פתיחה מהירה: המיתון עושה טוב למסעדות האוכל המהיר

שאול טבת, הבעלים של המסעדות סטפן בראון ורדיו רוסקו, נשמע כמכה על חטא כשהוא נזכר בעידן שקדם לעדכון המחירים בסטפן בראון. "היום אני מבין שהיו תקופות שהיינו יקרים מדי. התגובה להורדת המחירים (בשיעור של 10% - ג"ו) נהדרת; גם אנשים שלא חשבתי שהמחיר חשוב להם שמחים מאוד לראות שהתפריט הוזל".

בימים אלו מסיים טבת את שלב הטעימות לסניף ראשון של סטפן בראון אקספרס בורגר ג'וינט, מזללת המבורגרים וקבבים שתיפתח בסמוך למסעדת האם בעוד כשבועיים. "לפעמים לאנשים מתחשק המבורגר או קבב, אבל לא בא להם כל הטקס מסביב. זה גם מתאים לתקופה הזו, שבה אנשים מחפשים לאכול בזול ומהר".

מזללת הקבבים פיניונס. הפאסט החדש נתפס כזול רק מבחינת המחיר צילום: חיים צח

מסעדנים נוספים גילו בשנה האחרונה את קסמי המיתון, המתורגמים לפריחת מזללות הפאסט פוד. מסעדות חדשות נפתחו, ורשתות ותיקות כמו מוזס, בלאק אנד בורגר וג'פניקה התרחבו ומדווחות על עלייה משמעותית במחזור המכירות.

מהיר, אבל מושקע

שחר ברנע, שותף בחברת הייעוץ הקולינרי יפת ברנע, מספר שכמעט כל המסעדות שנפתחו השנה הן מז'אנר הפאסט פוד, ורבות מלקוחותיו מתרחבות בימים אלו ממש. באבל, שפתחה סניף ראשון רק לפני שלושה חודשים, מתעתדת לפתוח בקרוב סניף נוסף, פרש קיטשן תפתח אף היא סניף שני ברחוב בזל בתל אביב, החומוסייה הירושלמית בין ירושלים לברלין פתחה לפני כחודשיים סניף שני, ומסעדות חדשות כמו מינגלינג (אוכל רחוב אסייתי), בא לי קוסקוס (מרוקאי), אודליה (טריפוליטאי) ומרקש אקספרס (מרוקאי) גילו שהסועד הנוכחי מעריך את האפשרות לסגור עניין במקסימום 40 שקל. עלות פתיחת מסעדת פאסט פוד אף נמוכה בהרבה, ועומדת על כ־300 אלף שקל לסניף, לעומת כחצי מיליון דולר להקמת מסעדה לא מפוארת במיוחד.

"היום מדובר במסעדות אוכל מהיר, אבל מושקע", מאבחן ברנע את הפאסט פוד החדש. "לא מדובר בג'אנק פוד שמציע מוצר נחות שאתה לא יודע מה מקורו, אלא במנות מושקעות עם מיתוג נכון ואריזות מוקפדות".

כזו היא למשל באבל, המציעה לחמנייה שפותחה במיוחד ומגיעה עם מבחר מילויים. אלה מספקים במחירים של 12-38 שקל ארוחה משביעה - לחמנייה ממולאת בבשר, עם צ'יפס ושתייה. איתי בן ארי, אחד מהבעלים, אומר: "כולם אוהבים פאסט פוד. אנחנו פתחנו בתקופת המיתון, אבל אנחנו מאמינים בקונספט בלי קשר למצב הכלכלי".

גם פיני לוי, בעבר הבעלים של פיני בחצר, פתח לפני כחודשיים את פיניונס, שבעתיד אולי תהפוך לרשת של מסעדות קבבים. "רבים מהלקוחות שהיו לי בימי פיני בחצר פוטרו או הפסידו כסף, וחושבים היום פעמיים על כל הוצאה", הוא אומר, "זה הכיף בפיניונס, שבאים גם שופטים ועורכי דין, וגם מובטלים יכולים לאכול כאן. בסך הכל מנה עולה 24 שקל; זה מחיר שווה כמעט לכל נפש".

לצד הקבבים, הפאסט פוד האסייתי הוא הנהנה העיקרי מהפריחה בתחום. יאמיסאן הכפילה השנה את מספר סניפיה משלושה לשישה, ופתחה במהלך של מיתוג מחודש תחת השם צ'וקה; ג'פניקה התרחבה משבעה ל־12 סניפים, שהאחרון שבהם ייפתח בקרוב בגבעתיים; ורשתות נוספות זוכות לטלפונים מזכיינים פוטנציאליים. בנצי שמחון, מבעלי הסוהו בראשון לציון, פתח לפני כחודש וחצי את אושי אושי, המתעתדת להפוך לרשת דוכני סושי מהירים בקניונים. "סושי הוא אוכל אלגנטי, נקי, זה לא פלאפל שבו הטחינה נוזלת לך מהפיתה, הוא בריא יחסית, והוא מתאים מאוד לימי המיתון", הוא אומר, "הממוצע לסועד בסוהו עומד על כ־90 שקל, ובאושי אושי על כ־30 שקל".

ורק רונן ארדיטי, מנכ"ל איגוד המסעדות והבעלים של בליני, חושב שהשפעת המיתון על המסעדות היא לא יותר מברווז עיתונאי, ומסרב לראות בפריחת המזון המהיר טרנד: "בישראל אנשים תמיד חיפשו ווליו פור מאני. המסעדות האלו תמיד פרחו ותמיד יפרחו, ועכשיו, מכיוון שאלו המסעדות היחידות שנפתחות, זה בולט יותר".