סגור
מחוסרי דיור באזור טנדרלוין ב דאון טאון סן פרנסיסקו
מחוסרי דיור באזור טנדרלוין בדאון טאון סן פרנסיסקו (צילום: אי.פי)

הומלסים ומכת פשיעה: העיר שהפכה לסמל תעשיית ההייטק דועכת

סן פרנסיסקו, סמל תעשיית ההייטק, חווה משבר מתמשך מאז פרוץ מגפת הקורונה. מספר מחוסרי הבית בעלייה, התמותה מסמים מזנקת ומחירי הבתים מאמירים בגלל מחסור בהיצע. התוצאה: נטישה של משפחות ושיעור הילדים הנמוך בארה"ב

ארוע חסר תקדים התרחש בשבוע החולף בסן פרנסיסקו — מושל קליפורניה גאווין ניוסם שלח את המשמר הלאומי וסיירת הכבישים המהירים לסייע למשטרה המקומית להתמודד עם משבר סם הפנטינל בעיר. עיקר המאמצים מופנה למחוז טנדרלוין בדאון טאון, שם הכריזה ראש העיר לונדון בריד על מצב חירום עוד ב־2021.
אלו חדשות יוצאות דופן כשהן מגיעות מאחת הערים העשירות והחזקות בארה"ב, וזו שמסמלת יותר מכל את תעשיית ההייטק המשגשגת. אך עבור מי שעוקב מקרוב אחר המתרחש, הדבר לא אמור להפתיע, שכן בשנים האחרונות סובלת סן פרנסיסקו ממשברים חברתיים וכלכליים מעמיקים. שילוב יוצא דופן של משבר מחוסרי דיור, משבר הפנטינל ונטישה של בנייני משרדים יצר מתחמים של עשירים שהתעשרו עוד יותר, ועניים שהפכו עניים יותר. תמונת מצב צורבת המשקפת ניוון חברתי ותרבות שוקעת.
המספרים לבדם מבהילים למדי: בשלושת החודשים הראשונים של השנה זינק ב־41% מספר מקרי התמותה ממנת יתר של סמים בסן פרנסיסקו לעומת התקופה המקבילה ב־2022. בחישוב כולל מתו ברבעון הראשון 200 בני אדם מסמים, או אדם אחד מדי עשר שעות. מתחילת 2020 ועד מרץ 2023 מתו בסן פרנסיסקו 2,221 איש ממנת יתר לעומת 1,197 שמתו ממגפת הקורונה.
מאז פרצה המגפה החלו גם בנייני המשרדים להתרוקן ברובע הפיננסי — דאון טאון טנדרליון. כיום שיעור המשרדים הפנויים בסן פרנסיסקו עומד על שיא כל הזמנים — 29.4% — המשקפים את העלייה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות לעומת כל עיר אחרת בארה"ב. ערב המגפה עמד הנתון הזה על 5% בלבד. בחודשים האחרונים החריפה המגמה בעקבות צמצומים שעליהם הודיעו חברות טכנולוגיה גדולות. עם הענקיות שעזבו את העיר ניתן למנות את פייסבוק, טוויטר, סיילספורס, אדובי, Airbnb וילפ. עזיבתן פגעה אנושות בכלכלת השירותים הנלווים כמו מסעדות, בתי מלון, שירותי ניקיון ואחזקה. לפי מחקר של אוניברסיטת ברקלי, התאוששות האזור הייתה החלשה ביותר מבין הערים הגדולות בארה"ב והיא עומדת על 31% לעומת הרמה שקדמה לפרוץ הקורונה.
משבר הסמים והפגיעה העמוקה בעסקי נותני השירותים הביאו לזינוק במספר מחוסרי הבית, כאשר לפי עיריית סן פרנסיסקו, בשנים 2019-2009 עלה מספרם ב־39%. בעת המדידה ב־2022 היו בעיר 7,754 מחוסרי דיור. לפי הערכות העירייה, לאורך השנה חוו 20 אלף איש, שהם 2.5% מהאוכלוסייה, מחסור בדיור בשלב מסוים. המספרים אינם כוללים אנשים שאינם בטווח הראייה, כמו אלה שישנים במכונית או שוהים אצל חברים או משפחה. בסן פרנסיסקו מודים כי רבים ממחוסרי הדיור נמצאים במעגל העבודה, עובדה לא מפתיעה שכן מדובר בעיר עם פער ההכנסות השלישי בגובהו בארה"ב, אחרי ניו יורק ושיקגו.
