חדשנות הרפואה הביונית - העתיד

בסדרת הטלוויזיה הוותיקה, "האיש השווה מיליונים", מסופר על סטיב אוסטין, טייס מסוקים אמריקאי שהפך לאסטרונאוט. אוסטין נפגע בתאונה וכמעט ונהרג. חייו ניצלו אודות לניתוח מורכב בעלות של 6 מיליון דולר. במהלך הניתוח הושתלו לאוסטין יד, רגליים ועין. יכולותיו האישיות של אוסטין השתנו ללא היכר, הטייס לשעבר היה מסוגל לרוץ במהירות של 100 קמ"ש. לעינו הביונית הייתה יכולת לזום ולראית אינפרה אדום. אוסטין נשכר בידי שירותי הביון האמריקאים למלחמתם ברעים.

יכולותיו המופלאות של אוסטין הציתו את דמיונם של רבים בשנות ה-70. גם על ישראל לא פסחה סערת אוסטין וילד בן 4 מנהריה, קפץ מחלון ביתו בקומה הרביעית בניסיון לחקות את גיבור הסדרה. דרישתם של רבים להפסיק את ההקרנה בעקבות המקרה נתקלה בסירוב. דובר ראשות השידור הודיע כי הסדרה חינוכית והרשות תמשיך בשידורה.

סדרות המדע הבדיוני של אתמול הן המציאות של היום. דיווחים על פיתוחים חדשים מתפרסמים ללא הרף. אם פעם היינו שומעים על תותב והיינו מדמינים רגל מעץ, הרי שאיברים היום חכמים ומאפשרים דברים רבים שלא יכולנו להשיג באמצעות האיבר האמיתי, כל זאת באמצעות חיבור האיבר למוח האדם.

במסגרת הרפואה קיימים פיתוחים רפואיים נוספים מעוררי השתאות, כמו מצלמות המסתובבות בגופנו ומעבירות לרופאים מידע על המתרחש בו (חב' גיוון אימג'ינג).

לרשות הרופאים עומד גם מיכשור חדשני אשר מאפשר להם לקיים ניתוחים מורכבים מרחוק ואף ללא מגע יד אדם. השליטה של הרופא ברובוט ייעודי לכך יכולה להתבצע ממקום אחר, וכך רופאים מומחים יכולים לבצע ניתוח בחולים אפילו מעבר לים, ברמת דיוק גבוהה יותר, בנוחות מירבית, ותוך קיצור תקופת האישפוז של המנותח. כמובן שבמקרים כאלה קיים צוות רפואי תומך בקרבת החולה אשר משגיח כי הדברים מתנהלים כשורה, או אף משתלב בניתוח עצמו.

רגל ביונית. הרפואה פורצת דרך

פיתוח מכשור רפואי הוא עניין מורכב. בדרך כלל בשל ההשקעה המרובה, אין באפשרות יחידים לפתחו והם זקוקים לגב מחברה חזקה. פרופסורים רבים שהגיעו לתובנות כי ניתן לפתח מכשירים מתקדמים לרפואה, או מוצרים ביולוגים (תרופות), כבר למדו שניתן להגיש בקשת פטנט רגע לפני הפרסום המדעי, ואף להפיק מכך רווח באמצעות החברה הכלכלית של האוניברסיטה שמצידה הופכת את הרעיון למיזם בו היא שותפה יחד עם הפרופסור המפתח. באופן דומה יש באפשרותם של הפרופסורים לפנות לחברות כלכליות של בתי החולים ולבקש את הגיבוי למיזם.

החברות הכלכליות מתייחסות לכל פיתוח כמיזם בפני עצמו, מקימות עבורו חברת סטארט-אפ ייעודית, וכשהמיזם בשל מוציאות אותו מחזקתן הבלעדית לטובת משקיע אסטרטגי (מהלך המכונה "ספין אוף" – Spin Off).

איך להבטיח את הזכויות במיזם?

פחד גדול ומובן הוא בפיתוח מיזם הכרוך בכסף רב ובהשקעה רבה, לגלות שמישהו לקח לך את הרעיון וביצע אותו בעצמו. קיימות מספר דרכים להגן על הפיתוח.

פטנט – הגנת קניין רוחני, שביסודה נועדה לעודד פיתוח ופרסום ידע טכנולוגי. הממציא עושה מעין עיסקה עם הציבור במסגרתה הוא משתף את העולם בידע טכנולוגי שרק הוא יודע ובתמורה העולם נותן לו מונופול למספר שנים על הפטנט אותו הוא המציא (בד"כ 20 שנה ממועד הגשת הבקשה). הפטנט עוסק בצד הפונקציונלי של המוצר, אשר יש בו חדשנות טכנולוגית משמעותית.

מדגם – ענף נוסף בדיני הקניין הרוחני המתייחס לצד האסתטי והחזותי. הגנה זו חשובה בפיתוח מוצר רפואי שיש בו היבט עיצובי חדש או מקורי. לא פעם לעיצוב המוצר יש היבט מיתוגי ככזה המהווה סימן וסמל למוצרים אחרים.

עו"ד יריב קדם צילום: אלי מעייני

מבחינה אופרטיבית, כאשר מתעורר ביזם רעיון לפיתוח מכשיר רפואי, יש לפנות לעורך דין בתחום הקניין הרוחני ובאמצעותו לבחון לפני כל דבר אחר איזו הגנת קניין רוחני רלבנטית לפיתוחו ואיך ניתן לרשום אותה. על היזם לחתור לקבל את מירב זכויות הקניין הרוחני למכשיר, כיוון שזה הבסיס ממנו יצמח המיזם.

חשוב לזכור, בפיתוח מכשור רפואי פולשני או שיש בו קשר לטיפול פיזי בבני האדם או העלול לגרום נזק, יש צורך באישורים של גורמים רלוונטים כמו קבלת תקן, או אישור לשימוש רפואי.

עו"ד ונוטריון יריב קדם עוסק בתחום הטכנולוגיה וחברות סטארט-אפ מזה כ-20 שנים.