פרשנותביידן חוזר מסעודיה בלי נפט, האם לוב תהיה היעד הבא?
פרשנות
ביידן חוזר מסעודיה בלי נפט, האם לוב תהיה היעד הבא?
נשיא ארצות הברית לא השיג התחייבות להגדלת היצע הנפט, אבל פגישותיו בממלכה הניבו הסכמים לשיתופי פעולה כלכליים. מומחים סבורים שארצות הברית צריכה עתה לכוון את מאמציה ללוב חסרת היציבות. בסוגיה הישראלית נשמעה העמדה הרגילה: הסכם ישראלי־פלסטיני כתנאי לנורמליזציה מלאה
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן עזב היום את המזרח התיכון בתום פסגה שנערכה בג'דה עם מנהיגי תשע מדינות ערביות - שש מדינות המפרץ בנוסף למצרים, עיראק וירדן - יום לאחר פגישתו עם מנהיגי סעודיה. אף שלא הצליח להוציא ממארחיו התחייבות בעניין שלשמו הגיע, כלומר הגדלה מידית של היצע הנפט כדי להוזילו, לא ניתן להתעלם מכמה התפתחויות חשובות: בראש ובראשונה, מחויבות אמריקאית לאזור אחרי הנסיגה מאפגניסטן, וכן שיקום השותפות האסטרטגית בין סעודיה לארצות הברית וכפועל יוצא, התקדמות לעבר נורמליזציה סעודית־ישראלית גלויה.
סוף השבוע לחופי הים האדום עיגן את השינוי שעבר ממשל ביידן כלפי סעודיה, המדינה החשובה בעולם הערבי. ממדינה "מצורעת", שהאיש החזק בה, יורש העצר מוחמד בן סלמאן, הוחרם על ידי הנשיא, חזרה ממלכת הנפט להיות שותפה אסטרטגית. הפגישות שערך ביידן עם המלך סלמאן ובנו יורש העצר הסתיימו בהצהרה מפורטת לגבי שיתוף פעולה במגוון סוגיות ותחומים. גם מה שלא היה כתוב בהצהרה מאותת על חזרת היחסים למסלולם - התבטאויות מתונות יחסית של ביידן לגבי חלקו של בן סלמאן ברצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י באיסטנבול ב־2018.
בסופו של דבר היחסים בין המדינות מושתתים על אינטרסים כלכליים־מסחריים. סעודיה היא השוק החשוב ביותר עבור ארצות הברית במזרח התיכון. הסחר ב־2019 הגיע לכ־40 מיליארד דולר, כ־24 מיליארד דולר יצוא אמריקאי, כשהשוק הסעודי דורג 23 ביעדי היצוא של ארצות הברית. הקורונה והתקררות היחסים בין המדינות היוו מכשול להתפתחות יחסי הסחר וההשקעות, אך הציפייה היא כי בעקבות הביקור הספקות יתפוגגו.
באיתות לחזרת היחסים למסלולם הודיעו סעודיה וארצות הברית על חתימת 18 הסכמים ומזכרים לשיתוף פעולה בתחומי האנרגיה (כולל גרעינית), התקשורת, התיירות, החינוך, התעשייה והבריאות, כולל עם בואינג וריית'און. אלה כוללים גם הסכם של רשות החלל הסעודית עם סוכנות נאס"א לחקר הירח והמאדים.
משרד התקשורת וטכנולוגיית המידע הסעודי חתם על מזכר שיתוף פעולה עם חברת יבמ להכשרת 100 אלף צעירים וצעירות מסעודיה במטרה לחזק את מעמדה של הממלכה כמרכז אזורי בתחום הטכנולוגיה והחדשנות. זאת כחלק מהבעת התמיכה של וושינגטון בחזון 2030 של יורש העצר. משרד התקשורת וטכנולוגיית המידע הסעודי חתם גם על מזכר לשיתוף פעולה עם מינהל התקשורת והמידע הלאומי האמריקאי (NTIA), הכולל שיתוף פעולה בתחומי טכנולוגיות דור חמש ושש.
