סגור
נשיא ברזיל לולה, נשיא סין שי ג'ינפינג, נשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה, ראש ממשלה הודו נרנדרה מודי, ושר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב בפסגת מדינות BRICS
נשיא ברזיל לולה, נשיא סין שי ג'ינפינג, נשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה, ראש ממשלה הודו נרנדרה מודי, ושר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב בפסגת מדינות BRICS (צילום: Russian Foreign Ministry/Handout via REUTERS )

ניתוח
מפגש פסגה: סין ורוסיה ידחפו לייצר חלופה ל־G7

ראשי מדינות ה־BRICS התכנסו בדרום אפריקה על רקע מתיחות עולמית חריגה בעקבות המלחמה באוקראינה והיריבות הגוברת בין סין לארה"ב. על סדר היום: חיזוק מעמדן במערכת הפיננסית הבינלאומית. שר החוץ הרוסי ממלא את מקומו של פוטין, נגדו קיים צו מעצר

מפגש הפסגה ה־15 של מדינות BRICS — ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה — נפתח היום ביוהנסבורג. האירוע מתקיים ברקע מתיחות עולמית חריגה בעקבות הפלישה לאוקראינה, היריבות הגוברת בין סין לארצות הברית ומאמציהן של המדינות החברות בעקבות אלו, להפחית את התלות בדולר ולקדם מערכת פיננסית בינלאומית רב־קוטבית.
למפגש הגיעו נשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה, נשיא ברזיל לואיז לולה דה סילבה, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ונשיא סין שי ג'ינפינג. מפגש ה־BRICS תהיה הפעם השנייה בלבד ששי יוצא השנה מגבולות סין. הוא עושה זאת בתקופה מורכבת שבה הכלכלה הסינית חווה האטה משמעותית, כולל תחזית צמיחה שנתית נמוכה של 4% ושורה של קריסות רחבות היקף בתחום הנדל"ן המאיימות על שוק החוב המקומי.
בולט בהיעדרו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שאם היה נוכח, הדבר היה מעמיד את דרום אפריקה החברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), במצב לא נעים, שבו היתה נדרשת לכאורה לממש את צו המעצר שביהמ"ש הוציא לפוטין על פשעי מלחמה באוקראינה. פוטין ישתתף בחלק מהדיונים באמצעות וידיאו ואת רוסיה מייצג בפסגה שר החוץ סרגיי לברוב.
על סדר היום עומדת השאלה שמסעירה ומפלגת את המדינות החברות — האם להרחיב את הקבוצה ולבנות משקל נגד לארגונים מבוססים כמו ה־G7, המייצגות יחד 54% מהעושר העולמי, או לשמור על הארגון שאינו רשמי, סגור ומצומצם. לפי הודעת המארחת, לפחות 40 מדינות כבר ביקשו להצטרף בזמן כזה או אחר. עמן נמנות ערב הסעודית, איראן, בוליביה, קובה, קונגו, קזחסטן, איחוד האמירויות, ארגנטינה, אינדונזיה, מצרים ואתיופיה.
סין ורוסיה מעוניינות להרחיב את ה"גוש" בין אם כדי לייצר חלופה משמעותית לסדר הבינלאומי שמובילה ארצות הברית, או כדי להתמודד עם בידוד עולמי. הודו ככל הנראה מסתייגת מהחלטה חפוזה ומבקשת שלפני התרחבות, הארגון יסדיר את מטרותיו ויגבש קריטריונים להצטרפות. במקביל, דרום אפריקה וברזיל פחות להוטות להרחיב את מעגל החברים, שידלל את כוחן. "התרחבות יכולה להפוך את הגוש למשהו אחר", אמר גורם ברזילאי לרויטרס החודש. לחלקו האחרון של המפגש, שיתקיים ביום שישי, הוזמנו נציגים של עוד 67 מדינות מאפריקה, אמריקה הלטינית ואסיה.
את הביטוי BRIC טבע ב־2001 כלכלן גולדמן זאקס ג'ים אוניל בהתייחס לברזיל, רוסיה, הודו וסין מהשווקים המתעוררים, אותן זיהה כעתידות להניע את הצמיחה העולמית בעשורים הבאים. ארבע המדינות אימצו את הרעיון והשם, ומאוחר יותר הוסיפו את דרום אפריקה (ואת ה־S כדי לייצגה). ראשי הקבוצה התכנסו לראשונה ב־2009, אז ייצגו 40% מאוכלוסיית העולם ו־25% מהכלכלה העולמית. בשנים האחרונות הם הקימו שני מוסדות פיננסיים ראויים לציון. הראשון קם בעקבות הפסגה ב־2014 והוא מעין קרן חירום לסיוע בטווח הקצר (Contingent Reserve Arrangement או CRA) וחיקוי מקומי לקרן המטבע העולמית שבו נזילות של 100 מיליארד דולר במקרה של משבר פיננסי עולמי. השני הוא "מיני" בנק עולמי (New Development Bank או NDB) שמכונה "בנק BRICS" וכולל את המדינות החברות, כמו גם