מחוסרי דיור, עזיבת תושבים וצמצום שטחי משרדים הובילו להיחלשות חדה ברמה הסוציו־אקונומית בכמה מוקדים בעיר, ובהתאם, לעלייה חדה בהיקף הפשיעה הלא אלימה. לפי סקר של הפדרציה הלאומית הקמעונאית ב־2022, סן פרנסיסקו/אוקלנד היה אזור המטרופולין שסבל מהשיעור הגבוה ביותר של גניבות מחנויות, אחרי לוס אנג'לס. ברקע הנתונים הללו, סניף של רשת המרכולים הול פודס בעיר נסגר באחרונה, שנה אחרי שנפתח. "אנחנו סוגרים לעת עתה. אם נרגיש שנוכל להבטיח את שלומם של אנשי הצוות שלנו, נבצע הערכה מחודשת", אמר דובר מטעם הרשת ל'סן פרנסיסקו סטנדרד". למרות הגניבות ומגפת הפנטינל, סן פרנסיסקו היא עדיין אחת הערים עם שיעורי הפשיעה האלימה הנמוכים בארה"ב.
במקביל לנטישות המשרדים ולהחרפת בעיית הסמים, סן פרנסיסקו הופכת יקרה יותר ויותר עבור תושביה. בעשור האחרון העיר הקימה בית אחד על כל 8.2 משרות חדשות, כאשר באותה תקופה זינק שכר הדירה הממוצע ב־43%. כיום המחיר החציוני של בית בסן פרנסיסקו עומד על 1.3 מיליון דולר, פי שלושה לעומת הממוצע הארצי. שכר הדירה החציוני עומד על 3,595 דולר בחודש, יותר מבניו יורק, סיאטל, לוס אנג'לס ובוסטון.
כתוצאה מכך, בעלי הכנסה ממוצעת, במיוחד בעלי משפחות, נאלצים לעזוב. לפי נתוני מפקד האוכלוסין האחרון, שיעור הילדים בסן פרנסיסקו הוא 13%, הנמוך בארה"ב, לאחר שב־2021-2020 העיר איבדה 6.3% מהאוכלוסייה. טרנד העבודה מרחוק והמודל ההיברידי רק מחריפים את המצוקה. לפי הלשכה למחקר כלכלי, כ־30% מהמשרות הפנויות בסן פרנסיסקו בינואר היו לעבודה היברידית או עבודה מרחוק, השיעור הגבוה ביותר מבין 50 הערים הגדולות בארה"ב. בינואר 2019 עמד נתון זה על 5%. מפקד האוכלוסין חושף עוד, כי סן פרנסיסקו חוותה את הפגיעה הגדולה ביותר כתוצאה מעזיבה של חברות ועובדיהן, זאת לאחר שההכנסה החציונית של משקי הבית צנחה בשיעור החד ביותר מבין 25 הערים המאוכלסות ביותר בארה"ב.
בכל הנוגע למשבר הדיור, הפתרון ברור: סן פרנסיסקו סובלת ממחסור דיור כרוני, אך כאמור, לא נבנות בה יחידות דיור חדשות. מי שבעיקר מצליחים לבלום את תנופת הבנייה הם בעלי בתים החוששים כי בנייני מגורים יפגעו בצביון ובערכים של השכונות שלהם (אלה מוגדרים NIMBY — Not in my Back Yard), בעוד שוכרים קיימים חוששים שהפיתוח יגרום לג'נטריפיקציה. מעל כל אלה מרחפות תקנות נוקשות המקשות על בניית דיור חדש. בינתיים, במשרדים המיותמים לא ניכרת מגמה של הפחתת שכר הדירה. במקביל, לא מתגבשות תוכניות להסבת המבנים למגורים, והניסיונות להתמודד עם משבר מחוסרי הדיור אינם יעילים מספיק.


העירייה מממנת כ־6,000 יחידות דיור שממוקמות בעיקר בבתי מלון. עם זאת, שיעורי התפוסה בהם נמוכים, זאת בעיקר בשל טיפול איטי בבקשות, תחזוקה לקויה וחוסר רצון להשתכן שם מחשש לסחר בסמים ובבני אדם. לפי תחקיר שפורסם לאחרונה, יותר מ־40% מקורבנות מנת היתר בעיר מאז 2019, מתו ביחידות הדיור התומך שמספקת העיר.
תקציבים לדיור התומך אינם חסרים. נכון למרץ 2023 קבעו את המטה שלהן בעיר 173 חברות בשווי של מעל מיליארד דולר, מתוך 655 חברות בחישוב כולל. ההישענות הרבה על חברות עשירות ניכרת בתמ"ג העירוני, ש־80% ממנו מגיעים מארנונה מסחרית והשירותים התומכים בחברות הללו. ההישענות הזו מייצרת גם פגיעות גדולה. על פי הכלכלן הראשי של סן פרנסיסקו טד איגן, אם מגמת הנטישה תימשך, העיר תאבד 35% מההכנסות שלה ממסי ארנונה מסחרית עד 2028.