מתחת לפני השטח קיימים יחסים ביטחוניים, מודיעיניים ומסחריים משמעותיים בין ישראל לבין סעודיה. בסוף השבוע האחרון עשו הסעודים צעד נוסף לקראת ישראל, אולם מדובר בצעד מדוד שמדגיש כי מי שמצפה שריאד תצטרף בקרוב להסכמי אברהם עלול להתאכזב. ההודעה בדבר ההיתר למעבר מטוסים ישראליים להשתמש במרחב האווירי שלה (ראו מסגרת), שעד כה ניתן רק לטיסות לאמירויות ולבחריין, אינו מזכיר את ישראל, וגם הודעת התמורה לכך, כלומר ההודעה בדבר יציאת הפקחים האמריקאים מהאיים טיראן וסנפיר בים האדום והחזרתם לריבונות סעודית, אינה מזכירה את ההסכמה הישראלית. מימוש הפוטנציאל בזכות ההיתר הסעודי למטוסים הישראליים ביחס לשווקים החדשים במזרח הרחוק עדיין תלוי בהסכמה של סולטנות עומאן.
גם בפסגת סוף השבוע האחרון הדגישו הסעודים את הצורך בדבר הסכם ישראלי־פלסטיני כדי להגיע לנורמליזציה מלאה בין ריאד לירושלים. זו העמדה הסעודית הרשמית בשנים האחרונות והיא לא השתנתה, אם כי לא ניתן לשלול אפשרות שחילופי הדורות בצמרת הסעודית ועלייתו בעתיד של בן סלמאן תוביל לשינוי גם בסוגיה זו. הרצון להצניע את הנוכחות הישראלית בג'דה התבטא גם בסירוב של המדינות הערביות לרעיון "נאט"ו של המזרח התיכון". מנהיגי המדינות, כולל כאלה עם הסכמי שלום (האמירויות וירדן), טענו כי ברית כזו במטרה להתמודד עם האיום האיראני רק תעודד את משטר האייתוללות להקצין את פעולותיו באזור. במקום זה מחפשות המדינות, ובראשן סעודיה והאמירויות, ערוצי הידברות עם איראן.
את המטרה לשמה הגיע ביידן לסעודיה הוא לא השיג, לפחות לא לפי ההצהרות הגלויות. נכון לעכשיו, הסעודים הסתפקו באמירה כללית ולפיה הם יפעלו לשמור על "האיזון" בשוק הנפט, בלי להתחייב על הזרמת עוד נפט באופן מידי. לטווח הארוך יותר הזכיר יורש העצר כי סעודיה תגביר את יכולת התפוקה ל־13 מיליון חביות ביום, לעומת 12 מיליון, החל ב־2027.
מהודעתו של ביידן בעקבות הפגישה עם בן סלמאן ניתן להבין כי ייתכן שינוי במדיניות הסעודית, שכן הוא הצהיר כי הוא מצפה "לצעדים נוספים" מהסעודים להגברת אספקת הנפט כבר בשבועות הקרובים. ביידן רומז ככל הנראה למפגש הקרוב בתחילת החודש הבא של אופ"ק+, אז ייקבעו המכסות לחודש ספטמבר.
חוסר ההתחייבות לפעול לבקשת ביידן נתן את אותותיו במסחר ביום שישי, כשמחיר חבית מסוג ברנט התחזק בכ־2% ל־101 דולר. אבל בראייה נרחבת יותר, מאז הוכרז על ביקור ביידן בסעודיה ב־13 ביוני, מחיר חבית צנח בכ־19%, בין השאר בשל הציפיות לתוצאות הביקור, אך גם עקב החשש מכניסת המשק העולמי למיתון. מדובר במגמה חיובית מבחינת הממשל האמריקאי, ששואף להוריד את מחירי הבנזין לפני בחירות האמצע בנובמבר. בה בעת מתחילת השנה זינק הנפט בכ־28%.
אבל חוסר ההירתמות של סעודיה להיענות לדרישה האמריקאית להגברת ההיצע אינה סוף פסוק מבחינת וושינגטון. מומחים לשוק האנרגיה סבורים שארצות הברית צריכה עתה לכוון את מאמציה ללוב חסרת היציבות. לוב חברה באופ"ק, אך אינה מחויבת למכסות בשל הרצון לסייע לה להתאושש כלכלית. כושר התפוקה שלה עומד על כ־1.2 מיליון חביות ביום, אולם בשל המתיחות הפוליטית בין הפלגים השונים וחוסר היכולת להגיע להסכם פנימי, תפוקת הנפט של לוב צנחה בחודש יוני לכ־100 אלף חביות ביום. מאז, התפוקה החלה לעלות בהדרגה, וכדי לשמר אותה יצטרכו האמריקאים לפעול בקרב הפלגים השונים.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com
