הקבוצה החובבנית מגרמניה עשויה לשנות את פני שוק העברות השחקנים

שופטים בגרמניה. "דילגה" מעל פיפ"א ובית הדין העליון וגררה את פיפ"א וההתאחדות הגרמנית לבית משפט מקומי בגרמניה, בטענה שכל נושא דמי ההשבחה בכלל סותר את הדין האירופי. צילום: איי פי איי

בשנת 2007 וילהלמסהאבן צירפה, בהעברה חופשית, את השחקן הארגנטינאי סרחיו סגרזו. הקבוצות הקודמות של סגרזו, ביניהן גם ריבר פלייט, דרשו מוילהלמסהאבן לשלם להן דמי השבחה בסך 157 אלף יורו.

וילהלמסהאבן סירבה לשלם.

פיפ"א דרשה מההתאחדות הגרמנית להוריד לוילהלמסהאבן 6 נקודות. ההתאחדות, כמובן, צייתה. אבל וילהלמסהאבן הצליחה לשרוד בליגה הגרמנית השלישית. בתום העונה, פיפ"א שוב דרשה מההתאחדות הגרמנית להוריד לוילהלמסהאבן 6 נקודות. גם הפעם, ההתאחדות הגרמנית צייתה. וילהלמסהאבן שוב שרדה בליגה השלישית, אחרי ששני מועדונים אחרים פשטו רגל. הפעם, פיפ"א הורתה להתאחדות הגרמנית להוריד את וילהלמסהאבן לליגה הגרמנית הרביעית.

וילהלמסהאבן פילסה דרכה דרך מוסדות פיפ"א, והגיעה עד לבית הדין העליון לענייני ספורט בלוזאן. אבל בית הדין העליון לענייני ספורט השיב פניה ריקם. העונש, אמר בית הדין העליון, נותר בעינו. וילהלמסהאבן לא אמרה נואש. היא "דילגה" מעל פיפ"א ובית הדין העליון וגררה את פיפ"א וההתאחדות הגרמנית לבית משפט מקומי בגרמניה, בטענה שכל נושא דמי ההשבחה בכלל סותר את הדין האירופי.

אתמול, בחלוף שנתיים מאז נשאה בגאון בעונש, וילהלמסהאבן קיבלה צדק. בית המשפט הגרמני בקרלסרוהה פסק שהעונש שהטילו פיפ"א וההתאחדות הגרמנית על וילהלמסהאבן אינו חוקי. ומדוע? בית המשפט פסק כי תקנון המשמעת של ההתאחדות הגרמנית לא ציין, באופן בהיר, מובן ומפורש, מה העונש בגין אי-תשלום דמי השבחה, ומשכך וילהלמסהאבן לא הייתה יכולה לדעת מראש מה הסיכון הכרוך באי-תשלום דמי השבחה. וזה, לפי בית המשפט הגרמני, לא הוגן.

וילהלמסהאבן כבר הודיעה שבכוונתה לתבוע את פיפ"א וההתאחדות הגרמנית על הנזקים העצומים שנגרמו לה. וזה לא מסתכם רק בכסף. בינתיים, עד שהמשפט הסתיים, וילהלמסהאבן כבר הספיקה לרדת לליגה הגרמנית השביעית. ולטענתה, והיא מאשימה בכך את פיפ"א, כמובן. היא כבר כעת דורשת שההתאחדות הגרמנית תקפיץ אותה חזרה לליגה השלישית.

ולפיפ"א יש כעת כאב ראש. פיפ"א, כמובן, לא מענישה את הקבוצות בעצמה, אלא היא משתמשת בקבלני משנה – ההתאחדות לכדורגל. אבל, כעת, פיפ"א לא יכולה להיות בטוחה שכל התקנונים, של כל ההתאחדויות, בהירים דיו. ואם בגרמניה התקנון לא מספיק ברור, מי אמר שבאיטליה, צרפת, ספרד ואפילו, רחמנא ליצלן, בישראל הוא מספיק ברור? החשש הוא, שכעת כל קבוצה שתקבל עונש מפיפ"א תרוץ מיד לבית המשפט המקומי ותטען כי התקנון לא מספיק ברור, משום שהוא לא מציין מפורשות מה העונש על כל עבירה.

ואם העתיד לא מספיק מטריד, אז כעת פיפ"א צריכה גם לחשוש מן העבר. לא מן הנמנע שקבוצות רבות שהוענשו על אי-תשלום דמי השבחה לא ירוצו לבית המשפט ויטענו שגם הן, כמו וילהלמסהאבן, לא באמת ידעו מה הסיכון הכרוך באי תשלום דמי השבחה, וגם העונש שלהן היה בלתי חוקי. זה אמנם תסריט רחוק, אבל בהחלט לא דמיוני.

ויש עוד מפסיד גדול בתיק הזה – בית הדין העליון לענייני ספורט (CAS). בית הדין העליון נהנה בשנים האחרונות ממוניטין והערכה בקרב מערכות משפט ברחבי העולם. בתי המשפט המקומיים נוהגים לכבד את פסקי הדין של המוסד המוערך, ולהתחשב בהם. במקרה הזה, בית המשפט הגרמני התעלם מהעובדה שההחלטה של פיפ"א עברה תחת שרביט הביקורת של בית הדין העליון לענייני ספורט. וילהלמסהאבן הצליחה לבטל את העונש של פיפ"א, על אפו וחמתו של בית הדין העליון. מדובר, כנראה, בחור הראשון באפוד של בית הדין העליון. כרגע זה אמנם רק חור אחד, אבל אם בתי משפט נוספים ברחבי העולם ילכו בדרך הזו, הדבר עלול כמובן להשפיע על כוחו ויוקרתו של בית הדין העליון לענייני ספורט.

הכותב הוא עו"ד במחלקת רגולציה והגבלים עסקיים במשרד עוה"ד רון גזית, רוטנברג ושות' ובעל תואר שני בדיני ספורט מאוניברסיטת דה מונטפורט באנגליה. לטורים נוספים שלו ניתן להיכנס לעמוד הפייסבוק שלו: עדכוני משפט בתחום הספורט