התביעה נגד קני רוזנברג: רווחים שהושגו במרמה סייעו ברכישת אל על
התביעה נגד קני רוזנברג: רווחים שהושגו במרמה סייעו ברכישת אל על
לפי כתב האישום שהוגש בביהמ"ש הגבוה במנהטן, חברת ניהול בתי האבות סנטרס הלת' קר, בה מחזיקים בעלי אל על ושותפו דריל הגלר, שלשלה לכיסה 83 מיליון דולר שהיו מיועדים לתפעול בתי האבות; "באותה תקופה של סבל של דיירים, רכש רוזנברג את גרעין השליטה בחברת התעופה"
בעל השליטה באל על קני רוזנברג רכש את חברת התעופה הישראלית באמצעות רווחים לא חוקיים מבתי אבות בארצות הברית שבבעלותו, כך טוענים בכתב תביעה שהגישה מדינת ניו יורק בבית המשפט הגבוה במנהטן.
הרשויות בניו יורק טוענות שחברת ניהול בתי האבות שבבעלותו, סנטרס הלת' קר (Centers Health Care), מעלה ביותר מ-83 מיליון דולר שיועדו למימון הטיפול בדיירים.
התביעה מתארת השתלשלות מטרידה של יצירת תנאי עבודה ירודים במטרה לצמצם עלויות במספר בתי אבות במדינה, שהובילה לפציעות חמורות ואף למקרי מוות. לצד אלו, לפחות מאז 2013 ביצעו בבתי האבות שורה של הונאות פיננסיות לצורך המרת כספים ממשלתיים שנועדו לטיפול במבוגרים, לרווחים אישיים. הרווחים הלא חוקיים מהונאות אלה הגיעו לסך של 83 מיליון דולר.
"באותה תקופה של סבל של דיירים כתוצאה מהתעלמות המשיבים מחובותיהם החוקיות של בתי האבות", כותבים בתביעה, "רכש רוזנברג את גרעין השליטה בחברת התעופה אל על בשנת 2020".
בתביעה מציינים כי אחרי שנים של רווחים לא מדווחים שהושגו "במרמה ובאופן לא חוקי מבתי האבות", הלווה הגלר לרוזנברג 103 מיליון דולר – ללא ריבית וללא תנאי החזר או תיעוד הלוואה – כדי לסייע ברכישת אל על.
הלגר עצמו מצויין בכתב התביעה כי העיד על העברת כספים זו בעדות תחת שבועה. "בסתיו 2020, הלווה רוזנברג 109 מיליון דולר לחברה שבשליטת בנו כדי לרכוש נתח שליטה בחברת התעופה תמורת סך של 107 מיליון דולר".
בזמנו, רוזנברג לא יכול היה להחזיק באל על בשמו שלו מכיוון שלא היה אזרח ישראלי מציינים בכתב התביעה, אך אחרי שהפך לאזרח ישראלי במאי 2021, "רוזנברג השתלט על אל על ומונה לדירקטוריון אל על; שישה ימים לאחר מכן הצטרף הגלר לרוזנברג כדירקטור באל על".
"יש לקרוא את העתירה כהפניית אצבע כלפי המשיבים (בניהם רוזנברג, אשתו ושותפו דריל הגלר – ו"א)", כותבים בתביעה, "ולא כלפי צוות בית האבות ששכרם נמוך או עובדים שהם שיבצו כדי להיכשל, בעוד שהמשיבים נטלו 83 מיליון דולר עבור מיזמים עסקיים אחרים והרווח האישי שלהם". רוזנברג זומן להעיד בנושא, אך סירב להתייצב, במה שהתביעה כינתה "ניסיון לסכל ולבלום את החקירה".
לפי כתב התביעה, החל מ-2013 ועד אפריל 2022 העבירו רוזנברג והגלר (Hagler) עשרות מיליוני דולרים לעצמם, בני משפחתם והמקורבים להם באמצעות מספר שיטות. תכליתן צמצום הוצאות תוך התעלמות והפרת חוקים שנועדו להגן על דיירי בתי האבות, מקסום הכנסות ודיווח כוזב על הסכומים שהם מעבירים מבתי האבות לעצמם. השניים הם שותפים עסקיים ותיקים ושכנים שמכרים זה את זה מעל ל-25 שנה.
רוזנברג הוא בעל השליטה ב-32 חברות שמפעילות כ-40 בתי אבות במדינת ניו יורק, והוא גם המפעיל של כל המתקנים. הלגר עצמו מחזיק במרבית החברות שבבעלותן הנדל"ן בהם נמצאים בתי האבות.
הפעילות השיטתית שלהם כללה קיצוץ דרמטי בכוח האדם המקצועי והפחתות שכר משמעותיות לעובדים שנותרו, זאת בזמן שהמשיכו לקבל דיירים חדשים ללא הרף על מנת להגדיל את ההכנסות.
התוצאה הייתה בלתי נמנעת – ירידה דרמטית באיכות המוסדות הסיעודיים, שבאה לידי ביטוי גם בדירוגים שקיבלו ממוסדות מפקחים שונים. את הכסף שהם "חסכו" הם נהגו להזרים לכיסם באמצעות שורה של חיובים מקדימים מבתי האבות עצמם.
