"שנת 2024 היא מעין מעבדה לשינוי האקלים ומדגימה את ההקצנה באירועי מזג האוויר"
"שנת 2024 היא מעין מעבדה לשינוי האקלים ומדגימה את ההקצנה באירועי מזג האוויר"
השנה החולפת היא המשך ישיר ל־10 השנים האחרונות שבהן נשברו שיאי הטמפרטורה. אירועי אקלים קיצוניים גבו מחיר כלכלי עצום של 229 מיליארד דולר וההזדמנות לעצור את ההידרדרות מתפוגגת. בטח כשנשיא ארה"ב הנכנס לא חושב שיש כאן בעיה
עוד לפני שננעלה, זה כבר היה ברור כשמש: 2024 היא השנה החמה ביותר בהיסטוריה המתועדת; שיא מפוקפק, שנשבר מחדש מדי שנה כבר עשור. לפי ארגון המטאורולוגיה העולמי, 2024-2015 הן השנים החמות ביותר שתועדו אי פעם. שיטפונות, גלי חום, שריפות, בצורות ואירועי קרה קיצוניים – מסימניה ההרסניים של ההתחממות – לא חסרו בשנה שחלפה. "השנה ראינו אירועי גשמים ושיטפונות שוברי שיא ואובדן חיים נורא בכל כך הרבה מדינות, שגרמו לשברון לב לקהילות בכל יבשת", סיכמה את השנה מזכ"לית ארגון המטאורולוגיה העולמי, סלסט סאולו.
לפי נתונים מוקדמים של שירות האקלים האירופי קופרניקוס, הטמפרטורה העולמית הממוצעת ב־2024 תסתכם כחמה יותר ב־1.6 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום־תעשייתי, כשרק ב־2023 נרשמה עלייה של 1.48 מעלות, כך שהכיוון ברור. זה אולי נשמע מעט, אבל כל שבריר מעלה מזניק את ההסתברות לאירועי קיצון בעולם.
WWA, רשת מדענים הבוחנים את השפעות ההתחממות הגלובלית, וארגון המחקר והדיווח Climate Central מצאו ששינויי האקלים הוסיפו אשתקד 41 יום של חום מסוכן (ימים שבהם הטמפרטורה עולה על ממוצע 10% הימים החמים ביותר בשנים 1991-2020); ש־26 אירועי קיצון ב־2024 גרמו לבדם למותם של 3,700 בני אדם ולעקירתם של מיליונים; ושגברה עוצמתם של רוב ההוריקנים האטלנטיים ב־2023-2019. כמו כן מתוך 16 אירועי שיטפונות ב־2024 נמצא כי 15 הם תוצאה של גשמים עוצמתיים במיוחד שנגרמים משינויי אקלים.
הצפות שהתרחשו בחודשים מרץ וספטמבר באפגניסטן ובפקיסטן הובילו למותם של 1,084 בני אדם. טייפון יאגי, שהכה בפיליפינים בתחילת ספטמבר, גבה 844 קורבנות בנפש. הוריקן הלין, שפגע באמריקה בספטמבר, הרג 235 בני אדם (ונזקיו הוערכו ב־47 מיליארד דולר), ושיטפונות אימתניים וממושכים בספרד הובילו להרס חסר תקדים, זעם ציבורי עז – ו־231 מתים. זו כמובן רשימה חלקית בלבד מתוך עשרות אסונות אקלים שהובילו להרוגים, פצועים, עקורים ונזק כלכלי נרחב. טמפרטורות שוברות שיאים ב־2024 תורגמו לממטרים שוברי שיאים ברחבי הגלובוס, מקטמנדו, דרך דובאי, ריו גרנדה דו סול ועד דרום האפלצ'ים (אטמוספרה חמה יותר נוטה להחזיק יותר לחות, ומובילה לגשם כבד יותר).
העלות הכלכלית של אירועי הקיצון מורגשת היטב. עשרת אסונות האקלים היקרים ביותר אשתקד גרמו נזקים בהיקף של 229 מיליארד דולר, כך לפי ארגון Christian Aid, המסתמך על נתוני חברות הביטוח. ארצות הברית לבדה ספגה כ־70% מהנזק הכלכלי העולמי, כשרק שני הוריקנים שם (הלין ומילטון) גרמו לנזק של כ־50 מיליארד דולר. בדרום מזרח אסיה טייפון יאגי גרם נזק של 12.6 מיליארד דולר; באירופה הסערה בוריס גרמה לנזק של 5 מיליארד דולר. מבחינת הנזקים המצטברים מדי שנה, NOAA (מינהל האוקיינוס והאטמוספרה הלאומי של ארה"ב) מצא שמאז שנות השמונים ספגה ארה"ב 400 אסונות אקלים, שהנזק הכולל שלהם מגיע ל־2.78 טריליון דולר.
לפי מחקר של הבנק המרכזי האירופי, עד 2035 טמפרטורות גבוהות יותר לבדן יעלו את מחירי המזון בעולם ב־0.9% עד 3.2% מדי שנה, ויתרמו לעליית האינפלציה הכוללת בשיעור של 0.3% עד 1.2%.
