פרס נובל ברפואה לשני ביולוגים אמריקאים על גילוי מיקרו-RNA
פרס נובל ברפואה לשני ביולוגים אמריקאים על גילוי מיקרו-RNA
הוכרזו הזוכים בפרס נובל ברפואה: פרופ' ויקטור אמברוז ופרופ' גארי רובקון היהודי על גילוי מיקרו-RNA - מולקולות RNA קטנות. לפני עשור זכו בפרס וולף הישראלי עם החוקר הישראלי-קנדי פרופ' נחום זוננברג - שלא זכה איתם בנובל
פרס נובל ברפואה או פיזיולוגיה יוענק לשני ביולוגים אמריקנים, פרופ' ויקטור אמברוז ופרופ' גארי רובקון (היהודי), על גילוי מיקרו-RNA - מולקולות RNA קטנות. כך הוכרז בצהריים (ב') בשטוקהולם. התגלית שלהם ב-1993 זיכתה את שניהם בפרס וולף הישראלי לפני עשור יחד עם החוקר הישראלי-קנדי פרופ' נחום זוננברג. פרופ' זוננברג לא קיבל את פרס נובל, למרות שלעתים קרובות ועדת הפרס בשטוקהולם מעניקה את פרס נובל לשלושה חוקרים בשנה בכל תחום.
פרס נובל ברפואה מוכרז על-ידי מכון קרולינסקה השבדי, כחודשיים לפני טקס הענקת הפרסים. סכום הפרס עומד על 11 מיליון קרונות שבדיות שהם כארבעה מיליון שקל.
פרופ' רובקון (Ruvkun) מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס ואוניברסיטת הרווארד ופרופ' אמברוז (Ambros) מאוניברסיטת מסצ'וסטס גילו את תפקידן של המולקולות הקטנות ב-1993, ותפקידן בבקרה על ביטוי גנים – כלומר על התהליכים שמובילים לייצור החלבון המקודד בגֵנים מסוימים. מנגנון המיקרו-RNA מבוסס על רצפים קצרים מאוד של החומר הגנטי, והוא אחד המנגנונים שמאפשרים לכל תא לייצר חלבונים שונים, אף על פי שהחומר התורשתי זהה בכולם.
הגנום שלנו, המורכב ממולקולות ה-DNA שבגרעיני התאים שלנו, הוא מעין ספר הוראות עצום, שעל פיו מיוצרים ומורכבים כל החלבונים שבגופנו. כמעט בכל תא יש לנו עותק של ה"ספר" השלם, אותן הוראות לבנייה של כל החלבונים. אבל כמובן, לא כל תא מייצר את כל אותם החלבונים. בתא שריר מיוצרים חלבונים שמרכיבים סיבים המסוגלים להתכווץ, ברשתית העין – חלבונים שמשנים את צורתם בתגובה לאור, בתאי עצב חלבונים שמאפשרים העברת אותות חשמליים, וכך הלאה בכל סוגי התאים הרבים בגופנו.
איך תא יודע שעליו להיות תא שריר, למשל, ולייצר חלבונים בהתאם? זוכי הפרס השנה חשפו את אחד המנגנונים שמבטיחים שכל תא ייצר רק את החלבונים המתאימים לסוג שלו. המולקולות שגילו הם מקטעים קטנים של RNA, המכונים מיקרו-RNA, והם משמשים בבקרה על ייצור החלבונים.
פרסי נובל מוענקים מדי שנה ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של אלפרד נובל, מייסד קרן הפרס. הפרסים מוענקים בתחומי רפואה או פיזיולוגיה, פיזיקה, כימיה, ספרות ושלום. לאחר הכרזת פרס נובל ברפואה יוכרזו בימים הבאים יתר הזוכים. מ-1969 מוענק גם פרס בכלכלה על שם אלפרד נובל, וזה גם הפרס שיחתום את שרשרת הכרזות הנובל בעוד שבוע בדיוק. ביום שישי יוכרז באוסלו הזוכה בפרס נובל לשלום.
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה מוענק מדי שנה מאז 1901 על-ידי מכון קרולינסקה השבדי למי שתרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בפיזיולוגיה או ברפואה. בשנה שעברה חלקו את הפרס פרופ' קתלין קריקו, ביוכימאית מהונגריה, ופרופ' דרו ווייסמן, אימונולוג יהודי-אמריקני, על תגליתם שהובילה לפיתוח חיסוני mRNA לקורונה של פייזר ומודרנה. הם גילו את השינויים ב-RNA, שנדרשים להפוך אותו למתאים לטיפול והניחו את היסודות לחיסוני ה-mRNA נגד קורונה.
פרופ' קרירו ופרופ' ווייסמן החלו לעבוד יחד באוניברסיטת פנסילבניה על חיסוני ה-mRNA. הם החלו בהחדרת mRNA לתאי מעבדה, אך אלו התנהגו באופן שונה מאשר mRNA שהוחדר לתאי האדם. המדענים המשיכו לחקור ומצאו שינויים ברכיבי מולקולות ה-mRNA הקרויים "בסיסים" שמשפיעים משמעותית על יצירת התגובה החיסונית בבני אדם.
פרופ' ווייסמן ופרופ' קריקו הצליחו לגרום בעצמם לשינויים באותם הבסיסים, כך שהובילו לתגובה טובה יותר של מערכת החיסון. הם הציגו את תגליתם בשנת 2005, 15 שנים טרם פרוץ מגפת הקורונה. כתוצאה מהשינוי שיצרו במולקולת ה-mRNA, יותר חלבון נוצר עם החדרת ה-mRNA כחיסון, מה שהוביל כאמור להגנה חיסונית עוצמתית יותר. תגליתם הובילה לחיסוני הקורונה כפי שהם ידועים היום. טכנולוגיית ה-mRNA משמשת כיום לא רק ליצירת חיסונים רבים, אלא גם לטיפול בסרטן.
