סגור
אתרי שיין ו טימו
אתרי שיין וטימו. הענקיות הסיניות בדרך להתכווץ (צילום: AP)

ארה"ב מקדמת רגולציה שתקפיץ את מחירי הפריטים בשיין וטימו

אחרי שפלטפורמות האופנה הסיניות עקפו יצרניות מקומיות, הממשל פועל לסגירת פרצה בחוקי המכס שאפשרה להן להוזיל עלויות שילוח. הטענה: החברות מבססות את פעילותן על משלוחים ישירים לצרכן של מספר פריטים מוגבל כדי לחמוק ממסים 

ממשל ביידן פועל להטלת סנקציות שיגבילו את פעילותן בארצות הברית של ענקיות הקמעונאות הסיניות שיין (Shein) וטימו (Temu), ופרסם הצעה לכללים שיביאו להתייקרות עלויות השילוח שלהן למדינה, וכפועל יוצא, להתייקרות המוצרים. היוזמה שמקדם הממשל: סגירת פרצה בחוקי המכס שאפשרה לענקיות הסיניות להוזיל את עלויות השילוח ובכך לנהל תחרות לא הוגנת מול קמעונאיות אחרות. "המהלך יגן על צרכנים, עובדים ועסקים אמריקאים באמצעות הגבלת השילוח הלא בטוח של מוצרים שלא נסחרים בצורה הוגנת", נכתב בהודעה שפרסם הבית הלבן בסוף השבוע האחרון.
בשנים האחרונים הפכו שיין וטימו לשתיים מהשחקניות החזקות ביותר בעולם האופנה המהירה, תוך שהן מזניקות תת־קטגוריה שמכונה אופנה אולטרה־מהירה, על בסיס הצלחתן לייצר מספר גדול של פריטים שנשלחים בכמויות גדולות ובזול לכל העולם.
הצלחתן מורכבת מכמה גורמים. בצד העיצוב ופיתוח המוצרים, ממנפות החברות יכולות בינה מלאכותית (AI) על מנת לזהות דפוסי עניין של לקוחות לאורך זמן, לחזות ביקושים ומגמות ולהתאים אליהם מוצרים והיקפי ייצור. אסטרטגיה זו, אומרים מומחים, מאפשרת להן לייצר כמות עצומה של מוצרים מבוקשים בזמן קצר מאוד. לפי הערכות, זמן העיצוב הממוצע של פריט לבוש בשיין עומד על עשרה ימים בלבד. מדי יום מוסיפה החברה לאתר שלה 10,000 מוצרים חדשים, ובכל זמן נתון מוצעים למכירה 600 אלף מוצרים במחיר ממוצע של 10 דולרים לפריט.
כתוצאה, לפי דו"ח הקיימות השלישי שפרסמה שיין באוגוסט, ב־2023 הוכפל היקף פליטות הפחמן שלה לעומת 2022. "AI איפשרה לאופנה מהירה להפוך לאופנה אולטרה־מהירה, ושיין וטימו נמצאות בחזית המהפך", אמרה סייג' לנייר, מנהלת ארגון האקלים Sustainable and Just Future, לאתר Grist. "הן לא יכולות להתקיים בלי בינה מלאכותית".
פרקטיקה אחרת היא ניצול כוח העבודה הזול בסין ואי־הקפדה על בקרת איכות, מה שמוביל לחדירה של חומרים רעילים למוצרים. באוגוסט שעבר, הרשויות בקוריאה הדרומית הודיעו שאביזרי נשים שנמכרו בשיין ובטימו הכילו חומרים רעילים, לעתים בכמויות גדולות פי כמה מאות מהרמה הבטוחה.
כך, למשל, נעלי שיין הכילו כימיקל בשם phthalates העלול לפגוע בפריון ולגרום לפגמים מולדים, בכמות גדולה פי 229 מהמותר. בלק של שיין נמצא החומר המסרטן dioxane בכמות גדולה פי 3.6 מהמותר, ומתנול בריכוז גבוה פי 1.4. במקרה של טימו אותרו סנדלים שבסוליותיהם עופרת בכמות גדולה פי 11 מהמותר.
לצד זאת, החברות יודעות לנצל בחוכמה רגולציות ופרצות בחוקי המכס העולמיים על מנת לצמצם את עלויות השילוח. בארצות הברית הן עושות זאת באמצעות פטור דה מינימיס (de minimis exemption) החל על משלוח מיובא בעלות קמעונאית כוללת של 800 דולר ופחות. משלוחים אלו יכולים להיכנס לארצות הברית תוך מסירת מידע מצומצם יותר לעומת משלוחים אחרים, והם פטורים ממכסים ומסים.

