כלכליסט מגיש: 8 מסעדות לקיץ על החוף

בקו התפר שבין מסעדות החוף המושקעות לבין האיש שמוכר ארטיקים נמצאות מסעדות החוף הפשוטות — אלה שאיש לא מצפה לקבל בהן ארוחת גורמה, אך מצד שני אף אחד גם לא ירים גבה כשתתיישבו בהן בבגד ים וברגליים עתירות חול.

שלחנו את כתבי "כלכליסט" למסעדות חוף מצפון עד דרום. כל אחד מהם הזמין מנות בסיסיות המוגשות כמעט בכל מסעדה מהז'אנר: צ'יפס, סלט יווני, אבטיח עם בולגרית, שליש בירה מהחבית וקפה הפוך.

המסקנות לא הפתיעו: הרמה בחלק מהמסעדות דורשת שיפור, כי זה שאנחנו רוצים לאכול עם חול על הרגליים אין פירושו שאנחנו רוצים אותו גם בצלחת. וזה שמתחשק לנו לשתות בירה מול השקיעה לא אומר שבא לנו לקבל אותה שטוחה. המחירים, אגב, דווקא מיישרים קו עם המקובל בערים.

הכאמל, חיפה | תמר וילרפורט

ביום חמישי בצהריים המסעדה (ספסלי עץ קשים או ספות זולה) כמעט מלאה, ולא נראה שמישהו עומד לזוז.ילדי פרויקט תגלית מתערבבים עם הישראלים שמהתרמיל שלהם מציצה נרגילה קטנה, וגם משפחות מככבות במוסד החיפאי הוותיק הזה. אפילו המוזיקה מתאימה — "ירח" של שלמה ארצי, והתחושה הכללית היא שנקלענו למסיבת גיוס. המלצריות בשחור (כמובן) קצרצר (כמובן), והאוכל טרי, בשפע ואפילו מגיע מהר.

אז מה היה לנו: סלט יווני: את הסלט הזה היו היוונים שוברים ביחד עם הצלחת בשם חילול השם. בתוך מעבד מזון נחתכו בערך עגבנייה וחצי וארבעה מלפפונים (זה היה היחס בין הירקות).

מעליהם, בנדיבות מוגזמת ותחת אותה מנדולינה במג'ימיקס, נכתשה גבינה בולגרית שמנמנה. שני עלי חסה היו המצע, והזיתים השחורים הבלתי אכילים היו רק לקישוט. מחיר: 49 שקל. צ'יפס: נחתך ידנית (או שעבדו עלינו ממש טוב), טוגן זה עתה והרצועות רחבות ופריכות. מחיר: 24 שקל. בירה: שליש היינקן קר כראוי, מבעבע, שהגיע לשולחן בתוך 3 דקות. מחיר: 22 שקל. אבטיח + בולגרית: רבע האבטיח היה פריך ומתוק וחתוך יפה, והוגש עם אותה גבינה בולגרית שהכרנו בסלט, רק שזו היתה מלוחה קצת יותר וגם רטובה־משהו, ונתנה תחושה שטבלה במי הים לפני ההגשה לשולחן. מחיר: 30 שקל. הפוך קטן: סטנדרטי. מחיר: 12 שקל.

קהל היעד: משפחות וצעירים מהארץ ומחו"ל.

תמורה לכסף: גבוהה, למי שאוכל הכל ובגדול.

פסקול: שלמה ארצי.

שירות: מהיר ואדיב.

פרטים: חוף דדו דרום, חיפה. טל':

04-8522990.

+ שורה תחתונה: לא להתפתות למיוחדים.

דג על הים, בית ינאי | אלון דור

מצפון למצוק הכורכר, סמוך למושב בית ינאי, ממוקמת המסעדה שחולשת על החוף הכי יפה בארץ. כך לפחות יטענו תושבי חוף חפר. עם נקודת התחלה גבוהה פיתחנו ציפיות. בריזה דעתנית קיבלה את פנינו, וכך גם מלצר זריז, שאפשר לנו לבחור את כיוון הרוח. המקום מרוהט בכיסאות פלסטיק לבנים ושולחנות עץ וגולש אל החוף למטה, שם מציעה המסעדה כיסאות ים, שולחנות פלסטיק ושמשיות. הגענו ביום חמישי לקראת שקיעה. המקום לא היה עמוס, אך ישבו בו סועדים ומשפחות עם ילדים, וכיסאות לפעוטות היו בנמצא. המנות הגיעו במהירות, והמלצר נענה לכל בקשה שלנו - למשל האבטיח, שבתחילה לא נמצא אך הובטח, הגיע לשולחן בשלום.

