האם יש לעזריאלי מונופול על צורתו של קניון?
האם קבוצת עזריאלי יכולה לקבל בלעדיות על צורת הבניינים במרכז עזריאלי? כנראה שלא, במיוחד כשמדובר בצורות טריוויאליות ופונקציונאליות כמו משולש, ריבוע ועיגול
סימני מסחר מגנים על מוניטין שמגולם בלוגו או בסימן. זכויות יוצרים לעומת זאת, מגנות על ביטויים יצירתיים מתחום התוכן מפני העתקה. מדגמים מגנים על קווי דמות וצורה של חפצים בייצור תעשייתי, ופטנטים מגנים על ההיבט הפונקציונאלי של מוצרים ותהליכים.
יצירות אדריכליות מוגנות בישראל בדך כלל באמצעות דיני זכויות יוצרים. חוק זכויות יוצרים מעניק הגנה מפורשת לבניין או מבנה אחר, וכן למודל לבניין או מבנה. החוק אפילו מגדיר יצירה אדריכלית כיצירה אמנותית. זכות יוצרים מעניקה הגנה מפני העתקה, וזאת בשונה מסימן מסחר המעניק את הזכות הבלעדית לעשות בסימן שימוש כלשהו, מכל סוג. כך גם משך זמן ההגנה הוא שונה, שכן סימן מסחר יכול לעמוד בתוקפו ללא הגבלה, ואילו זכות היוצרים מוגבלת בזמן. ההגנה של זכות יוצרים היא בד"כ למשך חייו של היוצר ושבעים שנים לאחר מותו.
המטרה של הגבלת היקף וזמן ההגנה של זכות יוצרים, היא למנוע הגבלה יתר על המידה של מגוון הביטויים הפתוחים לשימוש הציבור. בנוסף, זכות יוצרים נוצרת מיד עם מעשה היצירה ומתקיימת באופן עצמאי, ואילו כדי לזכות בהגנת סימן מסחר צריך לרוב לבצע רישום שלו.
משמעות הדברים היא, שאם תוענק הגנת סימן מסחר ליצירה שההגנה הרלוונטית והנכונה לגביה היא הגנת זכויות יוצרים, ינתן לבעל היצירה מונופול בלעדי לזמן בלתי מוגבל, והדבר נוגד את האינטרס הציבורי לעודד יצירה חופשית ולהרחיב את מלאי היצירה האנושית.
מגדלי עזריאלי. יצירות אדריכליות מוגנות בישראל בדך כלל באמצעות דיני זכויות יוצרים צילום: bigstock
אם תינתן הגנת סימן מסחר לצורה של מבנה הרי שלבעל הסימן תהיה זכות שימוש בלעדית בכל דרך ביטוי של המבנה ללא הגבלת זמן, וזאת להבדיל מזכות יוצרים ביצירה כפי שהיא קבועה למשך זמן מוגדר. מונופול שכזה יפגע באדריכלים אחרים ויעצור את ההתפתחות הטבעית והחופשית של יצירות אדריכליות.
הדברים נכונים גם לגבי מדגם. כשמדובר במדגם, החוק אפילו קובע במפורש שלא תהיה הגנה כפולה של זכות יוצרים ומדגם, ובכל מקרה מוצר שאינו משמש לייצור תעשייתי אינו זכאי להגנת מדגם.
במקרה הנוכחי התבקש סימן מסחר על דמות תלת ממדית. כדי לזכות בהגנה זו יש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:
(1) לדמות שמבקשים לרשום יש בפועל תפקיד של סימן מסחר.
(2) הדמות אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי.
(3) לדמות יש אופי מבחין שמבדל אותה מדמויות של מתחרים, וזאת כתוצאה משימוש שנעשה בה.
קבוצת עזריאלי טענה ששני המבנים הקיימים כיום בעכו ובקריית אתא ושלהם יש את הצורה המבוקשת לרישום, משמשים בפועל כסימני מסחר שלה, כולל בעיני הציבור. לטענת עזריאלי, מדובר במבנה "רב פעמי" ויש כוונה להקים מבנים נוספים בצורה זו במרכזי קניות אחרים.
הטענה הזו לא התקבלה. רשם סימני מסחר לא השתכנע שנעשה בדמות התלת ממדית של המבנה שימוש כזה שבעקבותיו הצרכנים בשוק מזהים אותו עם קבוצת עזריאלי. הצבת הבניין כחלק ממבנה של שני קניונים בלבד מתוך כלל מרכזי הקנייה שקיימים לקבוצה, לא הביאו את הציבור להכיר בבניין כבסימן מסחר תלת ממדי של עזריאלי. הרשם גם הצביע על חוסר העקביות של קבוצת עזריאלי בכל הנוגע לשימוש במבנה כבסימן מסחר, שכן המבנה של מרבית קניוני הקבוצה שונה לגמרי וכן גם נעשה שימוש נרחב בלוגו "הקלאסי" של עזריאלי, שנראה שונה לחלוטין מהמבנה של הקניון.
בנוסף נקבע, שבישראל קיים לפחות מבנה אחד נוסף שצורתו דמוית כיפה, קירותיו מזכוכית והוא בעל פתח כניסה מרובע. בניין זה מצוי במכון ויצמן ברחובות.
בנסיבות אלה הבקשה נדחתה ולעזריאלי לא נתנה בלעדיות במבנה באמצעות סימן מסחר. למרות זאת, המתחרים של עזריאלי עדיין אינם יכולים להעתיק את המבנה ולבנות קניונים זהים, שכן גם אם לא נרשם סימן מסחר – עדיין המבנה יכול להיות מוגן בזכויות יוצרים כיצירה אדריכלית ואמנותית. הגנה זו אומנם מוגבלת בהיקפה ביחס לסימן מסחר שהתבקש ולא ניתן, אבל היא עדיין מגבילה את היכולת להעתיק את המבנה. העתקת המבנה ללא רשות עלולה להפר זכויות יוצרים והמפר עלול לשלם פיצויים ללא הוכחת נזק של עד מאה אלף שקלים לכל הפרה.
עו"ד גיא קדם עוסק בסימני מסחר, זכויות יוצרים, מדגמים ופטנטים וכן משפט מסחרי ודיני אינטרנט.