חוק אחר לזארה ו־M&H

חברות אופנה מסורתיות יותר, דוגמת זארה ו־H&M, שולחות לארצות הברית מכולות עם אלפי או רבבות פריטים לצורך העברה למרכזי לוגיסטיקה ונקודות מכירה, ונאלצות לספק עליהן מידע נרחב ולשלם מסים ומכסים מלאים. שיין וטימו, מנגד, מבססות את פעילותן על משלוחים ישירים של מספר פריטים מוגבל בכל משלוח (כמעט תמיד בשילוח אווירי, מה שמוסיף לפליטות הפחמן), ונהנות מהפטור גם בשעה שהיקף המוצרים הכולל שלהן מתחרה בזה של החברות המסורתיות.
לפי ממשל ביידן, בעשור החולף זינק מספר המשלוחים שנהנים מפטור זה מכ־140 מיליון בשנה ליותר ממיליארד. "הנפח הגדל של משלוחי דה מינימיס מקשה לזהות ולחסום משלוחים לא חוקיים או לא בטוחים", נכתב בהודעת הבית הלבן. "תאגידים זרים מנצלים את הפטור כדי להסתיר משלוח מוצרים לא חוקיים ומסוכנים, להימנע מציות לחוקי בריאות ובטיחות צרכנים, או לעקוף מגבלות סחר שנועדו לשטח את שדה המשחק בעבור עובדים, קמעונאים ויצרנים אמריקאים".
הודעת הממשל לא נוקבת ישירות בשיין ובטימו כיעד של הכללים החדשים, אך מציינת שמרבית משלוחי הפטור מגיעים מ"כמה פלטפורמות סחר אלקטרוני סיניות", שפוגעות בעובדים ובעסקים אמריקאיים ומצליחות לייבא "כמות אדירה של מוצרי טקסטיל ולבוש זולים ללא מכס".
גם בבריטניה, שם מקווה שיין לצאת להנפקה (הליך שעדיין ממתין לאישור הרגולטור הסיני), גוברת הביקורת נגדה, במקרה זה סביב החשש שהיא מעסיקה עובדי כפייה אויגורים. חבר הפרלמנט ליאם ביירן, יו"ר ועדת העסקים, קרא השבוע לממשל להגביר את הפיקוח על שיין ולקדם חקיקה שתאסור יבוא מוצרים שיוצרו על ידי עובדי כפייה. "משרדי הממשלה צריכים לוודא ששיין עומדת בתקנים הגבוהים ביותר של הגנה נגד שימוש בעובדי כפייה", הוא אמר ל"פייננשל טיימס".
שיין וטימו נחשבות לא רק ליצואניות הביגוד הסיניות הגדולות לארצות הברית, אלא, לפי הערכות, הן גם בראש החברות הזרות שנהנות מפטור דה מינימיס. לפי נתונים של חברת ShipMatrix, שפרסם באוגוסט אתר Supply Chain Dive, ביולי שלחו שיין וטימו 900 אלף חבילות לארצות הברית, כל אחת. לפי נתונים של חברת Omnisend, שפרסם אתר Chain Store Age, שיעור של 44% מבני דור ה־Z מבצעים לפחות רכישה אחת בחודש בשיין ו־41% מבצעים לפחות רכישה בחודש בטימו. 25% מבני דור ה־Z קונים בטימו, שיין או באחת משתי הפלטפורמות הסיניות הגדולות האחרות, טיקטוק שופ ועליאקספרס, לפחות פעם בשבוע.

הרחבה של מלחמת הסחר

עתה מקווה ממשל ביידן לרסן את היקף המשלוחים באמצעות החרגה מהפטור שתחול בפועל על 70% ממוצרי הטקסטיל והלבוש שמיובאים מסין. "פלטפורמות סחר מקוון ומוכרים זרים אחרים עוקפים מכסים באמצעות שילוח פריטים מסין לארצות הברית תוך טענה לפטור דה מינימיס. אם יאושרו הכללים, פריטים אלו לא יהיו עוד זכאים לפטור", נמסר. בנוסף, הממשל מבקש לחייב גם משלוחים שזכאים לפטור במתן מידע רחב יותר על פרטי המשלוח, ובכלל זה מספר הסיווג של הפריטים במשלוח ופרטי האדם שמבקש את הפטור.
מדובר בהרחבה של מלחמת הסחר שמנהל ממשל ביידן נגד סין, שהמהלך המרכזי ביותר שלה הוא החרם הגורף, וההולך ומתרחב, על ייצור שבבים עתירי־ביצועים לסין במטרה להקשות על הפיתוח המקומי של מוצרי AI ומערכות נשק מתקדמות. חרם זה זכה להצלחה חלקית בלבד, כשחברות מקומיות מצאו דרכים לייצר מוצרי AI באמצעות שימוש טוב ויעיל יותר בשבבים שעומדים לרשותן או מעבר לשבבים בייצור מקומי.
מהלך זה, מנגד, הוא בעל פוטנציאל הצלחה גדול יותר שכן הוא נותן לרשויות כלים חזקים יותר לצמצם יבוא בנקודת הכניסה למדינה, ויכול לאלץ את החברות הסיניות להתחרות בשדה משחק שוויוני יותר מול חברות מסורתיות. עם זאת, לא מן הנמנע שהן ימצאו דרכים ופרצות שיאפשרו להן להמשיך את השילוחים הרחבים תוך ניצול הפטור. ובמקרה שהממשל יצליח במהלך, הוא עלול להתמודד עם בעיה קשה יותר: תגובת הצרכנים הנאמנים של שיין וטימו, כשיגלו שהמחירים בפלטפורמות האהובות עליהם זינקו פתאום משמעותית.