ניתוחסין מעדכנת את סל האנרגיה, קטאר כבר גזרה קופון
ניתוח
סין מעדכנת את סל האנרגיה, קטאר כבר גזרה קופון
ההשקעה הסינית במזה"ת במסגרת פרויקט החגורה והדרך הניחה את התשתית המדינית להגברת היבוא של גז ונפט מהאזור. קטאר הזדרזה לחתום על הסכם ארוך טווח עם תאגיד הנפט הסיני הלאומי לאספקת גז טבעי נוזלי
המשבר הפוקד את שוק האנרגיה העולמי והשינוי שמבצעת סין בהרכב סל האנרגיה שלה יהיו בעלי משמעויות כלכליות וגיאופוליטיות לא מבוטלות עבור מדינות המזה"ת בשנים הקרובות.
עד כה הגיע נתח הגז הטבעי בשוק האנרגיה הסיני ל־8% בלבד ולפי המגמות המסתמנות, נתח זה צפוי לגדול. מקור האנרגיה המוביל הוא הפחם, עם 58%, ואילו הנפט מהווה כ־20%, כשמחצית מאספקת הגז והנפט מגיעה מהמזה"ת.
הסינים ערוכים היטב מבחינה פוליטית להגברת היבוא מהמזה"ת והם הכינו את התשתית המדינית לכך בשנים האחרונות, כאשר סין הגבירה את השקעותיה בפרויקטי תשתית ואנרגיה באזור ועתה היא מצפה לקצור את הפירות.
בשנים 2014-2018 הוכפלו ההוצאות על פרויקטים במעורבות חברות סיניות במזה"ת מהיקף של כ־14 מיליארד דולר בשנה לכ־25 מיליארד דולר. זרם ההשקעות הוא חלק מיוזמת החגורה והדרך הסינית, או דרך המשי המודרנית שנועדה להגביר את תנועת הסחורות בין סין לאירופה באמצעות השקעות לשדרוג התשתיות במדינות לאורך התוואי. בה בעת, הן נועדו גם כדי לחזק את השפעתה המדינית של בייג'ינג.
בהיבט המדיני, עבור חלק ממדינות המזה"ת, המעורבות הגוברת של סין וחיזוק קשרי המסחר והכלכלה עמה מגיעים בעיתוי מתאים. מאז עלה ממשל ביידן, התחושה בקרב בעלות הברית המסורתיות של וושינגטון באזור היא שארה"ב איבדה עניין ומבקשת לצמצם את מעורבותה. הנסיגה החפוזה מאפגניסטן שימשה דוגמה עבורן לגבי כוונותיו של הממשל החדש. לוואקום הזה נכנסת סין, אם כי מדינות ערב נוקטות עדיין מידה של זהירות ביחסם אליה, עקב החשש מתגובת ארה"ב.
מי שצפויה בעיקר לצאת נשכרת מהביקוש הסיני המוגבר לגז טבעי נוזלי (LNG) בשנים הבאות היא קטאר, שדווקא נהנית עד כה מחילופי הממשל בארה"ב. בתקופת הנשיא טראמפ, היחסים עם קטאר היו קרירים. זאת נוכח הקרבה של הבית הלבן לסעודיה ולאיחוד האמירויות, שאף הכריזו אמברגו על המדינה המפרצית, הנחשבת ליצואנית הגז הטבעי הנוזלי השנייה בגודלה בעולם, אחרי אוסטרליה.
בסוף השבוע האחרון החלה קטאר לממש את הפוטנציאל בשוק האנרגיה הסיני. זה קרה אחרי שחברת קטאר פטרוליום הממשלתית הודיעה כי חתמה על הסכם ארוך טווח עם חברה־בת של תאגיד הנפט הסיני הלאומי לאספקת גז טבעי נוזלי. ההסכם כולל אספקה של 3.5 מיליון טונות LNG בשנה לסין לתקופה של 15 שנים, החל מינואר 2022.
באמצעות עסקה זו, קטאר וסין הרחיבו את שיתוף הפעולה שהחל ב־2009 עם משלוח הגז הראשון ממדינת המפרץ לשוק הסיני. זו לא העסקה הראשונה הנרקמת השנה בין שני הצדדים. בחודש מרץ חתמה קטאר פטרוליום על חוזה ל־10 שנים עם תאגיד הדלק והכימיקלים של סין (סינופק). לפי הסכם זה, קטאר תספק 2 מיליון טונות בשנה של LNG, גם כן החל מינואר 2022.
בכדי לעמוד בחוזים העתידיים, קטאר נמצאת בעיצומו של מאמץ להגברת תפוקת הגז הטבעי. בעוד חמש שנים תעלה התפוקה ל־126 מיליון טונות בשנה לעומת כ־77 מיליון טונות כיום. הדבר ייעשה על ידי השקעת כ־29 מיליארד דולר בפיתוח שדה הגז הצפוני העצום, שחלקו נמצא בגבולות קטאר וחלקו באיראן.
תקוות באיראן
הרעב הסיני הגובר לגז מעורר תקוות גם באיראן, האוחזת בשאיפות ארוכות שנים להפוך למעצמת גז. איראן מדורגת שנייה בעולם מבחינת עתודות הגז, אך ניסיונותיה לפתחן לא צולחים, זאת בשל הסנקציות האמריקאיות והחשש של חברות בינלאומיות לפעול בשוק האיראני. במידה והשיחות בין טהרן לוושינגטון על הסכם גרעין חדש יבשילו, והסנקציות יוסרו, צפוי מגזר הגז האיראני להיות אחד המרוויחים הגדולים.
חברות אנרגיה ענקיות כמו טוטאל ו־Shell זנחו פרויקטים לפיתוח שדות הגז באיראן, שהיו אמורים להעלות את התפוקה בכ־26 מיליון טונות בשנה. נכון להיום, למרות היותה יצרנית הגז השלישית בגודלה בעולם, יכולת היצוא של איראן נמוכה והיא מתבטאת בכמויות קטנות בלבד, יחסית לשכנותיה, עיראק וטורקיה.