מסעדת דג על הים, בית ינאי צילום: נמרוד גליקמן

אז מה היה לנו: סלט יווני: הוגש עם גבינה פטה מגוררת וירקות חתוכים דק שהיו טריים, אם כי נדמה שנחתכו מבעוד מועד ולא בטרם ההגשה. המנה הנדיבה מתאימה לשני אנשים רעבים. הוגשה עם פוקאצ'ה, צלוחית זיתים וצלוחית רסק עגבניות. הפוקאצ'ה חוממה, אך כשבצענו אותה נזכרנו בסופי השבוע בצבא. נראה שהפוקאצ'ה ציפתה לבואנו יום או יומיים לפני שהגענו. מחיר: 45 שקל. צ'יפס: חם וסטנדרטי. מחיר: 23 שקל. בירה: שליש היינקן מוצלחת מהחבית. מחיר: 21 שקל. אבטיח + בולגרית: בתחילת הארוחה נאמר לנו שידאגו להשיג עבורנו אבטיח רק מאוחר יותר. המלצר עמד בהבטחתו, והאבטיח היה קר, מתוק וידידותי, עם גבינה בולגרית חביבה בצלוחית. מחיר: 29 שקל.

קהל היעד: משפחות עם ילדים.

תמורה לכסף: האווירה מנצחת את הכל.

פסקול: נעים ולא מטריד.

שירות: אדיבים ומתאמצים בשבילך.

פרטים: חוף בית ינאי. טל': 09-8663639.

+ שורה תחתונה: האוכל אמנם אינו גורמה, אך מוגש באופן אסתטי.

רייף, נהריה | דקל גודוביץ

לאורך הטיילת יש לא מעט מסעדות, אבל מסעדה שמגישה בתפריט גם ישיבה על החוף יש רק אחת, וקוראים לה רייף. ביני לבין שולחני תהיתי אם זה מכיוון שחופי נהריה בקיץ חביבים על צבי הים, הבאים להטיל בחול את ביציהם, או שאולי כשהצפוניים רוצים לאכול משהו על החול, הם סוגרים את הסיפור עם צידנית מהבית. בכל מקרה, בצאת השבת המקומיים אוהבים להגיע לטיילת, ואנחנו הסתערנו על שולחן אחד מתוך העשרות שעמדו כמעט שוממים.

בעלי המקום, המושך משפחות וצעירים מכל מין וסוג, גאים בתוכנית האמנותית שלהם, הכוללת גם ערבי מוזיקה מזרחית. כשהתיישבנו קיבלה את אוזנינו תחנת MTV, וזו התחלפה ללא אזהרה מוקדמת להופעה חיה של שלמה ארצי. תוסיפו לזה חיפוי עץ כהה א־לה שנות השמונים, ותדמיינו לבד את פלוגת חיילי האו"ם שתיכנס לכאן עוד דקות וספורות ותזמין בירות מכבי לשמחת תושבות העיר. המלצריות צעירות, בלונדיניות וחביבות, ונדמה שכרגע סיימו את הביוטופ; שירותי הגברים היו נקיים. אצל הנשים, לעומת זאת, לא היה אור, כך שקשה להגיד מה זרם שם. מכיוון שאתה יושב לבד על החוף, ובנהריה יש המון חוף למעט אנשים, אז אף אחד לא משחק לך מטקות על הראש, ויש מקום לכולם, כולל לצבים. בקיצור, נעים. ואפילו טעים. המסעדה כוללת מגוון מאכלים כמו בשרים על האש, פסטות, דגים ופירות ים, אבל אנחנו הלכנו על הסטנדרט.

אז היה מה לנו: בירה: שליש גולדסטאר מהחבית הגיעה קרה, תוססת ועם שתי קעריות זיתים ירוקים מצוינים ובייגלה. מחיר: 18 שקל. צ'יפס: נימוח מבפנים וקריספי מבחוץ. מחיר: 20 שקל. סלט יווני: קערה ענקית ומשולשת שהספיקה כמעט לשלושה. הזיתים השחורים והירקות הטריים סודרו בסלט באגפים נפרדים, כשלצדם עומדים זקופים שתי טבעות בצל סגול ושני רבעי לימון ענק. מעל פוזרה בנדיבות גבינה בולגרית מגורדת עם מעט זעתר. מחיר: 40 שקל. אבטיח + בולגרית: האבטיח היה חסר טעם, והגבינה רכה. מחיר: 26 שקל. קפה הפוך: היה מעט שרוף, והכלי מעט מלוכלך. מחיר: 10 שקלים.

