ה-OECD: התוצר העולמי חזר לרמתו ערב המשבר, אך ההתאוששות עוד ארוכה
ה-OECD: התוצר העולמי חזר לרמתו ערב המשבר, אך ההתאוששות עוד ארוכה
דו"ח חדש של הארגון קובע כי לאחר שהכלכלה העולמית התכווצה ב-3.4% בשנת 2020, היא צפויה לצמוח ב-5.7% השנה, אולם ההתאוששות לא תהיה שווה בכל המדינות; כלכלני ה-OECD לא מודאגים בשלב הזה מהתפרצות אינפלציונית
"כמעט בכל הכלכלות בעולם המגפה חוללה מיתון ושינויים מבניים שעשויים להימשך, הביקוש ירד במגזרים מסוימים, ועלה באחרים. לכן כמעט בוודאות נצפה בחוסר התאמה בשוק העבודה, לעובדים לא יהיו כישורים מתאימים למשרות החדשות. לפיכך יש חשיבות רבה למדיניות ציבורית בהקצאת משאבים מחדש בין עובדים וסקטורים שונים", כך נכתב בדו"ח OECD שפורסם אתמול (ג'), ובו סקירה מעודכנת על מצבה של הכלכלה העולמית ואתגריה.
כותבי הדו"ח מדגישים כי אירועי הקורונה "מוסיפים נפח לאתגרים שהיו עוד לפני פרוץ הקורונה, אי שוויון בהכנסה שהולך וגדל, דיגיטציה של הכלכלה ושינויי האקלים. על ממשלות לנצל את התקופה הנוכחית שהממשלה תומכת בשווקים ובאזרחים, ולהאיץ רפורמות שיקדמו מטרות לטווח הארוך יותר".
על פי כותבי הדו"ח, האתגרים שעומדים בפני הממשלות השונות הם הגדלת ההשקעה הציבורית, בניית מערכות של תמיכה ממוקדת דווקא בעניים ביותר, שיפור שוק העבודה וקידום כלכלה ירוקה.
תמונה כללית של התוצר והתעסוקה
הכלכלה העולמית התכווצה ב-3.4% תוצר בשנת 2020, וצפויה לצמוח ב-5.7% השנה, כך שברמה העולמית התוצר חזר לרמתו ערב המשבר, אך התוצר העולמי נמוך בכ-4 וחצי טריליון דולר ממה שהיה צפוי ללא התפרצות נגיף הקורונה.
ההתאוששות אינה שווה בכל המדינות, כך לדוגמה כלכלת אירופה התכווצה אשתקד בשיעור גבוה יותר (6.5%) וצפויה לצמוח השנה ב-5.3% בלבד. מדינות מפותחות מובילות דוגמת גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד ויפן צפויות להמתין עד לאמצע 2022 כדי לחזור לרמת התוצר של טרום משבר הקורונה.
בגזרת המדינות המתפתחות המצב מורכב. מצד אחד מדינות כמו הודו, דרום אפריקה וסעודיה רושמות התאוששות אטית. מנגד, סין וטורקיה מציגות התאוששות מהירה, והן המדינות היחידות שרמת התוצר בהן גבוהה מהתחזיות.
גם מדינות שחזרו לרמת התוצר שקדמה למשבר מציגות תמונה אחרת במה שנוגע לשוק התעסוקה. כך לדוגמה בארצות הברית שיעור התעסוקה נמוך מ-4% לעומת ערב המשבר, אף שכלכלת ארצות הברית צמחה לעומת ערב משבר הקורונה. גם בישראל אנו נמצאים במצב דומה. על אף ההתאוששות במשק, רמת התעסוקה בישראל נמוכה מזו שהיתה טרום המשבר.
בצרפת, אף שהכלכלה לא חזרה לרמתה לפני המשבר, מספר המועסקים גדל בהשוואה ל-2019, ערב משבר הקורונה.
ככלל במדינות שבהן יש שיעור התחסנות גבוה, נגיף הדלתא פגע באופן קל יחסית בכלכלה לעומת מדינות אשר שיעורי ההתחסנות בהן נמוכים.
