ד"ר אורי ומיסטר יוגב
תפיסתו הכלכלית של איש סודו של נתניהו, אורי יוגב, נחשבה עד לפני שלושה חודשים לסמן ימני. בימים האחרונים, בתום מו"מ ממושך עם עופר עיני, מתברר כי במבחן המעשי לא נשאר הרבה מהתובנות שהציג בפאנל כלכליסט ערב הבחירות
בתחילת פברואר, יום לפני הבחירות, נערך ב"כלכליסט" פאנל בהשתתפות בכירים לשעבר במשרד האוצר, שהציעו לממשלה החדשה קווי יסוד להתמודדות עם המשבר הכלכלי. אורי יוגב, מי ששימש בזמן כהונתו של בנימין נתניהו כשר אוצר ראש אגף התקציבים, סיפק בפאנל כמה תובנות משלו. היום, שלושה חודשים בלבד לאחר מכן, לאחר שעיצב את המדיניות הכלכלית של ישראל לשנתיים הקרובות, אפשר לראות עד כמה הסכים יוגב להתרחק מעמדותיו הכלכליות הבסיסיות.
"ראש הממשלה הנבחר צריך לזמן אליו את צמרת משרד האוצר בשלב מוקדם ולשמוע ממנה מה המצב הכלכלי ומהן התוכניות להתמודד איתו", אמר אז יוגב. היום אמירה זו מחווירה לנוכח העובדה שראש הממשלה נתניהו ביטל כמעט לחלוטין את מעורבתו של הממונה על התקציבים, רם בלינקוב, והפקיד את יוגב על בניית התקציב.
"אני מאמין שצריך להוריד את המסים בחדות. עם זאת, אי אפשר גם להגדיל את ההוצאה הממשלתית וגם להוריד מסים", הסביר אז יוגב. באופן מפתיע, היה זה יוגב שרק שלשום הסכים לתביעת ההסתדרות להגדיל את ההוצאה הממשלתית ב־6–8 מיליארד שקל, למרות התנגדות האוצר, במקביל להפחתות מסים.
"אני לא שותף לרעיון של מיסוי מיוחד לבעלי שכר גבוה, בעיקר בגלל חוסר האפקטיביות שלו. האנשים שמרוויחים המון כסף לא משלמים המון מס, כי הם יודעים להתארגן. זה רעיון נכון אידיאולוגית, אבל לא נכון פרקטית", סיפר אז יוגב. היום, לאחר שיוגב נעתר לכל דרישות ההסתדרות, לא נותרה לאוצר כל ברירה אלא להטיל מסים שונים ומשונים על השכבות המבוססות.
את דרכו במשרד האוצר החל יוגב ב־1986, כרפרנט באגף התקציבים האחראי לתחום הסובסידיות הממשלתיות. לאחר שנה מונה ליועץ בכיר למנכ"ל המשרד, ולבסוף עזב את האגף ב־1990. אחרי סיבוב במגזר הפרטי, שבו שימש בין היתר מנכ"ל זכיינית דומינו'ס פיצה בישראל ומנכ"ל בזק בינלאומי, חזר ב־2002 לאוצר, כשמונה בידי סילבן שלום לממונה על התקציבים. היכרותו של יוגב עם נתניהו החלה לאחר שהאחרון תפס את מקומו של שלום במשרד. חברים משותפים לשניהם מספרים שהכימיה ביניהם היתה מיידית. "לשניהם יש ראייה מאקרו־כלכלית זהה ממש", מספר בכיר לשעבר במשרד האוצר, "ובניגוד לאנשים אחרים שיכולים להיות בעלי אותה תפיסה כלכלית אבל בעלי חילוקי דעות בנוגע לאופן יישומה, אצל יוגב ונתניהו אין כאלו".
כשנבחר נתניהו לראשות הממשלה, נפוצו שמועות שהציע ליוגב לכהן כשר האוצר. "מי שמכיר את יוגב יודע שבשעה שש בערב העט שלו נופל, והוא חוזר לחיק המשפחה. כך היה גם כשהיה באגף התקציבים. מבחינתו, להיות שר אוצר זה לאבד את החיים הפרטיים", מספר הבכיר. "לכן, נתניהו שכנע לבסוף את יוגב לשמש לו יועץ, משום שהוא זקוק לאיש שהוא יכול לסמוך עליו כשהוא עסוק בעניינים המדיניים והביטחוניים, שיטפל עבורו בכלכלת ישראל בוודאי בתקופת המשבר", הוא מוסיף.
על יחסיו הבין־אישיים אומר הבכיר: "הוא איש ביצוע. הוא רואה דברים, מכוון ויורה. אלא שלעתים זה גם המחיר שהוא נאלץ לשלם. הוא חכם וחריף, אבל קצר סבלנות ולא סובל לנהל סמול טוק".
הבכיר ציין שיוגב לא נוהג לבנות מו"מ בשלבים, אלא ישר שם את הדברים על השולחן ומגדיר מהן הדרישות והקווים האדומים שלו. "בניגוד לבכירים באוצר, הוא לא רואה בעובדים אויב. הוא יודע להיכנס לראש של הצד השני ולצפות תהליכים. בעצם, כבר בשלבים הראשונים של המו"מ עם ההסתדרות הוא אמר שהוא מבין לאן הרוח נושבת מבחינת נתניהו", מוסיף הבכיר.