קהל היעד: מחכים לחיילי האו"ם.

תמורה לכסף: סבירה. המנות יפות.

פסקול: MTV, שלמה ארצי ומזרחי — הכל הולך.

שירות: בנות הביוטופ היו אדיבות.

פרטים: טיילת נהריה. טל': 04-9920425.

+ שורה תחתונה: שווה לחזור, ולא רק בגלל היעדר האלטרנטיבות.

ביץ' קפה, הרצליה פיתוח | אמיר שוורץ

הביץ' קפה מורכב מניגודים. את קירות העץ (או שמא היתה זו רק פורמייקה שהשמש המסנוורת שיוותה לה מראה אצילי יותר) מפארים ציטוטים משירים של אייקוני רוק כלד זפלין, אלא שבפועל הפלייליסט בשבת אחרי הצהריים נפתח בהופעה חיה של הסקורפיונס וחתך במהירות לצ'יל אאוט מטריד לא פחות. קצת מעל קירות הפורמייקה מתנדנדים להם כמה שנדלירים שבשילוב עם רצפת העץ השטופה בחול מעניקים למקום מראה של אוניית פאר טרופה.

דווקא ביחס בין המיקום הגיאוגרפי לרמת התמחור המקום בהחלט מחובר למציאות. בשתי מילים: יקר כאן. עם זאת, נראה שלקהל המקומי, המורכב מאנשים שאוהבים שמש וחול (גם על השולחן ובתוך התפריט), זה לא ממש מפריע. אולי הם מגיעים לכאן בגלל השירות, שהוא אמנם אטי אבל תמיד עם חיוך.

אז מה היה לנו: טוסט: טוסט מוצרלה סתמי, בתוספת שש פרוסות עגבנייה (אחת ורבע לכל פרוסה) וסלט שראה ימים טובים יותר. את הרטבים נאלצנו לבקש פעמיים. מחיר: 41 שקל. צ'יפס: הרים של צ'יפס נוטף שמן. מחיר: 30 שקל. בירה: הוזמן שליש טובורג, אך במקומו הגיעה כוס של חצי. כשהסברתי למלצרית שנפלה טעות, היא הודיעה בחביבות שההפרש על חשבון הבית. המחווה יפה, רק חבל שטמפרטורת המשקה התאימה יותר לבר אנגלי בחורף. מחיר: 20 שקל. אבטיח + בולגרית: האבטיח היה מעט קמחי. גם הגבינה הבולגרית לא הרשימה, אבל הוגשה בנדיבות. מחיר: 40 שקל. הפוך קטן: סביר, אבל מי יכול לשתות קפה בחום הזה. מחיר: 12 שקל.

קהל היעד: אנשים שאוהבים חול, ובגדול.

תמורה לכסף: נמוכה מאוד. מנות יקרות, גדולות מדי וסתמיות.

פסקול: מטריד — סקורפיונס וצ'יל אאוט מרגיז.

שירות: מחייכים אבל לא ממש ממהרים.

פרטים: רמת ים 12 הרצליה פיתוח. טל': 050-7558644.

+ שורה תחתונה: חול בכל מקום, רק לא בחשבון הסופי.

מעבר לקצה, תל אביב | מאיה נחום שחל

רגע לפני פרוץ החופש הגדול יושבים בחוף הצוק בעיקר הורים — כאלה שמבקשים לאגור כוחות לחודשיים הבאים.יש גם כמה אנשי עסקים שעסוקים בשיחות טלפון, ודיירים ממלון הדירות הסמוך, מנדרין.

בית הקפה של החוף, "מעבר לקצה" שמו, מרוצף בחלקו העליון, שם פזורים שולחנות וכיסאות פלסטיק, וכך גם על החול. מוזיקת הרקע מורכבת בעיקר משירים ישראליים ולועזיים עדכניים, והיא מנעימה לאורחים את הצפייה בים הכחול על החוף שעדיין אינו עמוס בשעות הבוקר.