בתביעה ציינו כיצד השניים חייבו את בתי האבות למשל להיכנס להסדרי נדל"ן שאילצו את המוסדות לשלם דמי שכירות מנופחים לחברות בבעלות הגלר (בעד 233% יותר משכירות שדווחה למשרד הבריאות); חייבו את בתי האבות לשלם "עמלות" לספקים מדומים בבעלות רוזנברג, הגלר או בני משפחתם; גרמו לבתי האבות להעניק הלוואות ללא ריבות (שלא נפרעו) לבתי אבות אחרים בבעלות רוזנברג ללא סיבה עסקית נראית לעין מה שמנע מבתי האבות להוציא כספים על כוח האדם.
עוד ציינו בתביעה כי השניים נהגו לקחת הלוואות גבוהות מהנדרש באמצעות חברות הנדל"ן שבשליטתם לרכישת בתי אבות, ואז הותירו לבתי האבות לשלם את החוב, ולקחו לעצמם את הכסף העודף. השניים גם נהגו להעניק הלוואות גישור לבתי האבות עם ריביות גבוהות במיוחד ולקחת לעצמם את הרווח העודף ונהגו למשוך כספים מבתי האבות מבלי לדווח על כך.
רוזנברג, הגלר וכמה מהשותפים שלהם לרבות אשתו של רוזנברג חייבו את בתי האבות לשלם משכורות מנופחות שככל הנראה לא היו קשורות לעבודה כלשהיא שבוצעה. בין היתר מציינים בתביעה שרוזנברג עצמו משך ב-2017 לעצמו שכר מצטבר של 2 מיליון דולר שכר מתשעה מתקנים עבור עבודה של לכאורה 113 שעות שבועיות או 16 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, למרות שרוזנברג הוא יהודי-חרדי שומר שבת.
כדי להמשיך במעללם, לפי כתב התביעה, הם הגישו מסמכים כוזבים למחלקת הבריאות של מדינת ניו יורק. כך יכלו להמשיך להפר שורת חוקים לרבות מגבלת משיכת הכספים המותרת לבעלי מוסדות סיעודיים, ויכלו להמשיך להציג את בתי האבות כעסקים לא רווחים או עם רווחיות מינימלית כדי למשוך כספים נוספים מתוכניות הביטוח הרפואיות הפדרליות מדיקייר, ומדיקאייד.
1 צפייה בגלריה
קני רוזנברג (מימין) ושותפו דריל הגלר. הזנחה נרחבת של הדיירים הקשישים
(צילום: Centers Health Care)
המודל אותו מכנים בתביעה "נצלני" קרס תחת תנאי העבודה הגרועים. התביעה מפרטת שורה ארוכה של דוגמאות של דיירים שסבלו מפציעות לא מטופלות, הזנחה, לכלוך ולא זכו לתזונה נאותה, הכל בשל בעיות כוח אדם קשות במתקנים. לפי התביעה רוזנברג ושותפו יהיו מודעים לאורך כל השנים כי פעולתם מביאות לסבל והזנחה שיטתיים שבאו לידי ביטוי לא רק בריבוי תלונות, אלא גם בהורדות הדירוג של המתקנים בשליטתם.
למרבה הצער, מציינים בתביעה, גם פרוץ מגפת הקורונה לא הביאה את רוזנברג והלגר לשנות את דרכם. במהלך שיא המגפה ב-2020, רוזנברג והלגר לא סיפקו ציוד מגן מספק ובחרו להשתמש לצורך בדיקות הקורונה במעבדות שבבעלות רוזנברג זאת למרות שהביצועים שלהן היו גרועים והגבירו את הסיכון לדיירים. מעל ל-400 דיירים מתו בבתי האבות בבעלות רוזנברג ב-2020. בבית אבות אחד רבע מדייריו מתו.
התביעה היא תוצר של חקירה של משרד התובע הכללי של היחידה לבקרת הונאה של Medicaid וכוללת ארבעה בתי אבות שמנוהלים על ידי Centers Health Care: מרכז הוליסקוד לשיקום ובריאות בקווינס, מרכז בית אברהם לשיקום בברונקס, מרכז מרטין לשיקום וסיעוד ב-White Plains, ומרכז באפלו לשיקום וסיעוד בבאפלו.
83 מיליון דולר שמשכו רוזנברג והגלר במהלך השנים היו קריטיים למתן שירותים נאותים בבתי האבות, ובכתב התביעה לא מותירים מספרים אלו סתומים. כך למשל מתארים כי אם השניים לא היו ממירים 11.09 מיליון דולר בכספי ביטוח הרפואי הממשלתי מבית האבות "בית אברהם" בין 2019 ל-2021, בית אברהם יכול היה להוסיף כ-77 אלף שעות טיפול ישיר בשנה; אם השניים היו לוקחים 4.8 מיליון דולר פחות ברווח מראש בין אותן השנים היו יכולים לספק עוד 34 אלף שעות נוספות של טיפול ישיר בדיירי הוליסקוד; ואם היו מתירים לבאפלו סנטר להוציא 3 מיליון דולר נוספים על כוח האדם מ-2019 עד 2021, המתקן היה יכול לספק עוד 47 אלף שעות נוספות של טיפול ישיר לתושבי באפלו סנטר מדי שנה.
ג'ף יעקומוביץ, דובר מטעם Centers Health Care, הכחיש את ההאשמות. "מרכז הבריאות מתגאה במחויבותה לטיפול בחולים", אמר בהצהרה ביום רביעי. "המרכז מכחיש את ההאשמות של התובע הכללי של ניו יורק. ניסינו לפתור את העניין הזה מחוץ לבית המשפט. נילחם בטענות המזויפות הללו כשהעובדות לצידנו".
