מומחים חוששים: התרחבות המלחמה תאיים על הכלכלה העולמית
מומחים חוששים: התרחבות המלחמה תאיים על הכלכלה העולמית
כלכלנים ומוסדות פיננסיים מזהירים שהסלמה והתפשטות הלחימה ישבשו את התחזיות, יפגעו בצמיחה ויובילו לעלייה מחודשת במחירי המזון והאנרגיה, זאת בעוד שהכלכלות החלו להתאושש ממשברי הקורונה והמלחמה באוקראינה. "מה שקורה במזרח התיכון לא יישאר במזרח התיכון", סיכם בכיר בבנק העולמי
כלכלנים ומוסדות פיננסיים מזהירים כי אם הרחבת הפעילות הקרקעית בעזה תסלים לסכסוך כלל אזורי היא תשבש את התחזיות לכלכלה העולמית, תפגע בצמיחה ותזניק מחדש את מחירי המזון והאנרגיה, כך לפי דיווח בניו יורק טיימס.
המלחמה פרצה כשהכלכלות העשירות והעניות החלו להתאושש משלוש שנים של טלטלות כלכליות, ביניהן מגפת הקורונה והפלישה הרוסית לאוקראינה. האינפלציה הייתה במגמת ירידה, מחירי הנפט התייצבו ובמדינות רבות הצליחו להימנע ממיתון. אולם, החשש כעת הוא כי ההתאוששות הזו בסכנה.
"זו הפעם הראשונה שבה אנחנו חווים שתי טלטלות בשוק האנרגיה בו זמנית", אמר השבוע אינדרמיט גיל, הכלכלן הראשי של המזרח התיכון. עליות המחירים הללו פוגעות בכוח הקנייה של משפחות ושל חברות ובנוסף לכך, מובילות לעלייה במחיר ייצור המזון, ובכך מגבירות את חוסר הביטחון במזון במיוחד במדינות מתפתחות כמו מצרים, פקיסטן וסרי לנקה.
בדומה להערכתו של גיל, גם מנכ"ל ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון אמר לאחרונה כי "זו עלולה להתגלות כתקופה המסוכנת ביותר בעולם מזה עשורים". הוא תיאר את הלחימה בעזה כ"דבר העיקרי והחשוב ביותר בעולם המערבי".
לעומת זאת, יו"ר הבנק הפדרלי המרכזי, ג'רום פאוול, אמר אתמול (ד') כי בשלב זה לא ברור אם הלחימה במזרח התיכון תהיה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות על ארצות הברית. אך הוסיף כי אין פירוש הדבר "שזה לא חשוב ביותר".
ג'ייסון בורדוף, מנהל המרכז למדיניות אנרגיה עולמית באוניברסיטת קולומביה, אמר כי מדובר במצב "הפכפך, לא צפוי ומפחיד", אך טען כי ישנה הכרה בקרב מרבית הצדדים המעורבים – ארצות הברית, אירופה, איראן ומדינות נוספות במפרץ הפרסי – כי "אין לאף אחד אינטרס שהעימות הזה יתרחב מעבר לישראל ולעזה". אולם, הוא ציין עוד כי ירידה משמעותית ומתמשכת באספקת הנפט העולמית עלולה להאט את הצמיחה ובו זמנית להצית אינפלציה, כלומר מצב של סטגפציה.
מוקדם יותר השבוע פרסם הבנק העולמי תחזית, לפיה בתרחיש הגרוע ביותר מחירי הנפט יטפסו ל-150 דולר לחבית. הכלכלן גרגורי דאקו מ-EY-Parthenon אמר כי למחיר גבוה כזה יהיו השלכות כלכליות שליליות, ביניהן מיתון, צניחה בשוקי ההון ומחיקת 2 טריליון דולר מהכלכלה העולמית.
בכל מקרה, בשלב זה התחושה העיקרית היא של חוסר ודאות, והיא מובילה לדחיית קבלת החלטות השקעה ועלולה למנוע מחברות להתרחב לשווקים מתפתחים.
חששות נוספים הם שהתפשטות המשבר במזרח התיכון עלולה להוביל גם לעלייה במספר המהגרים הנכנסים לאירופה, זאת בעוד האיחוד האירופי נמצא על סף מיתון. ההשלכות יורגשו גם בסין, שמחצית מייבוא הנפט שלה מגיע ממדינות המפרץ הפרסי. סין מתמודדת עם קריסה של חברות נדל"ן ועם שיעור הצמיחה הנמוך ביותר מזה קרוב לשלושה עשורים. בכל הקשור לשוקי האנרגיה "מה שקורה במזרח התיכון לא יישאר במזרח התיכון", אמר השבוע אייהאן קוסה מהבנק העולמי. "יהיו לכך השלכות עולמיות".
