משרד החוץ מציג: טוקבקיסטים בשירות המדינה
600 אלף שקל מתקציב משרד החוץ יופנו השנה להקמת צוות מקצועי של כותבי תגובות שיציפו אתרים ברחבי העולם במסרים פרו־ישראליים. בכיר במשרד: "כשנתרחב נעסוק גם בקידום חברות ישראליות בעולם"
אחרי שהפכו לחלק בלתי נפרד מהשירות שמספקים משרדי פרסום ויחסי ציבור, הטוקבקיסטים בתשלום מגויסים לשירות המדינה. משרד החוץ מקים בימים אלה צוות של סטודנטים וחיילים משוחררים שיעבדו מסביב לשעון בכתיבת תגובות פרו־ישראליות באתרי אינטרנט ברחבי העולם, ושישתתפו בדיונים שעוסקים בישראל בבלוגים בעולם, ובאתרים כגון פייסבוק, טוויטר ויוטיוב.
את הפרויקט תנהל מחלקת ההסברה במשרד החוץ, והוא יהווה חלק ממנה. בתקציב הממשלה ל־2009 מתואר הפרויקט בשם "מערך לוחמת אינטרנט", שהוענק לו, בין היתר, על מנת לבדלו ממערך ההסברה הקיים, וכך לזכותו בתקציב נפרד. אף שהיקפו לא פורסם, מקורות במשרד החוץ מסרו ל"כלכליסט" שבשנתו הראשונה הוא יעמוד על 600 אלף שקל, ובעתיד יורחב. מהתקציב הראשוני, כ־200 אלף שקל יושקעו בפעילות מסביב לשעון באתר המיקרו-בלוגינג טוויטר, שעלה לאחרונה לכותרות כששימש מפגינים במהומות האחרונות באיראן.
"האינטרנט הוא זירה לכל דבר בסכסוך הישראלי־פלסטיני, וזו זירה שחייבים לפעול בה, כי אחרת נפסיד", אומר בראיון ל"כלכליסט" אילן שטורמן, סגן מנהל מחלקת ההסברה במשרד החוץ, והמפקח הישיר על הקמת הפרויקט. "ההישגים שלנו כיום בהסברה באינטרנט מרשימים בהשוואה למשאבים שהקצנו עד כה, אבל גם הצד השני משקיע משאבים ברשת. יש אתרים פרו־פלסטיניים בלי סוף, עם תקציבי ענק, עשירים במידע ובסרטונים שכל אחד יכול להוריד ולפרסם באתר שלו. הם מציפים את הרשת בתכנים באנגלית מסוכנות הידיעות של החמאס. זה מערך משומן. מטרתנו היא לחדור לעולם שבו מתנהלים הדיונים האלה, ושבו מתפרסמים החדשות והסרטונים - לבלוגים, לרשתות חברתיות, לאתרי חדשות מכל הגדלים. אנחנו הולכים להכניס למקומות האלה קול פרו־ישראלי. ההוכחה לצורך בזרוע ביצועית כזאת היא מה שקורה עכשיו באיראן", מוסיף שטורמן. "זה לא שכמה חבר'ה יפילו את הממשלה באמצעות הודעות בטוויטר, אבל זה כן עוזר להרחיב את המאבק לממדים עצומים".
המטרה: להכניס קול פרו-ישראלי לרשתות החברתיות ולבלוגספירה איור: יונתן וקסמן
המשימות: "קשבות" ו"יצירת שיחה"
בכוונת משרד החוץ לגייס צעירים הדוברים לפחות שפה זרה אחת, ושלומדים תקשורת, מדע המדינה או משפטים, או לחלופין בעלי רקע צבאי ביחידות שעוסקות בניתוח מידע. "זו שפה צעירה", מסביר שטורמן. "אנשים מבוגרים לא יודעים איך לכתוב בבלוגים, איך מתנהגים שם, מה הנימוסים המקובלים. התנאים הבסיסיים הם יכולת ביטוי גבוהה באנגלית - יש לנו גם דוברי צרפתית ושבדית - והיכרות עם המרחב המקוון. אנחנו מחפשים אנשים שכבר כותבים בלוגים ומסתובבים בפייסבוק".
