צרות של עשירים: מה תעשה אירלנד עם עודף תקציבי של מיליארדי יורו?
צרות של עשירים: מה תעשה אירלנד עם עודף תקציבי של מיליארדי יורו?
לאחר שצברה בשנתיים האחרונות עודף תקציבי של כמעט 20 מיליארד יורו - נשאלת השאלה מה תעשה אירלנד עם הכסף. חלק מהכלכלנים סבורים כי מדובר בהזדמנות של פעם בדור לממן השקעה בתשתיות, בעוד אחרים סבורים כי צריך לשמור את הכסף לעתיד - למשל כדי לממן הוצאות פנסיוניות
עובדי משרד האוצר האירי שעמלים על הכנת התקציב הבא של המדינה עומדים בפני סיטואציה שברוב משרדי האוצר במדינות אחרות בעולם חולמים שתהיה להם: עודף תקציבי של 8.6 מיליארדי יורו וכלכלה שצמחה בשנה שעברה בשיעור גבוה פי 5 מכפי שציפו.
אולם, ההחלטה מה לעשות עם ההון הרב של המדינות מתגלה כמורכבת יותר ממה שחשבו. "הבעיה של אירלנד היא לא שאין לה מספיק כסף – יש לה כמויות", אמר ג'ררד בריידי, כלכלן ראשי ב- Ibec, התאחדות העסקים הגדולה במדינה. "הבעיה היא שבאירלנד מתקשים למצוא את הדרך להשתמש בכסף עבור דברים ממשיים שאנשים צריכים".
עבר יותר מעשור מאז ההתרסקות הכלכלית שחייבה חילוץ מהאיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית בצורת הלוואות בגובה 67.5 מיליארד יורו, שחייב גם יישום תוכנית צנע שנויה במחלוקת. אך ההשלכות עדיין מורגשות והממשלה שומרת כעת על זהירות ונוטה להדגיש כי היא חוסכת בצורה שקולה עבור תוכניות עתידיות הקשורות לפנסיה, לאקלים ולתשתיות.
עם זאת, חלק מהכלכלנים מאמינים שאם לא ישתמשו בהון שנצבר תפספס המדינה הזדמנות לתקן את הבעיות בתשתיות שעלולות לפגוע בשגשוג של אירלנד. "יש צורך נרחב להשקעות ציבוריות ויש פה הזדמנות של פעם בדור לממן את זה בכסף שנמצא ממש בהישג היד", אמר הכלכלן דיוויד מקוויליאמס.
ישנם תחומים רבים בהם יהיה שימוש בכסף, החל מפתירת משבר הדיור במדינה שבה צמיחת האוכלוסייה עוקפת את ההיצע החדש, ועד לשדרוג מערכות החשמל, המים, שירותי הבריאות והתחבורה הציבורית. "רק לעיתים רחוקות מאוד מקבלת מדינה הזדמנות יוצאת דופן כזו לשנות את החברה ומייעצים לה לא לעשות זאת", הוסיף מקוויליאמס.
לפי ההערכות, המדינה תסיים את 2024 עם עודף תקציבי, זו השנה השלישית ברציפות לאחר שבשנה שעברה סיימה עם עודף של 8.3 מיליארד יורו וב-2022 עם עודף של 8.6 מיליארד יורו, כך לפי הנתונים הרשמיים. הנתונים הללו נזקפים לזכות עלייה בהכנסות ממס חברות מצד חברות בינלאומיות הרשומות באירלנד, מרביתן בתחומי הטכנולוגיה והתרופות. אולם, לטענת הממשלה, ההכנסות הללו ממס החברות, שעמדו על 23.8 מיליארד יורו בשנה ולפי התחזיות יעלו השנה ל-24.5 מיליארד יורו הן לא יציבות, זמניות וקרוב לוודאי שלא ימשיכו להתרחב בקצב הנוכחי.
בממשלה גורסים כי כמחצית מהכנסות מס החברות הן בטבען זמניות או חד פעמיות, ולכן מעדיפים להעביר עד 2035 יותר מ-100 מיליארד יורו מהעודף התקציבי לשתי קרנות עושר ממשלתיות, וזאת כדי לממן תשלומי פנסיה עתידיים ולעזור לפתור בעיות בהמשך בתחומי האקלים והתשתיות.
הממשלה גם הורידה את התחזיות שלה לעודף תקציבי בשנים הבאות. במקור התחזית הייתה לעודף של 65 מיליארד יורו עבור 2023-26, אך כעת ההערכה היא לעודף של 38 מיליארד יורו עבור 2024-2027. מלבד ההכנסות הגבוהות ממסים, הכלכלה האירית רושמת ביצועים טובים.
נתוני התמ"ג מעוותים בשל המספר הרב של חברות בינלאומיות הפועלות במדינה, אך הביקושי המקומי המותאם (modified domestic demand), המדד המועדף על הממשלה למדידת צמיחה, עלה בשנה שעברה ב-2.6%, זאת בהשוואה להערכה קודמת שציפתה לעלייה של 0.5% ב-2023.
