"גם במדינות שסועות מלחמה ובמשבר עמוק המשטרים לא קורסים. הם למדו לשרוד"
"גם במדינות שסועות מלחמה ובמשבר עמוק המשטרים לא קורסים. הם למדו לשרוד"
מאז האביב הערבי מרחיב אמ"ן את המחקר הכלכלי במדינות המזרח התיכון. ראש תחום המחקר הכלכלי באמ"ן חושף מדוע אזרחים חסרי כל כבר לא מפילים משטרים; איך מפענחים מדדים לא אמינים במדינות טוטאליטריות; למה איראן מעדיפה גרעין וטרור על פני טיפול באזרחיה; ובאיזה אופן הפיצול בלבנון חוסם רפורמות כלכליות
גיבוש תמונת המצב הכלכלית המזרח־תיכונית על ידי חטיבת המחקר של אגף המודיעין (אמ”ן) של צה”ל מתרחב ומשתדרג נוכח התובנה הגוברת כי המרכיב הכלכלי הופך משמעותי יותר ויותר בקבלת ההחלטות של מנהיגי האזור. רס"ן י' משמש כראש תחום המחקר הכלכלי בחטיבת מחקר באמ"ן, כשתחתיו פועלים עשרות חוקרים. מאז 2011 ומה שמכונה "האביב הערבי" גברה החשיבות המיוחסת למחקר הכלכלי בתוך המערכת, דבר שבא לידי ביטוי בהתרחבות היקף כוח האדם ובאיכותו.
כדי לגבש את תמונת המצב עושים החוקרים שימוש במידע ממקורות גלויים אך גם מידע חשאי ומסווג שלא זמין מחוץ למסגרת הצבאית. החוקרים הם בעלי רקע כלכלי אקדמי, בוגרי "חבצלת" — תוכנית הדגל של אמ"ן באוניברסיטה העברית בירושלים, שמכשירה קציני מחקר עם תואר אקדמי בלימודי המזרח התיכון ובכלכלה, לצד הכשרות בתחומי המודיעין. רס"ן י' עצמו בעל תואר שני בכלכלה, בוגר התוכנית, ונמצא כבר שש שנים בעולמות הכלכליים.
5 צפייה בגלריה
רס"ן י', ראש תחום מחקר כלכלי בחטיבת המחקר. כחלק מההערכה המודיעינית מנתחים נתונים ומדדים כלכליים
(צילום: באדיבות דובר צה"ל)
משימת הצוות שבראשו עומד י' כוללת מחקר שוטף כדי לזהות אירועים משמעותיים בזמן אמת, תוך שימוש בכלים מתוחכמים, כדי לאפשר את הבנת הסנטימנט הציבורי, המגמות הקיימות וכן גם זיהוי תהליכים ארוכי טווח. מבחינת שיטות העבודה, המחקר מנתח נתונים ומדדים כלכליים רבים ומגוונים. זה אולי נשמע קל וטריוויאלי, אולם במזרח התיכון אין מדובר במשימה קלה שכן לעתים אפילו המדדים הפשוטים ביותר אינם מתפרסמים עקב רגישותם לשלטונות או מתפרסמים מדדים לא אמינים, בוודאי במדינות החוות בשנים האחרונות מלחמות או משברים עמוקים. לפי י', המשימה שלו ושל אנשיו היא לזקק את הנתונים תוך הסתמכות על מגוון רחב ככל הניתן של המקורות כדי לגבש את תמונת המצב המודיעינית המדויקת ביותר לגבי המצב הכלכלי.
“שכונת מצוקה“: לכל מדינה הסיפור שלה אבל בעיות משותפות
במבט כללי, רס"ן י' מגדיר את האזור כ"שכונת מצוקה". לכל מדינה הסיפור שלה אך ניתן למצוא גם את המשותף בין כולן. משבר כלכלי, שינויי אקלים, בריחת מוחות, שחיתות וחוסר פתרונות בתחום התעסוקה הם רק חלק מהבעיות המאתגרות לא רק את מרבית השחקנים המקומיים אלא גם את אלה המנסים לגבש את תמונת המצב בתחום הכלכלי. גם מגפת הקורונה שנכנסה לחיינו לפני כשנה וחצי מעצבת את דפוסי הפעילות הכלכלית באזור. כך לדוגמה המחיר שהיא גובה מאיראן, הגבלת יכולת מעבר העובדים ותנודתיות מחירי הנפט הם רק חלק קטן מההשפעות של הנגיף על המשק המזרח־תיכוני.
ההנחה היא שהכלכלה מהווה חלק משמעותי בהבנת היציבות, האינטרסים, ההתנהלות והמדיניות של המדינות והארגונים באזור. הכלכלה משפיעה על קבלת ההחלטות ועל השיקולים הביטחוניים וכשהדגש של המחקר כרגע הוא על "מדינות הציר" — איראן, עיראק, סוריה ולבנון כולל ההשפעות על רצועת עזה — נקל להבין למה חשיבותו גוברת.