משבר האקלים כבר גורם לתהליך התייבשות של 75% משטחי העולם, ומגביר את מליחות הקרקע, דבר שמסכן את ייצור המזון ואת הגישה למים עבור מיליארדי בני אדם. חלק מהפתרונות כבר כאן. כך למשל ההשקעה של אתיופיה בגידולים עמידים לבצורת ובניהול מים הגבירה את הביטחון התזונתי, והחזירה 2 עד 4 דולר על כל הוצאה של 1 דולר. אולם נראה כי העולם בכללותו לא ממהר לפתח ולהטמיע פתרונות כאלה.
אחרי שיא החום בא שיא הגשם
"שנת 2024 היא מעין מעבדה לשינוי האקלים ומדגימה היטב את ההקצנה באירועי מזג האוויר"
ומה בישראל? לפי נתוני השירות המטאורולוגי, 2024 היתה שנה חמה במיוחד עם כ־1 מעלות צלזיוס מעל הממוצע של 1991־2020. זה מציב אותה כשנה השנייה החמה ביותר מאז החלו המדידות ב־1950, כשרק 2010 עקפה אותה. הקיץ האחרון קבע שיאים חדשים עם טמפרטורות של 2 מעלות צלזיוס מעל הממוצע (השיאים הקודמים היו ב־2012 ו־2023, אז נרשמה עלייה של 0.5 מעלות צלזיוס). בבקעת הירדן למשל תועדו 48.1 מעלות.
והגשם? הגיע באיחור. בצורת חורפית מקריית גת ועד עוטף עזה הובילה לכך ש־40 אלף דונם חיטה ירדו לטמיון, והחקלאים נאלצו לזרוע מחדש. כשכבר הגיע הגשם היה זה מבול עז: מכוניות טבעו בהצפות באשדוד, וכמות חריגה של גשם בזמן קצר גרמה לחסימות כבישים ראשיים במרכז הארץ. בנתניה וטייבה תועדו חילוצים מרחובות מוצפים, ובאזור השרון הוצפו בתים.
"שנת 2024 היא מעין מעבדה לשינוי האקלים ומדגימה היטב את ההקצנה באירועי מזג האוויר: שיאי חום לעומת שיאים של עוצמות גשם", אמר לכלכליסט ד"ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי. "במהלך השנה נשברו שיאי טמפרטורה ועומסי חום. קיץ 2024 היה החם ביותר מאז החלו המדידות בישראל. מצד שני נשברו השנה גם שיאי עוצמות גשם, בעיקר בחודש נובמבר".
דוהר אחורה
טראמפ כבר הודיע שיתמוך בהרחבת קידוחי הנפט, ויוציא את ארה"ב מהסכם האקלים העולמי
ריבוי אירועי האקלים החריגים ב־2024 ממחיש עד כמה משפיעה התחממות ממוצעת של 1.3 מעלות צלזיוס בסך הכל מאז העידן הטרום תעשייתי – ועד כמה דחוף הצורך לנקוט פעולות להפחתת פליטות, למשל הפסקת השימוש בדלקי מאובנים (פחם, נפט וגז). אבל נראה ש־2025 תדהר בכיוון ההפוך: דונלד טראמפ, שמתחיל קדנציה שנייה כנשיא ארה"ב, נמנה עם מכחישי משבר האקלים, וכבר הודיע שיתמוך בהרחבת קידוחי הנפט, אפילו בשמורות טבע. עוד הכריז הנשיא המיועד כי יוציא את ארה"ב מהסכם האקלים העולמי, ויבטל אין־ספור תקנות סביבתיות. מהלכים כאלה של יצרנית גזי החממה הגדולה בעולם עלולים לגרום גם למדינות אחרות להוריד את הרגל מהגז ולמסמס התחייבויות בנושא האקלים.
כל זאת כאשר השנים הקרובות הן קריטיות מבחינת חלון ההזדמנויות לבלום החמרה משמעותית של שינויי האקלים, שלפיו האנושות נדרשת לחתוך 43% מפליטות גזי החממה עד 2030. "הטמפרטורה העולמית ב־2024 הייתה קיצונית, אבל צפויה", מסכם ד"ר יונתן גולדסמית', חוקר אקלים במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "כבר בשנות השבעים של המאה שעברה מדענים הזהירו ששריפת דלקי מאובנים תוביל להתחממות משמעותית של כדור הארץ, וכך קורה.
"היום אנחנו קרובים מאוד לרף של מעלה וחצי התחממות מעל למה שהיינו בתחילת המאה העשרים. מאז 2016, השנה בה ארה"ב הפרה את הסכם האקלים שעליו היא חתמה, הטמפרטורה העולמית עלתה בעוד 0.2 מעלות. התחזיות לעתיד הן ברורות, השנים הקרובות הן קריטיות. בלי הפחתה אגרסיבית של השימוש בדלקי מאובנים, הטמפרטורה העולמית תעבור את רף המעלה וחצי בשנים הקרובות. מדינות העולם, וישראל בתוכן, חייבות לעמוד ביעדים עליהם הן חתמו, ולנווט את עתיד העולם למקום בטוח יותר".