הנאמן אכל, והנושה יסתפר

ארוחות במסעדות הסושי מצ'ויה וג'פניקה בתל אביב ובמסעדת שווארמה מקס בכ־1,000 שקל. זהו חלק מחשבון הוצאות של 20 אלף שקל שהגיש עו"ד רונן מטרי, הנאמן בהסדר הנושים של חברת אקסטרא פלסטיק, לאישורו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע תחת הסעיף כיבוד.  לפי הדו"ח מדובר בהחזרים על הוצאות שנפרסים על פני תקופה של חמישה חודשים.

נוהל הכנ"ר: הוצאות הכרחיות בלבד

דו"ח ההוצאות של הנאמן הוגש עם בקשתו של עו"ד מטרי לפסוק לו שכר טרחה זמני של 1.16 מיליון שקל כולל מע"מ בתיק אקסטרא פלסטיק. במסגרת ההליך אושר הסדר נושים וכן החלטה למכירת הפעילות והנכסים של אקסטרא פלסטיק לחברת תדביק בסכום של 24 מיליון שקל.

לפי ההסדר קיבל הנושה המובטח בנק לאומי, המיוצג על ידי עו"ד עופר שפירא, את מלוא החוב כלפיו – 15 מיליון שקל. הבנק הבינלאומי, המיוצג על ידי עו"ד אייל תושיה, עשוי לחתוך כ־50% מהחוב כלפיו. ואילו הנושים הרגילים, ובהם בעלי האג"ח, יקבלו בשלב זה 1.5 מיליון שקל בלבד - כ־5% מחוב של 32 מיליון שקל כלפיהם - תספורת של 95%.

לפי נוהלי הכנ"ר (כונס הנכסים הרשמי) לפסיקת שכר טרחה לבעלי תפקיד בחדלות פירעון, הנאמן זכאי להחזר הוצאות חודשי גלובלי על הוצאות ישירות שסכומן לא יעלה על 300 שקל. "יומצא תיעוד מפורט ומדויק מגובה במסמכים של בעל תפקיד", נכתב בנוהל, "ויוכח כי ההוצאות שהוציא היו 'בגדר הכרחיות' לשם ביצוע תפקידו". הכנ"ר מגדיר "הוצאות ישירות" כצילום, טלפון, דואר, נסיעות, אחסון וניקיון. הרגישות בנושא החזרי ההוצאות בתיקים של חדלות פירעון, עניין בשגרה במשרדי עורכי דין כשמדובר בלקוחות רגילים, נובעת מהעובדה שכל סכום כזה בא על חשבון הנושים. שהרי מדובר בחברה בקשיים שצברה חובות, ועל כן כל הוצאה שמוחזרת לבעל התפקיד גורעת כספים מהקופה שמיועדים להחזר החובות. בשל כך הדגש בנוהל הוא על הוצאות שהן "בגדר הכרחיות".

עו"ד רונן מטרי. "לא הנושים הרגילים יישאו בנטל" צילום: עמית שעל

ייאמר לזכותו של עו"ד מטרי שהוא נהג בשקיפות מלאה והגיש חשבון מפורט ומדויק של ההוצאות שהוא מבקש לקבל עליהן החזר. כאמור, אין מדובר בסכומי עתק אלא במאות שקלים בלבד, אלא שאפשר להתווכח אם הן "בגדר הכרחיות", כמו שקובע נוהל הכנ"ר. כך למשל מבקש עו"ד מטרי החזר על מסמכים שונים ששלף ממאגרים ממשלתיים או על שירותי שליחויות, שברור מאליו שאין מצופה ממנו לשאת בעלות שלהם.

"השאלות קטנוניות ביחס לתוצאות"

השאלה היא אם גם הוצאות על ארוחות במסעדות למשל, של הנאמן או של עובדיו, הן הוצאה ישירה שהנושים צריכים לשאת בה. מה עוד שעיון בדו"ח ההוצאות מעיד שלא מדובר במקרה יחיד אלא בתשע קבלות שונות על ארוחות במסעדות המסתכמות בכ־1,000 שקל.

"מדובר בארוחות שהוזמנו בימים ספציפיים שבהם נאלצו העובדים בצוות הקפאה לעבוד אל תוך הלילה, וההוצאות הנן בכל מקרה בסכומים לא גבוהים", מסר עו"ד מטרי בתגובה לדברים.

עו"ד מטרי אף הוסיף כי "בתיק שבו הנאמן השקיע אלפי שעות עבודה, הצליח לשמור על מקום עבודתם של עשרות עובדים והצליח להביא לנושים בכלל ולנושים הרגילים בפרט כספים יש מאין - מדובר בשאלות הנראות קטנוניות ומתעלמות מהעבודה הקשה והמוצלחת שנעשתה". עוד ציין עו"ד מטרי כי לפי מה שנקבע בהסדר הנושים של חברת אקסטרא פלסטיק, "לא הנושים הרגילים הם הנושאים בנטל השכר, אלא אחד מהנושים המובטחים".