רס"ן י' מאפשר הצצה חלקית בלבד לתמונה שהוא וצוותו גיבשו בזירה הגועשת שמסביבנו. באופן כללי, האזרחים במדינות האזור התרגלו לקבל מהמדינה שירותים ומוצרים מסובסדים כחלק מההסכם בין המשטר לבין האזרחים להשגת שקט פנימי. אבל התהליכים בשנים האחרונות פגעו קשות במדינות הציר ובעיקר בפריפריה שלהן עקב חוסר היכולת לספק שירותים כמו חשמל ומים כשגם לשינויי האקלים יש השפעה. עם זאת, רס"ן י' מצביע על עוד תופעה שיש לשים לב אליה במדינות אלה - הן ייצרו לעצמן סוג של אופי סתגלני גם בעתות משבר עמוק. המשמעות היא שמשטרים אפילו במדינות שסועות מלחמה כמו סוריה ותימן ממשיכים להתקיים. הדברים אמורים גם לגבי איראן שמוכיחה יכולת להסתגל, כולל פיתוח היכולות לעקוף את הסנקציות. בסופו של דבר, למדינות הללו אין פתרונות לבעיות המהותיות והאזרחים מרגישים זאת, אך קריסת משטרים, לפי י', תלויה במגוון של גורמים מעבר להיבט הכלכלי.
איראן: משבר כלכלי עמוק עקב חזרת הסנקציות
לדברי רס”ן י’, אין זה סוד שאיראן במשבר כלכלי עמוק בין השאר עקב חזרת הסנקציות. איראן מעניינת את המודיעין הישראלי משלל סיבות ובעיקר נוכח האיום הגרעיני אבל גם עקב היותה מדינה שמחמשת ומממנת את הארגונים הקיצוניים באזור דוגמת חיזבאללה ואלה ברצועת עזה. המשבר הכלכלי מורגש בכל פינה באיראן, וגם ההנהגה האיראנית עומדת בפני דילמות קשות על מה להוציא את המשאבים ברשותה, עקב הצטמצמות ההכנסות וחוסר יכולתה למכור את החוב שלה בשוק העולמי.
5 צפייה בגלריה
איראן. האינפלציה המהירה, קריסת ערך הריאל והמחסור במט"ח בסופו של דבר מתגלגלים גם לארגוני הטרור
(צילום: AFP)
ההתנהלות האיראנית מעידה שהיא מעדיפה את הגרעין ומימון ארגוני הטרור על פני צרכיו של האזרח הפשוט. עם זאת, המשבר הכלכלי משפיע על יכולתה של איראן להזרים כספים לארגוני הטרור המסונפים לה, כך לפי י'. האינפלציה המהירה, קריסת ערך הריאל והמחסור במט"ח בסופו של דבר מתגלגלים מאיראן גם לארגוני הטרור. הממשלה החדשה באיראן שמרנית ואנטי־מערבית יותר מקודמתה, ולכן נראה שהיא פחות נכונה להבנות עם ארה"ב. לממשלה מונו אישים קיצוניים, בוגרי משמרות המהפכה שמחוברים לצרכים הביטחוניים, ולכן הצפי הוא שסדר עדיפויות זה ייטיב פחות עם הכלכלה האזרחית. עם זאת, יש לזכור כי בסופו של דבר באיראן מעל הנשיא יש מי שמקבל את ההחלטות החשובות ביותר.
לבנון וסוריה: המצב הפיננסי של חיזבאללה הוא מהיציבים ביותר בכאוס הלבנוני
המצב הכלכלי באיראן משפיע גם על חיזבאללה כשלכך יש להוסיף את המשבר בלבנון. באופן כללי, המצב הפיננסי של חיזבאללה הוא מהיציבים יותר בתוך הכאוס הלבנוני אף שעל הארגון של חסן נסראללה יש נטל כספי לא קל, כמו למשל העברות תשלומים לפצועים ולמשפחות הלוחמים ההרוגים. ולמרות זאת חיזבאללה במאמץ לספק במקום המדינה שירותים אזרחיים ומוצרים כמו כרטיסים לרכישת מוצרים מסובסדים, בעיקר תוצרת איראן.
5 צפייה בגלריה
לבנון. עקב המשבר הפוליטי והפיצול העדתי, הדרישה הבינלאומית לרפורמות כלכליות משמעותיות נתקלת בהתנגדות
(צילום: AFP)
המשבר בלבנון מעמיק את העדתיות מאחר שכל אליטה מתרכזת בתוך עצמה ומנסה לדאוג לצאן מרעיתה. השיעים בדרום נושאים עיניהם לחיזבאללה ולא לממשלה בביירות, בתקווה שהארגון ידאג להקל את מצוקתם ולייצר פתרונות. בנוסף, עקב המשבר הפוליטי והפיצול העדתי הדרישה הבינלאומית לרפורמות כלכליות משמעותיות נתקלת בקיר של התנגדות.
