פיטנגו: טעם חמקמק
בשל הגידול היקר וחיי המדף הקצרים שלו, פרי הפיטנגו האדמדם ניתן להשגה רק בגנים ובחצרות. וחבל, כי הוא טעים להפליא
מי שגדל בשנות השבעים והשמונים זוכר בוודאי את טעמו החמוץ־מתוק של פרי הפיטנגו האדמדם שנראה כגדר חיה בשולי החצרות בערים ולצד שבילי המושבים והקיבוצים. נראה שמאז ירדה קרנו של הפרי הצנוע ואת מקומו תפסו זנים אקזוטיים ומסחריים יותר דוגמת הליצ'י והאסנה. אלא שבשנים האחרונות הוא זוכה לעדנה מחודשת - עצים חדשים ניטעים בחצרות ובגנים ואפילו בתפריטי המסעדות הוא מוצא מקום.
מקורו של הפרי בברזיל, ומכאן שמו: פיטנגו או פיטנגה, בפורטוגזית. לארץ הובאו העצים הראשונים על ידי שמואל צבי הולצמן, איש עסקים חרדי, יזם והרפתקן חובב גינון, שאחראי בין היתר ליבוא הפומלה, הפיסטוק וגם בנות יענה לתעשיית הנוצות. בשנות השבעים ברר הולצמן את הפרי מהצמח, יצר את הזן הכתום והייחודי וקרא לו גותית. טעמו של פרי הגותית בשרני ושונה מטעמו של הפיטנגו. הוא מבשיל בצבע כתום, ואילו פירות הפיטנגו מבשילים והופכים מתוקים במיוחד כשהם מאדימים. לבד מהנאת הבריות מפירותיו הטעימים, העלים של הפיטנגו מפיצים שמן ריחני הדוחה חרקים.
בעונה
פירות הפיטנגו מבשילים על העצים משך כל הקיץ, מיוני ועד ספטמבר. צבע הפרי הבשל משתנה בהתאם לזנים השונים ונע בין כתום לכמעט שחור. העצים עצמם ירוקי עד ואינם צרכני מים גדולים. בסתיו ובחורף מחליפים חלק מהעלים את צבעם לצהבהב־אדמדם.
בשוק
על אף טעמו הנהדר וצורתו המושכת לא צלחו עד כה הניסיונות לגידולו המסחרי. הקטיף ידני ומסובך וחיי המדף של הפרי קצרים, מה שהופך את הגידול ליקר מדי ולא יעיל. כדי להשיג מפירות הפיטנגו בעונתם יש לצאת אל הגנים ואל החצרות. ככל שצבע הפרי כהה יותר ועמוק יותר הוא בשל יותר וטעמו מתוק.
במטבח
את פרי הפיטנגו אוכלים, על פי רוב, היישר מן העץ. בדרך כלל תוך הליכה לצד גינות הבתים, שם הוא מעטר את הגדרות בכתום־אדמדם בוהק. אפשר להכין ממנו גרניטה קפואה וטעימה במיוחד. מבשלים יחד כוס מים וכוס וחצי סוכר עד שהוא נמס. מסירים מן הלהבה ומצננים. אחר כך טוחנים מעט כוס וחצי פיטנגו ללא הגלעינים ומערבבים
עם המים והסוכר. אפשר להוסיף מעט ג'ינג'ר מגורר או כמה זרעי אניס כתושים. מעבירים את התערובת לכלי רחב ומניחים במקפיא. פעם בחצי שעה מפוררים את החלקים שקפאו במזלג ומחזירים למקפיא. מגישים בכדורים בגביעים מזכוכית ויוצקים מעט יין פורט מתקתק מסביב.
אפשר גם להכין מן הפיטנגו צ'אטני מתוק־חריף שילווה נתחי בשר צלויים בארוחה: מבשלים יחד קילוגרם פיטנגו ללא הגלעינים, כוס סוכר, כוס מים, כמה שיני שום קצוצות, פלפלים חריפים קצוצים וחומץ בן יין אדום. מבשלים הכל יחד כחצי שעה עד שהצ'אטני מסמיך מעט ומעבירים לצנצנת מעוקרת כשהתבשיל עודנו חם. מגישים, כאמור, עם נתחי בשר או על גבי פרוסה עם אבוקדו.
את הפירות המתוקים אפשר להוסיף גם לעוגות בחושות כמו פירות הקיץ האחרים. כמו כן אפשר למעוך אותם מעט ולהניח בתוך כוסות וודקה קפואה עם לימון ומי טוניק לקבלת קוקטייל קיצי ומרענן, להוסיף אותם לתערובת מוזלי או לפזר מהם בעת הכנת מנדלברויט, עוגיות השקדים והצימוקים הפריכות.
לכל כתבות המדור "אוכל בזמן" של הדיי עפאים לחצו כאן