קדחת טימוהרס כדור הארץ, רק ב־4.99 דולר
קדחת טימו
הרס כדור הארץ, רק ב־4.99 דולר
למחיר הנמוך של המוצרים בטימו יש מחיר סביבתי גבוה מאוד; הרכבת האווירית שיוצאת ממפעליה שולחת 1.6 מיליון חבילות ביום, ופולטת פי 40 יותר פחמן ממשלוח ימי; הפופולריות הגוברת של הענקית הסינית עשויה לפגוע בישראל יותר מבעולם, בשל מיעוט השטחים הפתוחים בארץ
קמעונאית הענק הסינית טימו גורמת לצרכנים ברחבי העולם לפתוח את הארנק, ומהר. בעלות זעומה יכולים הצרכנים למלא את עגלת הקניות האינטרנטית מכל הבא ליד, ולפוצץ את הבית במוצרים חדשים שכלל לא דמיינו שהם צריכים: עגילים ב־98 סנט, תיקים ב־2.58 יורו, קליפסים לשיער בצורת עוגיות דניות ב־2.49 דולר ו־90% הנחה על כל יתר המוצרים. לעגלה אין תחתית, והמשלוח על חשבון הבית. אלא שכשהמחירים כל כך זולים, הצרכנים לא שואלים את עצמם: מי משלם את המחיר האמיתי? התשובה היא הסביבה ופועלי שרשרת הייצור.
לכתבות נוספות בפרויקט
בסקר דויטשה בנק שנערך בקרב צרכנים אמריקאים, כמעט שליש אמרו שהם יקנו פחות בוולמארט ובאמזון בגלל טימו. הם נמשכים למגוון ולמחירים שוברי שוק, נמוכים אפילו בהשוואה לרשתות לואו קוסט. הסלוגן של החברה, "לקנות כמו מיליארדר" – הוא קריאה ללקוחות לקנות כל מה שהם רוצים מבלי לדאוג מהעלות, בדיוק כמו העשירים, באפליקציה שנותנת תחושה של התאמת פריטים אישית, כמו בבוטיק. אלא שהמנגנון של טימו דוחף את הצרכנים לקנות ללא הבחנה, כמה שיותר, גם פריטים שהם לא צריכים — עד שהיחס אליהם הופך להיות כמו לכלים חד־פעמיים: אפשר להשתמש בהם פעם אחת, או שלא, ולהשליך ישירות לפח.
לאוטוסטרדת המשלוחים ולייצור הזול של הפריטים שנרכשו בבולמוס צרכנות יתר יש מחיר סביבתי כבד. טימו לא ממהרת לפרסם מידע, שום מידע, שעלול להסגיר את הפרקטיקות הסביבתיות או החברתיות שלה. אין לה דו"ח אחריות תאגידית, והיא מתייחסת לנושא אף פחות מהמתחרה החזקה ביותר שלה – שיין, שכבר הספיקה לחטוף בשנים האחרונות לא מעט על הנזק הסביבתי שלו היא אחראית. הדבר הקרוב ביותר לנתונים שאפשר להסיק מטימו על כמות הנזק הסביבתי, אלו נתונים על הרכבת האווירית שיוצאת ממפעליה: לפי הדיווחים, היא שולחת 1.6 מיליון חבילות ביום לרחבי העולם, צורת תעבורה שפולטת פי 40 יותר פליטות פחמן ממשלוח ימי.
הישראלים משתתפים בחגיגת צרכנות היתר
הישראלים, כמובן, משתתפים בחגיגה. טימו פרצו בישראל באמצע ספטמבר עם מהלכים שיווקיים משמעותיים. המלחמה בלמה את הגל, אך לאחרונה הוא חזר בגדול. לפי ההערכות, מתחילת השנה ועד סוף מרץ הגיעו לישראל כ־600 אלף חבילות מטימו, שכבר הצליחה לעקוף את שיין (אך לזנב אחר עלי אקספרס, שממנה הגיעו בחודשים האלו לישראל כ־3.5 מיליון חבילות). ההצלחה של טימו הצליחה להטריף את עלי אקספרס, שבתגובה מקדמת מבצעי ענק – ומדרבנת את הצרכן לבזבז, בלי חשבון, ולא לדלג גם על קופתה. לפי ההערכות של חברת שופ אנליטיקס, נתח השוק של טימו בישראל הוא 7%, דומה לזה של שיין ונקסט.