אינפלציה
האינפלציה עלתה בארצות הברית בשנה האחרונה ביותר מ-5%, עלייה זו קיימת גם במדינות אחרות. אך עם זאת כלכלני ה-OECD לא מודאגים בשלב הזה מהתפרצות אינפלציונית. הם מדגימים כי בניכוי מחירי האנרגיה והמזון (מה שמכונה core inflation), האינפלציה נמוכה בהרבה ועומדת בתוך תחום היעד, והיא לא שונה ממה שצפו לפני פרוץ הקורונה. עליות המחירים, לדעת הארגון, הופיעו בכמה סקטורים שבהם היו לחצי ביקוש משמעותיים. לכן ככל שקיים סיכון אינפלציה הוא סיכון לעליית מחירים בטווח הקצר בגלל ביקושים כבושים ועליות במחירי השילוח. הכלכלנים מעריכים כי 1.5% מתוך האינפלציה נגרמים בגלל עליית מחירי הסחורות ושיבושים בקווי האספקה.
בסופו של דבר, מציין הדו"ח, אינפלציה תתפרץ כשיהיו לחצים לעליית השכר. נכון לעכשיו, קובעים הכלכלנים, אין לחץ מצרפי לעליית השכר, אף שיש לחץ בסקטורים מסוימים (בעיקר פנאי ובילויים).
כלכלני הארגון מציינים כי מדינות שהשתמשו במנגנונים של שימור עובדים (מנגנונים שזכו לשם "המודל הגרמני", "חל"ת גמיש") יוכלו להימנע מהעלאת השכר, ודווקא מדינות כמו ארצות הברית, שיש בהן הרבה עובדים שאין להם קשר למקום העבודה, ייאלצו להעלות שכר ולתרום לאינפלציה.
התאוששות לא אחידה
התוצר העולמי צפוי כאמור לצמוח השנה ב-5.7% וב-4.5% ב-2022. אירופה וארצות הברית (ובמידה מסוימת גם ישראל) הגדילו את הוצאות התשתיות שלהן, ומשקי הבית צפויים להקטין מעט את החיסכון שלהם ולצרוך יותר, כך שהכלכלות הללו צפויות להתאושש.
אך בעולם המפותח יש אי ודאות רבה יותר בגלל הסיכון הגבוה להתפרצות של מוטציות חדשות, וזאת כשהאוכלוסייה לא מחוסנת בשיעור גבוה. המדינות שמוזכרות בהקשר הזה בדו"ח הן הודו ואינדונזיה. בעיני כותבי הדו"ח יש משקל משמעותי לשאלת הפצת החיסונים ברחבי העולם. ככל שהחיסונים יופצו מהר יותר בעולם, הסיכויים שניכנס לסבבים חוזרים ונשנים של סגרים עשוי לרדת.
לכן ההמלצה הבולטת בדו"ח היא לאיגום משאבים בינלאומי לפעול להפצת חיסונים גם במדינות חלשות ומעוטות הכנסה.
המסמך מסיים בכמה הערות על מדיניות ממשלתית רצויה. בעיני ה-OECD, ברור כי יש צורך עדיין בהתערבות ממשלתית במשק, אך הדגשים של ההתערבות בשלב זה לובשים אופי אחר. במקום גיבוש מדיניות חירום, יש לעבור למדיניות לטווח בינוני. במקום תמיכות אוניברסליות, לעבור לתמיכות ממוקדות. ובנוסף על הממשלות להכין את האזרחים, המשקיעים והמעסיקים לחזרה לעולם נורמלי.
מדיניות מוניטרית ופיסקלית
בגזרת המדיניות המוניטרית, כלכלני ה-OECD מקבלים את הקונספט הבסיסי כי ניתן להתעלם מהאינפלציה הכוללת שמושפעת מעלייה זמנית במחירי הסחורות והשילוח, אך עדיין מזהירים ב-OECD כי יש להסתמך על האינפלציה הבסיסית ולדאוג שציפיות האינפלציה יהיו מקובעות היטב. כמו כן הבנקים המרכזיים צריכים להתחיל לשדר מסרים של "חזרה לנורמליות", ולעשות זאת בצורה רציפה, שקופה ומתוכננת.
כלכלני הארגון מציינים כי התנהלות פיסקאלית גמישה סייעה מאוד לצאת מהמשבר. כך מדינות שמיהרו להוציא הוצאות על בריאות התמודדו טוב עם המגפה. יש להמשיך במדיניות פיסקלית גמישה. כותבי הדו"ח מזהירים את הממשלות מהפסקה פתאומית ומוקדמת של תמיכות שניתנו בזמן המגפה.
למדינות שכבר החלו להתאושש מהמשבר (כמו ישראל), ממליץ הארגון לקדם מדיניות שתביא לצמיחה בת קיימא ומקדמת שוויון, הכוללת הגדלה של השקעה ציבורית בתחומי הבריאות, הדיגיטציה, מעבר לאנרגיות ירוקות ופעולות לשינוי הרכב המיסוי.