השירות סביר, לא יותר. מספר המלצרים אינו תואם את כמות הסועדים, ותנאי השטח מאלצים אותם לעלות, לרדת וללכת הרבה, כך שהם לא זמינים בכל רגע נתון. מבחינת הניקיון, נראה שהחול, המלח והלחות עושים את שלהם, והמקום שמור עד כמה שאפשר בתנאים אלה.

אז מה היה לנו: סלט יווני: הירקות היו טריים וחתוכים בגודל הנכון, ונראה כי נחתכו בזמן אמת ולא הוכנו מבעוד מועד. התיבול עדין והגבינה טרייה וטעימה. מחיר: 40 שקל. צ'יפס: תפוגן גדול מטוגן, שהוגש טרי וחם, אבל טוגני תפוגן הם לא צ'יפס אמיתיים. מחיר: 20 שקל. בירה: שליש סטלה ארטואה הגיעה קרה ומוגזת במידה הרצויה, אם כי הכוס לא הוקפאה כנהוג. מחיר: 22 שקל. אבטיח + בולגרית: רבע האבטיח היה קר וטרי, אך קמחי מעט, והגבינה טרייה וטעימה. מחיר: 42 שקל (!).

קהל היעד: רמת אביב גימ"לים.

תמורה לכסף: חלק כן, חלק מופקע מאוד.

פסקול: ז'אנר גלגל"צי.

שירות: סביר, בלי מוטיבציית יתר.

פרטים: חוף הצוק, מתחת למלון מנדרין.

טל': 03-7411755.

+ שורה תחתונה: חוף טוב, כמעט הכל טוב.

ללה לנד, תל אביב | קרן צור

היא נחשבת למסעדת החוף השיקית בעיר, בזכות העיצוב (דק עץ כהה וכורסאות עץ מרופדות) והתפריט המציע גם בשרים, דגים ופירות ים. בסופי שבוע תתקשו למצוא שולחן, וגם באמצע השבוע (ואפילו בחורף) המקום הענקי עובד יפה, ומושך לצד המקומיים גם תיירים רבים.

אז מה היה לנו: סלט יווני: רצועות חסה דקות וירקות קצוצים דק (מלפפון, עגבנייה, גמבה ובצל) בתוספת זיתים וקוביות גבינת פטה. סלט קטן, טרי, טעים. מחיר: 43 שקל. צ'יפס: צלוחית לא גדולה של צ'יפס פריך ומטוגן במידה הנכונה. מחיר: 21 שקל. בירה: שליש קרלסברג מהחבית בכוס פלסטיק, מוגזת וקרה. מחיר: 23 שקל. אבטיח + גבינה בולגרית: שישית אבטיח מוצלח — קר, מתוק ולא ספוגי, עם צלוחית קוביות פטה. מחיר: 40 שקל. הפוך קטן: אין תלונות. מחיר: 12 שקל.

קהל היעד: תל־אביבים שחייבים להתערבב.

תמורה לכסף: משביעת רצון, יחסית לז'אנר.

פסקול: צ'יל אאוט שלא מורגש בחוץ.

שירות: זריז ואדיב.

פרטים: חוף גורדון, תל אביב.

טל': 03-5293303.

+ שורה תחתונה: עומד בציפיות.

בננה ביץ', תל אביב | גלי וולוצקי

הקבועים כאן יודעים ששם המשחק הוא סבלנות וסובלנות. סבלנות למלצרים שמכנים אותך "אחי" ומביאים את הקפה באיחור של רבע שעה, וסובלנות למשפחה עם ארבעה זאטוטים קולניים שנחתה לידך. ואתה סובל בשקט, כי הכיסאות שמגיעים כמעט עד קו המים, הפסקול החרישי (ברי סחרוף, ביטלס, במקרה שלנו) והאפשרות ללגום את הבירה שלך מול השמש השוקעת שווים את הכל.

בשבת בבוקר המשפחה עם הזאטוטים הקולניים היתה שלי. מקומות הישיבה בחוץ עדיין כמעט ריקים, ומתמלאים בהדרגה בקהל אקלקטי ביותר — הזוג שלא מפסיק להתנשק, ההורים הטריים עם תינוק המכוסה בחיתול, ועוד כמה בליינים שמושכים את הלילה. לסועדים מזומנות כמה אפשרויות ישיבה — בפנים (במיזוג) יושבים המפונקים, על פוטונים על הדק יושבים האליטיסטים. התפריט רחב באופן חשוד וכולל מנות כמו כריך סביח או פסטה רול אבוקדו.