המחיר הסביבתי בישראל עלול להיות גרוע מאשר במדינות המערב. "בארץ יש לנו פחות שטח, יש לנו רגולציה סביבתית פחות מתקדמת — אין מיחזור ואין אכיפה סביבתית, יש השלכה רבה של פסולת טקסטיל ואלקטרונית בצורה לא מסודרת", אומרת ד"ר תמר מקוב, ראש המעבדה לכלכלה מעגלית באוניברסיטת בן־גוריון. "גם אם אנחנו אוספים מוצרים למיחזור, אין לנו מתקנים משוכללים לטפל בהם פה. בסוף אנחנו צריכים להטמין את הפסולת הזו או לשלוח אותה לחו"ל. תחשבו שבכל יום יש כמות מכוניות ישנות שמסתובבות בכבישים, וכל המטרה שלהן היא לחלק חבילות. כמה הן מוסיפות לצריכה של דלק ולעומס בכבישים? צרכנות יתר בסוף מובילה לשינויי אקלים, ירידה במגוון ביולוגי, זיהום מים, זיהום אוויר. אנחנו כבר רואים את התוצאות של זה".
צריכת יתר מכלה במהירות את משאבי כדור הארץ, מייצרת הררי פסולת וחומרים רעילים — ופוגעת בסביבה ובבריאות שלנו באופן ישיר. ככל שהאנושות הולכת וגדלה, כך יגדל הנזק. הפקת המשאבים העולמית עלתה בין 1985 ל־2005 בכ־50%, עוד לפני צמיחת המסחר המקוון וטרנד "משתמש וזרוק". בין 1970 ל־2021 הוצאות הצרכנים בארה"ב גדלו ב־400%, בעוד האוכלוסייה גדלה רק ב־60%. הפגיעה בסביבה היא תוצר נלווה: במהלך שנות השישים, למשל, אמריקאי ממוצע קנה פחות מ־25 בגדים מדי שנה. כיום אמריקאי ממוצע רוכש כמעט 70 פריטי לבוש בשנה, או יותר מפריט חדש אחד בשבוע. בשנה שעברה יותר מ־20 מיליארד זוגות נעליים יוצרו ברחבי העולם. כמעט 300 מיליון מהם מגיעים למזבלות ברחבי ארה"ב מדי שנה. חלק מהחומרים שמהם עשויות הנעליים, יישארו במזבלות כאלף שנים.
הצריכה הזו מייצרת שימוש מוגבר בפחם, נפט וגז, ששריפתם מחממת את האטמוספרה וגורמת למשבר אקלימי חריף וגם למשבר אנושי וסביבתי. טימו משווקת מוצרים זולים של יותר מ־80 אלף ספקים בסין שמתדלקים את פלטפורמת המסחר האלקטרוני העצומה שלה. המפעלים שלהם לא נדרשים כמעט לעמוד בסטנדרטים סביבתיים ובריאותיים, מה שהופך את המוצרים שלהם לזולים מאוד לצרכן. הנה דוגמה אחת לסטנדרטים הירודים של המוצרים שנכנסים בקלות למדינות שבהן דווקא יש פיקוח על התעשייה המזהמת: חקירה של גרינפיס גרמניה מצאה שמתוך 47 מוצרי שיין שנבדקו, שבעה (15%) הכילו כימיקלים מסוכנים האסורים לשימוש באיחוד האירופי, וכשליש מהמוצרים הכילו כימיקלים מסוכנים ברמות מדאיגות.
טימו פורחת דווקא כשהמודעות בשיאה
דווקא בעידן שבו המודעות הסביבתית נמצאת בשיאה, עסקים כמו טימו פורחים. גם הצרכן המודע נכנע בפני המחירים והקמפיינים הנוצצים ברשתות.
ד"ר מקוב מסבירה עד כמה חמורות ההשלכות: "אנחנו מרגישים שהמוצר עולה לנו מעט בכיס אבל הוא עולה לנו הרבה בדליפה של כימיקלים ופלסטיקים. מאחורי כל מכשיר אלקטרוני או פלסטיק הכי קטן יש קילוגרמים של פסולת שנוצרו בהליך הייצור שלו, עוד לפני שהוא מגיע אלינו והופך במהרה לפסולת. רוב ההשפעות הסביבתיות בכלל לא מול העיניים שלנו. תוסיפי את זה שהוא טס אלינו. העובדה שהמוצר הזה כל כך זול, גם גורמת לי לשמור עליו הרבה פחות. לא נכעס על הילד שהרס אפילו מוצר פונקציונלי אם הוא עלה 5 שקלים. אנחנו לא מתייחסים למוצר הזה והוא שורד מעט זמן.
"מחיר הקנייה לא מגלם את המחיר האמיתי של המוצרים. אם היינו לוקחים בחשבון את הטיפול בפסולת, בעיות הבריאות, מחירי שינויי האקלים – אין כזה דבר מוצר ב־5 דולר, בטח לא בהטסה מסין לישראל. כמעט תמיד אלו מוצרים שאי אפשר למחזר, שלא כמו בגד שעשוי מ־100% כותנה. בנוסף, כשמדובר בפריטי האופנה, הם גם כאלה שאין להם שום ערך כפריטי יד שנייה, ולכן גם כך, לא יהיה להם שימוש חוזר".
