זלנסקי: אוקראינה זקוקה לסיוע של 7 מיליארד דולר בחודש
זלנסקי: אוקראינה זקוקה לסיוע של 7 מיליארד דולר בחודש
נשיא אוקראינה אמר את הדברים בשיחת וידאו בפסגת שרי האוצר בוושינגטון; להערכת הבנק העולמי, הנזקים הפיזיים שנגרמו בשל הפלישה הרוסית נאמדים עד כה ב-60 מיליארד דולר
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מעריך כי המדינה זקוקה לסיוע של 7 מיליארד דולר בחודש עד הקיץ כדי להמשיך ולתפקד.
זלנסקי אמר את הדברים בשיחת וידאו בפסגת שרי האוצר שמארגנים קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי ומתקיימת בוושינגטון. "אנחנו נזדקק גם למאות מיליארדי דולרים לבנות הכל מחדש בהמשך", אמר בהתייחסו לנזקי הפלישה הרוסית למדינה. לפי הבנק העולמי, הנזק הפיזי שנגרם עד כה במדינה מוערך ב-60 מיליארד דולר.
זלנסקי אמר עוד כי הקהילה העולמית צריכה לסלק את רוסיה באופן מידי מהמוסדות הפיננסיים הבינלאומיים, כולל הבנק העולמי וקרן המטבע. כל המדינות "חייבות להיות מוכנות באופן מידי לניתוק כל הקשרים עם רוסיה", הדגיש.
יו"ר קרן המטבע, קריסטלינה גאורגייבה, נשאלה על ידי ה-BBC אם יש לארגון את היכולת להבטיח את המימון המידי הנחוץ לאוקראינה, ועל כך ענתה כי הושג מימון לחודשיים, ו"אנחנו מאמינים שלאורך זמן הסכום יירד כי הכלכלה האוקראינית בחלקים שבמדינה שאינם תחת כיבוש תתאושש, והכספים שישלחו אנשים שעובדים כעת מחוץ למדינה יתחילו לזרום".
ילן מציעה: שימוש בנכסים רוסיים שהוקפאו לשיקום אוקראינה
במקביל שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן אמרה שיש לחייב את רוסיה לשלם על חלק מעלויות הבנייה מחדש של אוקראינה לאחר המלחמה. חלק מהמדינות אף קראו לשימוש בנכסים רוסיים שהוקפאו כדי לממן את עבודות השיקום. אולם ילן הזהירה שהדבר יהיה "צעד משמעותי" שיש לדון בו ולהסכים עליו עם שאר השותפות הבינלאומיות.
ראש ממשלת אוקראינה דניס שמיהל, שהשתתף פיזית בכנס, הזהיר כי התוצר הכלכלי של המדינה עלול ליפול ב-50%, וההפסדים הישירים והעקיפים יסתכמו ב-560 מיליארד דולר. הנתון הזה גבוה פי שלושה מהתמ"ג האוקראיני, שעמד ב-2020 על 155.5 מיליארד דולר, כך לפי נתוני הבנק העולמי. "אם לא נעצור את המלחמה הזו ביחד, ההפסדים יעלו משמעותית", הזהיר שמיהל. לדבריו, אוקראינה תזדקק לתוכנית שיקום דומה לתוכנית מרשל שהונהגה לאחר מלחמת העולם השנייה וסייעה לשקם את אירופה.
בתוך כך ארצות הברית הטילה אתמול סנקציות נוספות על ספינות רוסיות, ובבריטניה השיתו מכסים גבוהים יותר והגבלות יבוא על מוצרי יוקרה כמו קוויאר, כסף ויהלומים. עם זאת, בממשל ביידן תמכו בטענה הגרמנית לפיה באיחוד האירופי מתקדמים מהר מדי בהטלת סנקציות נוספות על סקטור האנרגיה הרוסי, בטענה שזה עלול לגבות מחיר גבוה יותר מאירופה מאשר מרוסיה.