אנשי היחידה החדשה יעבדו ממשרד ("הם יחתימו כרטיס", אומר שטורמן) ויזכו לתמיכה טכנית מלאה מתהיל"ה, הגוף שאחראי על תשתיות המחשוב ושירותי האינטרנט למשרדי הממשלה. "המשימות שלהם יוגדרו לפי הקווים במדיניות הממשלה שעליהם יתבקשו להגן ברשת. זה יכול להיות המצב ברצועת עזה, המצב בצפון או כל מה שנקבע. אנחנו נגדיר לאילו קהלים בעולם נרצה להגיע דרך הרשת ואת האסטרטגיה שאיתה נגיע אליהם, והעובדים יבצעו את זה בשטח. הם כמובן לא יפיצו הודעות דובר, אלא ינסחו את השיחות בעצמם. אנחנו נפעיל גם מערך 'קשבות' לאינטרנט - אנשים שיעקבו אחרי בלוגים, אחרי אתר הבי.בי.סי, אחרי האתרים הערביים".
לדברי שטורמן הפרויקט יתחיל בתקציב מצומצם, אולם יש לו תוכניות להרחיב את הצוות ואת משימותיו: "המרכז החדש יוכל לשמש גם לתמיכה בישראל כישות כלכלית ומסחרית", הוא אומר. "אנרגיה חלופית, למשל, מעניינת עכשיו את הציבור האמריקאי ואת הקונגרס הרבה יותר מהסכסוך במזרח התיכון. אם במסגרת המערך שלי אוכל להיכנס לבלוגים שעוסקים באנרגיה חלופית ולדחוף שם שמות של חברות ישראליות, אחזק את הדימוי של ישראל כמדינה מפותחת שתורמת לאיכות הסביבה ולאנושות, ויחד עם זה אולי אצליח לעזור לחברה ישראלית לקבל חוזים במיליוני דולרים. הפוטנציאל הכלכלי פה גדול, אבל בשביל זה נזדקק לכמות גדולה של אנשים. הייחוד באינטרנט הוא הפיצול לקהילות שונות, וכל קהילה מתעסקת במה שמעניין אותה. ולכל קהילה כזו צריך להביא תוכן שקשור אליה".
ההשראה: הפרסום הסמוי ברשת
ההשראה, מודים במשרד החוץ, מגיעה דווקא מהתחום המושמץ של טוקבקים מסחריים ממומנים: עובדים של חברות ושל משרדי יחסי ציבור המפרסמים ברשת תגובות המהללות את שולחיהם - החברה שמעסיקה אותם או החברה שאותה הם משרתים. המגיבים בתשלום מזדהים לרוב בגוף התגובה כקוראים מזדמנים של הכתבה שעליה הם מגיבים, או כ"לקוחות מרוצים" של החברה שאותה הם מהללים.
האם גם המגיבים שיועסקו בפרויקט יתחזו ל"גולשים מן השורה"?
"ברור", אומר שטורמן. "האנשים שלנו לא יגידו 'שלום, אני ממערך הסברה של משרד החוץ וזה מה שרציתי להגיד לך'. הם גם לא בהכרח יזדהו כישראלים, הם ידברו כגולשים וכאזרחים, ויכתבו תגובות שייראו אישיות אך יתבססו על רשימה מוכנה מראש של מסרים שגיבש משרד החוץ".
אילן שטולמן, סגן מנהל מחלקת ההסברה במשרד החוץ צילום: גיא אסיאג
ניסוי כלים במלחמה בעזה
שטורמן מספר שאמנם הפרויקט זוכה רק עכשיו להקמת תקציב וליצירת מחלקה מיוחדת במשרד החוץ, אולם בפועל המשרד מפעיל מגיבים־מטעם עוד מזמן המלחמה האחרונה בעזה, אז גייס המשרד טוקבקיסטים מתנדבים. "במבצע 'עופרת יצוקה' פנינו לקהילות יהודיות בחו"ל ובעזרתן גייסנו כמה אלפי מתנדבים, שאליהם הצטרפו מתנדבים ישראלים. העברנו אליהם חומרי רקע והסברה, ושלחנו אותם להציג את נקודת המבט הישראלית באתרי חדשות ובסקרים ברשת", אומר שטורמן. "קהל היעד שלנו היה אז השמאל האירופי, שהיה לא ידידותי כלפי מדיניות הממשלה. לכן התחלנו להתערב בדיונים בבלוגים באנגליה, בספרד ובגרמניה, סביבות מאוד עוינות".