בסוריה המשבר הכלכלי האדיר הנמשך כבר כעשור מושפע מהמצב בלבנון. מאז 2011 המשק הסורי פיתח תלות בלבנון, ולכן נכסים רבים של סורים הוחזקו בלבנון. מעבר לכך, לבנון איפשרה לסוריה לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות שהושתו עליה, ולכן הקריסה בלבנון הורגשה היטב בסוריה. זו הסיבה שבחודשים האחרונים כשערכה של הלירה הלבנונית נמצא בצלילה — גם הלירה הסורית נחלשה וזאת עקב חוסר היכולת להזרים מטבע חוץ מלבנון לשוק הסורי.
עזה: חמאס מנסה לשמור על איזון בין רמה מחיה נסבלת לצרכים הפוליטיים
לגבי רצועת עזה, המצב הכלכלי מהווה שיקול עבור הנהגת חמאס שם. לפי רס"ן י', חמאס כריבון מנסה לשמור על האיזון העדין בין קיום רמת מחיה "נסבלת" - בין השאר על ידי הזרמת כספים בזמן שבין מערכה למערכה - לבין הצרכים האידיאולוגיים והפוליטיים שלו כארגון. לא אחת האיזון העדין הזה מופר, אבל רס"ן י' מעדיף לא להיכנס לנושא הזה בשל רגישויות שונות.
5 צפייה בגלריה
רצועת עזה. בין מערכה צבאית למערכה, חמאס מנסה להזרים כספים גם לשיפור רמת המחיה
(צילום: AFP)
"מהגרעין ועד הסכין"
"מכון גזית" ורפאל משכללים את יכולות המחקר
גיבוש תמונת המודיעין המלאה על ידי אמ"ן מחקר, כולל זיהוי מגמות אפשריות, מדגיש את הצורך התמידי לפיתוח כלים מתקדמים שיוכלו לייצר מודלים ותחזיות. כלים אלה אמורים לתת לאמ"ן מענה לסוגיות שעל הפרק, כולל הסוגיות הכלכליות. זה בדיוק תפקידו של "מכון גזית" שנמצא בימים אלה בשלב ההרצה לאחר שהושק רק ביוני האחרון.
המכון קרוי על שמו של אלוף שלמה גזית ז"ל, ראש אמ"ן שנכנס לתפקידו בתקופה הקשה ביותר של החיל - לאחר מלחמת יום כיפור.
בראש המכון הועמד אלוף משנה במילואים, יוצא אמ"ן, והוא הוקם בשיתוף פעולה עם חברת רפאל. הבחירה בחברה זו אינו מקרי והוא נובע מהצורך בשותפות עם חברה בעלת הבנה וניסיון בעולמות הדאטה.
רפאל מהווה מעין "מורה דרך מיומן" הנהנה מהון אנושי עשיר וניסיון בביצוע פרויקטים ביטחוניים. היוזמה החדשה הזו יוצרת שילוב בין אנשי אקדמיה וטכנולוגיה לבין חוקרי מודיעין, דבר המבטיח ששאלות המחקר ייבחנו מזוויות מגוונות תוך שילוב בין ידע אקדמי, ידע זירתי ומידע מסווג.
נקודת מבט רב־זירתית
מכון גזית מנסה לבנות שכבה נוספת ברובד המחקר מתוך נקודת מבט רב־זירתית וכן מבט אל הטווח הארוך. הרעיון המרכזי הוא לייצר מודיעין שמאפשר מדיניות, תכנון, מבצעים וגם את בניין הכוח — כלומר לשמש את כל התפוקות של אמ"ן.
הערך המוסף של פעולת המכון הוא ניתוח בעיות מורכבות באמצעות כלים כמותיים, תוך יכולת לייצר ניתוחי רוחב ומגמות. העיסוק של המכון מתנהל במנעד רחב, מסוגיות טקטיות ועד אסטרטגיות או מה שמכונה "מהגרעין ועד הסכין".
המכון שואף לחזק את היכולת לבצע ניתוחים מתקדמים. לא רק מסקנות מפרשנות של החומרים המודיעיניים כפי שקרה עד היום, אלא ישנה כוונה לרתום לפעילותו יכולות שמתפתחות במגזר האזרחי כדי למנף את תחום הדאטה באופן מקסימלי והפגשתן עם כוח האדם המובחר שבאמ"ן.
מודלים לחיזוי הזעזועים באזור
דוגמה אפשרית לניתוח רוחב שכזה יכולה להיות לגבי המצב באחת מהמדינות השכנות בניסיון להבין את העומס הכלכלי מבחינה דמוגרפית ומבחינת תשתיות, ומתי תגיע רמת העומס לנקודה שמצריכה סוג של התייחסות.
המכון צפוי לעסוק גם בסוגיות מהותיות נוספות כמו מדדי הבריאות, נגישות למים, תעשיית הנפט וכיוצא באלה, והכל כדי לייצר מודלים ותחזיות לגבי יכולת המדינות באזור לספוג את השינויים והזעזועים מתוך הנחה שלכל אותן סוגיות יש השלכות גיאופוליטיות משמעותיות.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת
www.concordmena.com