הכלכלה קרובה גם לתעסוקה מלאה, והאינפלציה השנתית זינקה ל-9.2% רק לפני שנתיים, כך שהממשלה התחייבה לפעול בזהירות בהוצאות שלה מחשש להתחממות יתר, זאת על אף שלחץ המחירים נפל מאז ל-1.1%.
דרמוט או'לירי, הכלכלן הראשי בחברת הברוקראג' גודבודי, מזהיר מהראיות ל"התגנבות הוצאות" (spending creep). "הממשלה מדברת יפה על הצורך בזהירות, ולכן הקימה את קרנות החסכון הללו. אך בפועל, היא הרבה פחות חסכונית בכל הקשור לצמיחה בהוצאות", הוסיף. כך, הממשלה השתמשה בחלק מהכסף כדלי להחזיר חובות, להוריד את יחס החוב – הכנסה לאומית גולמית (GNI) למעט פחות מ-76% בלבד, ולמימון סיוע בתקופת הקורונה ולמשבר יוקר המחיה.
הבחירות הבאות מתוכננות ל-2025, כך שההערכה היא שהתקציב הבא שייחשף ב-1 באוקטובר יכלול מתנות קשורות. "קשה לשרים לנהל מצב של שפע רב מדי, בייחוד כשהבחירות מתקרבות, כך שאין ספק שהפוליטיקה תיכנס", הוסיף או'לירי.
עד כה הממשלה הודיעה כי התקציב יכלול הוצאות בגובה 6.9 מיליארד יורו והוצאות על מסים בגובה 1.4 מיליארד יורו, מהלכים שהממשלה עצמה מודה כי יפרו את הכלל שהציבה לעצמה לא להעלאות את ההוצאות ביותר מ-5% בשנה.
אמה הווארד מהאוניברסיטה הטכנולוגית של דבלין, טענה כי אירלנד צריכה להשתמש בחלק מהעודף כדי "להסתכל מעבר למאקרו אל הבעיות החברתיות". לפי הנתונים של האיחוד האירופי אירלנד מדורגת כמדינה בעלת שיעור הבדידות הגבוה באירופה, עם קרוב ל-20% מהתושבים שמודים שהם מרגישים בודדים כמעט כל הזמן ושני שלישים שסובלים מחרדה או דיכאון. אחד מכל שבעה ילדים חי מתחת לקו העוני, המוגדר כ-60% מההכנסה הפנויה החציונית של משק הבית.
"יש כסף שנוכל להוציא כבר עכשיו וישפר חלק מהבעיות החברתיות. אנחנו צריכים להסתכל לכיוון הזה, כי אנחנו יכולים להרשות זאת לעצמנו", אמרה.
לעומתה, מקוויליאמס מאמין שאירלנד צריכה להשתמש בעודפי התקציב כדי להקים קרנות למימון סטארט – אפים ולעידוד יזמות. "יש פה כשל בדימיון", אמר.
מומחים אחרים טוענים שניתן להשתמש בכסף כדי להגדיל את "הרווחה של 5.3 מיליון התושבים ואת הכלכלה של המדינה על ידי שיפור מערכת התכנון ועל ידי בניית תשתיות עמידות. הממשלה מתכננת לאשר בחוק את הרפורמה של המערכת, כולל קביעת תאריכי יעד לקבלת החלטות תכנון.
בתחום הדיור, קצב בניות הבתים מתחיל להתגבר אך עדיין לא עומד בביקוש. במקביל, הבנייה של בית חולים ארצי חדש לילדים לא עומדת בלוח הזמנים, והעלות המוערכת הנוכחית שעומדת על 2.24 מיליארד יורו גבוהה פי 4 מהתקציב המקורי. בית החולים ייפתח לכל המוקדם רק בשנה הבאה.
"אנחנו יכולים להציג ביצועים טובים יותר עם המשאבים שעומדים לרשותנו, כך שהכסף הוא לא הכל", אמר ג'ון פיצג'רלד כלכלן ומרצה באוניברסיטת טריניטי.
לא משנה מה אירלנד תחליט בסופו של דבר לעשות איתו, נראה שהכסף ממשיך לזרום.
תחת החלק הראשון בתוכנית שני השלבים של ה-OECD לרפורמה במיסוי, שנועד להסיר את היתרונות שיש לחברות בינלאומיות שרשומות במדינה עם שיעורי מס נמוכים, העלתה אירלנד את שיעור מס החברות שלה ל-15% לחברות גדולות. אולם, החלק השני בתוכנית, הדרישה שהחברות ישלמו מס היכן שהלקוחות שלהן נמצאים, שלמעשה ינגוס בחלק מההכנסות של אירלנד ממס חברות, הוא פחות או יותר מבוטל.
"אנחנו נמצאים בעמדה מאוד חזקה בשלב זה", הוסיף סימוס קופי, יו"ר מועצת הייעוץ הפיסקאלית של אירלנד. "התקווה היא שלא נהרוס את זה".