וכמה כבר הצלחתם לשנות?
"קשה להוכיח הצלחה בפעילויות כאלה, אבל היה ברור שהצלחנו לעקוף את רשתות הטלוויזיה האירופיות, שמאוד ביקורתיות כלפי ישראל, ויצרנו הידברות ישירה עם הקהלים".
אילו דברים בדיוק עשיתם שם?
"למשל, שלחנו מישהו לכתוב באתרים של קבוצה שמאלנית בספרד. הוא נכנס וכתב להם 'זה לא מדויק מה שאתם אומרים'. מישהו מהאתר ענה לו, ואנחנו הגבנו שוב, הבאנו נימוקים, תמונות. דו־שיח כזה פותח לאנשים את העיניים".
אלון גלעד, עובד משרד החוץ שריכז את פעילות הטוקבקיסטים המתנדבים בזמן המלחמה בעזה וירכז את פעילות הטוקבקיסטים השכירים בפרויקט החדש, מספר שההתנדבות לטקבק בשם ישראל החלה באופן ספונטני: "הרבה פעמים אנשים פונים אלינו ושואלים איך יוכלו לעזור בהסברה. הם עושים את זה בעיקר בתקופות כגון תקופת המבצע בעזה. אנשים פשוט ביקשו מידע, ואחר כך ראינו שהמידע הופץ בהרבה מקומות ברשת. גם משרד הקליטה עשה אז מבצע, והעביר אלינו מאות מתנדבים דוברי שפות זרות, שיעזרו להפיץ את המידע. גם בפרויקט הזה בעיקר נפיץ מידע ברשת".
"אי אפשר לנצח"
בעוד שרוב הגולשים גוייסו באמצעות אתרים כגון Giyus.org, שהופעל רשמית על ידי שדולה יהודית, בכמה מקרים משרד החוץ הוא שפנה ביוזמתו לגולשים, וביקש מהם לפרסם ברשת טוקבקים אוהדים למדיניות הממשלה ולסייע בגיוס מתנדבים. כך גויסה למערך ההסברה המקוון מיכל כרמי, בלוגרית פעילה ומנכ"לית משותפת בחברת ההשמה להייטק טריפלטק.
"בזמן 'עופרת יצוקה' כתבו לי ולבלוגרים אחרים ממשרד החוץ וביקשו שנשקף את הדעות שלנו גם בזירה הבינלאומית”, מספרת כרמי ל"כלכליסט". "חילקו לנו דפים עם 'נקודות לשיחה' ושלחו לנו הרבה מאוד סרטונים. אני התמקדתי בפעילות בפייסבוק, ופה ושם כתבתי תגובות בבלוגים שהזכירו מילים כגון 'שואה' ו'רצח' בהקשר של הפעולה בעזה. היו לי שם שיחות מאוד קשות. מדי פעם גם המליצו ממשרד החוץ שניכנס לבלוגים ספציפיים ונתערב בשיחות שהתעוררו".
וזה עובד? זה משפיע?
"אני לא בטוחה שהאסטרטגיה ההיא היתה נכונה. במשרד עשו עבודה מצוינת, הציפו אותנו בנקודות מדויקות, אבל הם התמקדו בסבל הישראלי ובאיום הטילים. אבל הראייה של האירופים חד־ממדית. הסבל הישראלי לא נראה להם רלבנטי מול הסבל הפלסטיני".
“אי אפשר לנצח במאבק הזה. אפשר רק להיות שם ולהביע את עמדתנו", מסכם גלעד את יעילות הפעילות עד כה, ואת הציפיות שלו מהפעילות מהרגע שתחל לפעול בתקציב ממשלתי.
