השופט בדימוס אורי גורן, שלפיה מנכ"לית הבנק לשעבר גליה מאור תחזיר 2.6 מיליון שקל מתוך מענקים ובונוסים שקיבלה; יושב ראש הבנק לשעבר איתן רף ישיב 1.7 מיליון שקל; ומנהל החטיבה העסקית לשעבר של הבנק צבי איצקוביץ יחזיר 800 אלף שקל.

עוד נקבע כי חברות הביטוח המבטחות את נושאי המשרה בבנק בפוליסת נושאי משרה ישלמו 92 מיליון דולר. מתוך סכום זה ישלם הבנק לבעלי המניות שלו 10.1 מיליון שקל.

הביקורת של מנדלבליט על הפשרה הישראלית

בלעדי ישראל בדרך להצטרף לארגון נגד הלבנת הון FATF הוא כוח משימה בינלאומי מוביל שהוקם ב־1989 על ידי מדינות ה־G7 ופועל לקידום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור. הארגון צפוי לקיים ביקורת בישראל ב־2018 זוהר שחר לוי, תגובה אחת לכתבה המלאה 

בטרם אישר השופט כבוב את ההסדר של ועדת גורן, הגיש נציגו של מנדלבליט עורך הדין ליאב וינבאום את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט. בעמדה שהוצגה, מנדלבליט הציע לשקול להגדיל את הסכום שהבכירים לשעבר ישיבו והביע ביקורת על הסדר הפשרה.

"ההליכים בעניין בנק לאומי הינם תוצאה של הפרת דין חמורה מאוד, במדינה זרה, שגרמה נזק עצום ושאינו שנוי במחלוקת לבנק, וזאת בנוסף לנזקים נוספים לרבות נזקים למוניטין של הבנקים הישראלים", נכתב אז בעמדה שהוגשה לבית המשפט.

מנדלבליט הוסיף כי אף שהדו"ח של ועדת הבדיקה רחב ומקיף - הדברים אינם שקולים "לבירור עובדתי במסגרת הליך פלילי, ככל שיוחלט בעקבות עבודת הצוות לפתוח בחקירה פלילית".

עוד הדגיש מנדלבליט כי הוא לא מבקש לעכב את בירור ההליך האזרחי עד לסיום עבודתו של הצוות שהקים וינשטיין, "עקב חוסר הוודאות ביחס למועד סיומה ולהחלטה שתתקבל בסופה. יודגש כי נושא הבדיקה והיקפה שונה מההיקף אותו בחנה הוועדה". עם זאת, היועץ ציין כי "לפני בית המשפט הנכבד אין התמונה הכוללת של האירועים שהביאו לנזק שנגרם לבנק".

מימין: יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט	צילום: עמית שאבי

מנדלבליט אף הביע ביקורת על כך שוועדת הבדיקה שהקים הדירקטוריון צמצמה את מסקנותיה לאחריות נושאי משרה בשל אי־נקיטת צעדים זריזים או נחרצים מספיק להפסקת מעשים אסורים - ולא לאירוע הנוגע במישרין למעשים של הבנק.

לפי מנדלבליט, בכך שהוועדה המליצה לפנים משורת הדין כי שלושה נושאי משרה בלבד ישיבו מענקים ששולמו להם, היא "גידרה בפועל עד מאוד את מעגל האחראים ה'מזוהים' לפרשה רחבת מימדים זו, כמו גם את העילות הרלבנטיות".

מהלבנת הון ועד הפרת אמונים בתאגיד

יותר מ־80 בנקים זרים קיבלו מהרשויות האמריקאיות את הטיפול שלו זכה בנק לאומי, ולא ידוע על אכיפה פלילית כלשהי במדינות המוצא שלהן. ובכל זאת, הרשויות בישראל מוסמכות לחקור ולהעמיד לדין נושאי משרה בבנק שעברו עבירות על חוקי מדינת ישראל.

עבירות שנעברו במדינה זרה ניתן לחקור רק לפי חוק מיוחד - כמו למשל החוק שמאפשר לשפוט בישראל מי שנתן שוחד במדינה זרה - ולכן החקירה הנוכחית מעידה על חשדות לעבירות על חוקי מדינת ישראל.

ישנן עוד כמה עבירות אפשרויות על החוק השיראלי מלבד החשד כי בכירי בנק לאומי לשעבר סייעו ללקוחות ישראלים להעלים מס באמצעות העברת כספים לחשבונות שנפתחו עבורם בארצות הברית.

כך, תיתכן עבירה לפי פקודת הבנקאות, למשל הסעיף המפורסם שממנו זוכו הבנקאים שהועמדו לדין על ויסות המניות: "חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של תאגיד בנקאי אשר ביודעין עשה בעסקי התאגיד הבנקאי בדרך שפגעה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו". בעבירה זו צריך להוכיח את ה"ביודעין", ואת הפגיעה ביכולת לקיים את ההתחייבויות.