את מצרים ואיחוד האמירויות. הבנק, שקם ב־2015, הילווה עד כה 33 מיליארד דולר לפרויקטים בתחומי התשתיות והאקלים. אף על פי שבחסותו קמו שני מוסדות פיננסיים, מאז ועד היום מדובר על מעין מועדון לא רשמי שמטרתו לספק לחבריו פלטפורמה לאתגר את הסדר העולמי שנשלט על ידי מדינות המערב. ליבת הארגון הן רוסיה, הודו וסין, בעוד שברזיל ודרום אפריקה משמשות שותפות מחוץ לאירופה ואסיה, שמסייעות בהאצת תהליכים פיננסיים. זהו איננו ארגון רב־צדדי רשמי כמו אופ"ק או נאט"ו ובכל זאת, עצם האפשרות לצמצם את התלות בדולר ולעבוד עם מוסדות שאולי יגנו על האינטרסים שלהן, הביאו מדינות רבות לבקש להצטרף.
דו"ח שפורסם באפריל מצא כי ה־BRICS גברו על מדינות ה־G7 במונחים של תמ"ג עולמי ותורמות 31.5% לעומת ה־G7 האחראיות על 30.7%. מדינות ה־BRICS מייצגות מעל 3 מיליארד איש לעומת כ־800 מיליון ב־G7. ולמרות זאת, מדינות ה־BRICS מקבלות 15% בלבד מכוח ההצבעה בקרן המטבע הבינלאומית (IMF). פערי ייצוג אלה הם אחד מהכוחות המניעים של הארגון, כשהמדינות החברות מתייחסות לא אחת לסנטימנט בזירה הבינלאומית כדי להשיג תמיכה מבחוץ. "אני חושב שהגיע הזמן לתקן את העוול ההיסטורי שנעשה נגד יבשת אפריקה", אמר פוטין לאחרונה בדיון על ההצעה לרפורמה במועצת הביטחון של האו"ם, בקריאה לכלול מדינות אפריקאיות כחברות קבועות.
המספרים נשמעים מרשימים, ואכן, הארגון כולל את שתי הכלכלות שמציבות את האתגר הגדול ביותר על המערכת הבינלאומית — הודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם וסין הכלכלה השנייה בגודלה. אך הקשר בין המדינות איננו הרמוני. לא רק שהודו וסין מצויות בסכסוך גבולות עיקש, אלא שלכל אחת מהמדינות החברות תלות הדדית מורכבת ושונה עם המערכת הפיננסית המערבית, כשרוסיה חריגה לכך.
שונות זו מגיעה לשיאה בפעילותם של המוסדות שהקים ה־BRICS, שנעים כל העת על הרצף בין הרצון לאתגר את המערכת והצורך לשתף איתה פעולה. מתח זה יצר בהלה של ממש במערב והאשמות לפיהן מדובר בארגון "אנטי מערבי" שמעוניין לבצע דה־דולריזציה למערכת הבינלאומית — שתי טענות שהארגונים והמדינות החברות הודפות.
כך למשל, מנהל הכספים הראשי של NDB לסלי מאסדורפ צוטט החודש ברויטרס באמירה לפיה "מטבע הפעילות של הבנק הוא דולר מסיבה מאוד ספציפית, דולר ארה"ב הוא המקום שבו נמצאים מאגרי הנזילות הגדולים ביותר. אי אפשר לצאת מיקום הדולר ולפעול ביקום מקביל". אזהרת הרגעה כללית יותר נמסרה מדרום אפריקה, שאיננה חולקת את המתח ומלחמת הסחר של סין וארצות הברית. "מתפתח נרטיב מצער לפיו BRICS הוא אנטי־מערבי, ש־BRICS נוצר כתחרות ל־G7 או הצפון הגלובלי", אמר שגריר דרום אפריקה ל־BRICS אניל סוקלאל לבלומברג. "זה לא נכון. מה שאנחנו כן מבקשים זה לקדם את סדר היום של הדרום הגלובלי ולבנות ארכיטקטורה גלובלית מכילה יותר, מייצגת, צודקת והוגנת". ביולי, נשיאת NDB דילמה רוסף הבהירה בהודעה רשמית, כי הבנק פועל לאור הסנקציות הבינלאומיות על רוסיה וכי "כל שמועה אחרת איננה מבוססת".
שוני זה הביא לכך שהארגון, שמבקש לאתגר את המערכת הבינלאומית, בסופו של דבר מחקה אותה. בין היתר, משום שהוא פועל ללא מבנה מוסדי שכולל מבנה שלטון פוליטי וכן ללא אסטרטגיה ברורה מוצהרת. זאת מלבד רצונן הכנה של המדינות החברות לבצע רפורמות במערכת הפיננסית שמובלת על ידי המערב. המדינות לא מסכימות על "הסדר הכלכלי העולמי המתעורר", אם היו רוצות שהדולר יוחלף על ידי מטבעות לאומיים או ביואן הסיני, או אם אפילו להרחיב את הארגון ואם כן, באיזה אופן. "מעבר ליצירת בנק BRICS, הידוע כיום כבנק הפיתוח החדש", כתב אוניל ב־2021, "קשה לראות מה הקבוצה עשתה מלבד להיפגש מדי שנה".
הביקורות של אוניל נראית מופרזת. אולי הארגון הלא רשמי מחפש את דרכו הברורה להשפיע, אך זה לא אומר שיש רק דרך אחת לעשות זאת. היום ה־BRICS מאפשר למדינות מנגנונים חדשים לשיתוף פעולה, וגם אם חלקו מתרחש בדולרים, הוא עדיין מייצר ערוצים חדשים של דיפלומטיה והזדמנויות כלכליות למדינות שלא מבקשות להרוס את המודל המערבי, אלא להציע מערך מקביל.