הפסקה לעסקית: מהחצר למטבח

במסעדה החדשה ממשיך השף פיני לוי להגיש אוכל ירושלמי במיטבו, רק חבל שמחיר הארוחה העסקית הוא בכלל מאופרה אחרת

גלי וולוצקי 10:1807.05.14

תגיות:

פיני לוי, אחד השפים המוכשרים בארץ, דבק כבר שנים ארוכות בסגנון שבו הוא מתמחה ושאותו הוא יודע לעשות הכי טוב: מטבח ירושלמי מסורתי עם השפעות מטורקיה, מפרס ומיוון, מנות קבב מיתולוגיות, וטיפול מקצועי בבשר - במיוחד בחלקי פנים. לכן המסעדה החדשה שלו, המטבח של פיני, היא בהחלט בשורות טובות. שנים אחרי שסגר את פיני בחצר הנהדרת הוא שוב עומד ובוחש בסירים, הפעם עם בנו.

קראו עוד בכלכליסט:

המסעדה הענקית, הכוללת גם חדר פרטי לאירועים, היתה די ריקה בצהרי היום. הירושלמים, בניגוד לתל־אביבים, כנראה מעדיפים לאכול את הארוחה שלהם במשרד או לחטוף משהו מהיר ברחוב.

העסקית כאן מציעה, במחיר העיקרית, גם ערכה של מאזטים (הנקראת "הסיפתח של פיני") ותוספת למנה העיקרית.

פילה דניס מיפו בנוסח יווני. מנה מצוינת מחומרי גלם פשוטים צילום: עומר מסינגר

התחלנו, אם כן, בסלטים. על השולחן נפרסו מבחר קעריות, חלקן טעימות מאוד (מסבחה נפלאה, קערית של קציצות רכות ברוטב סמיך, וסלט עשבי תיבול רענן ונהדר עם גרגירי רימון וגרעינים), וחלקן קצת פחות טובות (סלט גזר די אנמי, וסלק יותר מדי מתוק). זיתים טובים ולחם חם השלימו פתיחה שהיתה בסך הכל טובה.

בעיקריות המצב כבר התייצב. סנייה קבב סורי במעטפת בצק (85 שקל) היא מנת חובה. לוי, המתמחה בקבבים ואפילו פתח מסעדת קבבים (פיניונס), הוא האדם הנכון לאכול מידיו את הקציצה הרבגונית הזאת. כאן היא הוגשה בקערת חרס שצופתה בכיסוי בצק טעים ופריך, והקציצות עצמן - עסיסיות ושחומות מצלייה בגריל - הוגשו עם עגבניות צלויות, חצילים וטחינה.

גם העיקרית השנייה, פילה דניס מיפו בנוסח יווני (95 שקל), היתה מצוינת. המנה הורכבה משני פילטים שנצלו בעדינות הראויה, וביניהם תבשיל מנגולד ועשבי תיבול עם זיתים. זו היתה מנה קלילה ומלאת טעמים, שהדגימה שוב את היכולות של לוי לרקוח מטעמים גם מחומרי גלם פשוטים.

התוספות, אורז פרסי וסלט ירקות, היו סתמיות, אך הגודל הנדיב של העיקריות ממילא הפך אותן למיותרות.

העסקית במטבח של פיני טעימה ונעימה, אבל המחיר שלה, יותר מ־200 שקל לזוג בתוספת שתייה ודמי שירות, הופך אותה לקצת יקרה מדי תמורת ארוחה פשוטה באמצע היום. למי שמעוניין בארוחת צהריים נינוחה יותר ולא בהפסקת עבודה חפוזה, או בארוחת ערב, מדובר בהזדמנות נהדרת לטעום שוב ממעשה ידיו של לוי.