עבירות נוספות על החוק הישראלי בהקשר זה הן עבירות מנהלים בתאגיד והפרת אמונים בתאגיד. עם זאת, הוועדה שהקים דירקטוריון בנק לאומי דחתה את הטענה שהועלתה בבקשות לתביעות הנגזרות בדבר הפרת חובת אמונים של נושאי משרה בבנק והסתפקה ב"אפשרות מסתברת שנושאי משרה בבנק הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם ושקיימת אפשרות מסתברת לקיומה של רשלנות". כמובן שקביעה זו לא מחייבת הסקת מסקנה דומה בחקירה פלילית.

עבירות אחרות הן עבירות הלבנת הון. עבירת מס נחקקה כעבירת מקור להחלת עבירת הלבנת ההון רק לפני כחצי שנה, אבל עבירות מרמה - אם היו כאלה - יכולות לבסס עבירת הלבנת הון שהפכה בשנים האחרונות נפוצה כמעט בכל חקירה כלכלית. עבירה נוספת היא עבירת קבלת דבר במרמה. עבירה זו מתקיימת במקרה שהוצגו מצגי שווא בפעילות הבנק מול הרגולטורים בישראל, שבעקבותיהם קיבל הבנק היתרים, אישורים וכדומה.

העבירות המלאות המיוחסות לבכירי הבנק עדיין לא ברורות ולכן קשה להתייחס לענישה אפשרית, אולם העבירות האפשריות עשויות להגיע כל אחת לשלוש עד חמש שנות מאסר.

גם הפועלים ומזרחי טפחות תחת חקירה

לפני שחתם בנק לאומי על ההסדר מול הרשויות האמריקאיות, הוא החליט על פיצול הייצוג. הבנק המשיך להיות מיוצג בידי עורכת הדין דליה טל ממשרד מיתר, ואילו נושאי המשרה יוצגו מאז בידי עורכי הדין רם כספי וצבי אגמון. השניים התעקשו על כך שההסכם בארצות הברית הוא רק מול הבנק ולא תיכלל בו הודאה או קביעה עובדתית שתחול על נושאי המשרה.

ובכל זאת, לא ברור איך יוכלו להודות בכירי הבנק במעשים כבנק אבל להכחיש את מעורבותם האישית, שכן הכחשה עלולה להביא לביטול ההסדר ולחשיפה פלילית של הבנק בארצות הברית. פרקליטיהם של נושאי המשרה כינו בעבר את סעיף איסור ההכחשה, שעלול לרדוף את נושאי המשרה בכל הליך שייפתח נגדם, "סעיף טרוריסטי".

"הודאת הבנק איננה כוללת הודאה של נושאי משרה או עובדים של הבנק בביצוע העבירות האמורות", נכתב בדו"ח ועדת גורן שגיבשה את ההסדר בתביעה הנגזרת. "על פי הדין האמריקאי ניתן להטיל אחריות פלילית על תאגיד לא רק בגלל מעשים של בכירים המכהנים בו כנושאי משרה, אלא גם בגלל מעשים של מי מעובדיו הזוטרים של התאגיד. לפיכך, הוועדה אינה יכולה להניח קיומה של אחריות אישית של נושאי משרה או עובדים בבנק כתוצאה מההודאה של הבנק".

בנק לאומי אולץ לשלם קנס, כאמור, על סיוע ללקוחות אמריקאים להעלים מסים באמצעות שימוש אסור במוצרים ובאמצעי הסוואת זהות שונים. כך, למשל שימוש בחשבונות אופשור (Offshore) שסייעו להסתיר את זהות הלקוח; פתיחת חשבונות על שם החברה לנאמנות של הבנק כדי להוסיף רובד של סודיות לזהות הלקוח; וכן מתן הלוואות גב אל גב ללא סיבה מספקת, וכאשר פרטי הלקוחות האמריקאים נעדרו ממסמכי הערבויות שהנפיק הבנק לשלוחה בארצות הברית.

הרשויות בארצות הברית מנהלות בימים אלו חקירות גם נגד בנק הפועלים ובנק מזרחי־טפחות בחשד לעבירות דומות. בנק הפועלים עדכן מוקדם יותר החודש, עם פרסום הדו"ח הרבעוני שלו, כי הוא מקווה להגיע בחודשים הקרובים להסדר מול הרשויות האמריקאיות. עד כה, הפועלים הפריש כ־188.5 מיליון דולר לטובת תשלום קנס עתידי. מזרחי־טפחות, שסיום החקירה בעניינו לפי הערכות עוד רחוק בהשוואה לחקירת בנק הפועלים, הפריש עד כה 44.3 מיליון דולר לטובת תשלום קנסות עתידיים.