אז מה היה לנו: סלט יווני: הפתעה. הירקות — חסות, עגבניות, מלפפונים ופלפל ירוק — טריים מאוד. הגבינה המפוזרת בנדיבות על הסלט סבירה, וכך גם הזיתים. המלצר, שהבחין שאנחנו מתקשים להתמודד עם הגודל, הציע לזכות אותנו על המנה. מחיר: 48 שקל. צ'יפס: מנה נדיבה של טוגנים תעשייתיים מהזן הרחב, אך לפחות טריים, חמים ופריכים. מחיר: 26 שקל. בירה: שליש גולדסטאר מהחבית הגיע קר אבל כמעט בלי גזים. מחיר: 21 שקל. אבטיח + בולגרית: רבע אבטיח התגלה כיבשושי וזקן, גבינת הפטה היתה סבירה. מחיר: 38 שקל. הפוך קטן: הגיע שרוף אבל עם קצף טוב. מחיר: 10 שקלים.

קהל היעד: משפחות ובליינים מאוחרים.

תמורה לכסף: משתלמת, הודות למרכיבים.

פסקול: נעים. ביטלס וברי סחרוף.

שירות: הפתיע לטובה.

פרטים: הרברט סמואל 22 תל אביב.

טל': 03-5107958.

+ שורה תחתונה: המחיר מזכיר צהריים ב"מול ים", אבל השירות מפצה במשהו.

חופמן, אשקלון | יסמין גיל

ליד אשקלונה, פארק מים שידע ימים יפים יותר, יש מדרגות שמובילות לחוף הדייגים. מדובר בחוף לא מוכרז, ובכך יתרונו למבקרים בבר־מסעדה חופמן. ראשית אין צעקות, ושנית יש המון חניה.

הגענו בשבת ב־10:00 עמוסות בציניות גוש־דנית — והופתענו. מהבריזה, מהניקיון, מהעיצוב וגם מהמנות. המוזיקה היתה תמהיל ישראלי קלאסי: גלי עטרי, שלמה ארצי, דני סנדרסון. אחד מאזורי המסעדה מחופה בדשא מלאכותי ועליו פרגולות גדולות, ריהוט עץ בהיר וכריות באדום, אפור ולבן. גם על החוף פזורים ספסלי עץ עד כ־50 מטר מקו המים.

מסעדת חופמן באשקלון צילום: צפריר אביוב

אז מה היה לנו: סלט צאן: מנה ענקית, ולמעט המלפפונים — שהוזכרו בתפריט ונעדרו מהמנה — הסלט היה גדול, רענן, עם הרבה גבינה, עגבניות שרי, זיתים שחורים וחסה. במחיר כלולה גם פוקאצ'ה חמה עם חמאה, והמלצרית דאגה לשאול אם נעדיף לחם כפרי או לבן. מחיר: 42 שקל. צ'יפס: הגיע בחתיכות גדולות ופריכות ובצלחת אישית, אם כי הכמות מספיקה לשניים. מחיר: 22 שקל בתפריט, 24 בחשבון, אבל זה התקזז עם הטעות במחיר האבטיח. בירה: שליש קרסלברג הגיעה צוננת ומרווה, מלווה בצלוחית זיתים ירוקים. מחיר: 21 שקל. אבטיח + בולגרית: לא ספוגי וגם לא מושלם, אבל לא נרשמה אכזבה. מחיר: 30 שקל בתפריט, 28 שקל בחשבון. הפוך קטן: ראשית לא היה חלב דל שומן, שנית הוא כנראה קצת גלש מהספל בדרך, ובעיקר — הקפה היה תפל ביותר. הוא הושאר מיותם בכוס, וחיכינו לראות אם מישהו יתעניין למה. זה לא קרה. מחיר: 11 שקל.

קהל היעד: מומלץ אפילו למכורי חוף מציצים, אפשר בשילוב הפארק הלאומי.

תמורה לכסף: בהחלט כן.

פסקול: ארץ ישראל היפה.

שירות: מתעניין בלי להציק.

פרטים: מול אשקלונה. טל': 08-6845845.

+ שורה תחתונה: מעוצב, נעים וטעים, רק היזהרו מהקפה.