פרשנותהסיוט של פאוול: האינפלציה מתפשטת לכל ענפי המשק
פרשנות
הסיוט של פאוול: האינפלציה מתפשטת לכל ענפי המשק
מדד אוגוסט לימד שהאינפלציה בארה"ב ירדה חודש שני ברציפות. אבל מה שנראה כחדשות טובות מסתיר אינדיקציות רעות: עליית מחירים ומעבר מאינפלציית מוצרים גם לתחום השירותים. לא בכדי השוק מגיב בירידות חדות
זה היה אמור להיות יום חג עבור הכלכלה האמריקאית ועבור משרד המסחר, שאחראי למדד המחירים לצרכן: המדד, שמודד הצטברות של שינוי המחירים על פני 12 חודשים, ירד שוב. פעם שנייה ברצף. אלו בשורות מרנינות, שהיו צריכות להעלות חיוך רחב על פניהם של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שיש לו בחירות אמצע על הראש, ושל נשיא הבנק המרכזי ג'רום פאוול. גם הבורסות היו אמורות להיצבע ירוק בוהק.
אלא ששום דבר מכל זה לא קרה, להיפך. מה שקרה בפועל הוא שהשחקנים הכלכליים והפיננסיים בארה"ב קראו נכון את המפה, והפכו עצבנים ודאוגים עוד יותר. וול סטריט רשמה את היום הגרוע מאז יוני 2020 - דאו ג'ונס איבד 3.9%, ונאסד"ק נפל ב-5.2%.
בעידן הנוכחי של אינפלציה גבוהה, כפי שנוהג להגדיר זאת ה־BIS, הבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים, המספר היבש אינו מספיק. צריכים להסתכל על עוד פרמטרים מסביב. אז אכן, האינפלציה השנתית של ארצות הברית ירדה ל־8.3%, אחרי שהיא כבר עמדה על 8.5% בחודש הקודם, ועל 9.1% לפני חודשיים. רק שזה לא מספיק.
קודם כל, הצפי של כלל האנליסטים היה שבעקבות הירידה החדה של כ־11% במחירי הדלק, הירידה באינפלציה תהיה חדה יותר לשיעור של 8%. שנית, הרבה מאוד סעיפים שלאו דווקא קשורים למלחמה באוקראינה ולשיבוש בשרשראות האספקה, לרבות דיור, המשיכו להתייקר.
המשמעות היא שמה שמתחולל בכלכלת ארצות הברית הוא חלום הבלהות של כל נגיד: האינפלציה התפשטה לסעיפים רבים. יתרה מזו, המעבר מאינפלציית מוצרים לאינפלציית שירותים הוא סמל להתפשטות שלה ולהשתרשותה. ככל שהאינפלציה מפוזרת יותר ונוגעת בסעיפים פחות תנודתיים מסורתית, כך קשה יותר לרסן אותה. הוזלה של כמה סעיפים בודדים כבר לא תספיק כדי להוריד את כולה. וזאת כבר בעיה גדולה.
הנתונים חושפים בעיה נוספת: אחד הסעיפים המרכזיים, אנרגיה, שחולל את האינפלציה, מתמתן. לעומת זאת הסעיף השני שמחולל אינפלציה, המזון, אינו נרגע. לפי ההודעה, מדד המזון עלה ב־11.4% בשנה האחרונה, העלייה השנתית הגדולה ביותר מאז מאי 1979, עידן ההיפר־אינפלציה של ארצות הברית. עדיין ישנם סעיפים שקשורים למלחמת רוסיה־אוקראינה, לשיבוש שרשראות האספקה ולמשבר האקלים שממשיכים לחולל אינפלציה, אבל הבעיה החמורה יותר היא "אינפלציית הליבה". בניכוי מזון ואנרגיה, מדד המחירים עלה ל־6.3%. אחרי שירדה חמישה חודשים ברצף, כעת שבה האינפלציה לרמה של מרץ־אפריל. אז נכון שחלק מהירידה מוסברת במדד הנמוך באוגוסט 2021 שיצא מהשקלול, אבל הנתון הזה ממחיש כי ישנם לחצים אינפליונים גבוהים למדי בכל הקשור לסקטורים שאינם קשורים למזון ואנרגיה.
כדאי מאוד לשים לב למה שדחף את המדד קדימה: השירותים, לרבות הדיור, שרשמו את שיעור הגידול החודשי הגבוה השנה וכבר השלימו עלייה שנתית של 6.3%. גם מדד הבריאות רשם באוגוסט את העליה הגבוה ביותר השנה, ומדד שירותי התחבורה שב לעלות (אחרי ירידה בחודש שעבר), והעליה השנתית שלו עדיין דו־ספרתית (11.3%).
לכן התגובות מוול סטריט אינן מפתיעות: בהינתן הבשורות הקשות האלו בגזרת האינפלציה, לא נראה כי פאוול יוריד את הרגל מדוושת הריבית. ייתכן כי הוא ילחץ פחות חזק בחודשים הקרובים, אך ברור לכל בר דעת כי עם נתונים כאלו – אין מה לעצור את תהליך הצמצום המוניטרי. והמשמעות הפרקטית היא ייקור הכסף.
בכל זאת, מעבר האינפלציה ממוצרים לשירותים כרוך ביתרון אחד: העובדה שהעלאת ריבית תהיה יותר אפקטיבית. כפי שנהוג לומר, מחיר הדלק לא ירד אם פאוול מעלה ריבית. מנגד, יתכן שמחירי שירותי הדיור ותחבורה כן ירדו אם הביקושים ירדו.
בשורה התחתונה, הנתון שהתפרסם היום מוכיח כי המציאות הכלכלית האמריקאית לא השתנתה גם באוגוסט 2022, ולכן גם המדיניות לא צפויה להשתנות בהרבה בטווח הנראה לעין. האינפלציה ממשיכה להישאר גבוהה – בעיקר אינפלציית הליבה. במקביל, עליות המחירים התפשטו לחלק ניכר מסעיפי ההוצאה, והאמריקאים נאלצים להוציא יותר ויותר במכולת, מה שפוגע עוד ועוד בצריכה הפרטית. אם מצרפים לזה את נתוני הצמיחה המאוד גרועים לכלכלת ארצות הברית, מתחזקת התחושה שהכלכלה הגדולה בעולם גולשת אף היא לסטגפלציה.
