אירופה מתייבשת: החום מכה ומאיים על הכלכלות החזקות בעולם
אירופה מתייבשת: החום מכה ומאיים על הכלכלות החזקות בעולם
החום הכבד הפוקד את מערב ודרום היבשת משבש את שגרת החיים בכמה מהכלכלות החזקות בעולם, מפגיעה בשוק התעסוקה ובתנועת הרכבות ועד לעומסים בבתי החולים. אחרי שהמלחמה הרוסית חיבלה באספקת האנרגיה, בצורת קשה מאיימת על הגידולים החקלאיים
ברחבי מערב ודרום אירופה התרבו בימים האחרונים אירועי אקלים חריגים בעוצמתם. בצרפת, שכבר הטביעה את המונח "אפוקליפסת חום", פונו רבבות תושבים מבתיהם בעוד דליקות רבות עוצמה משתוללות בדרום־מערב המדינה. בבריטניה, מסלולי המראה נמסו בחום ורכבות הושבתו בשל החשש לנזקי חום במסילות. אתמול תועדו בממלכה 40.3 מעלות צלזיוס — אירוע חסר תקדים. בתי חולים במדינות מוכות החום, שחוזים כעת בעלייה במקרי הקורונה, נאלצים להתגייס כדי לטפל גם בנפגעי האקלים.
ההשלכות הכלכליות הן עצומות. לפי תחזיות מומחים עלולות ההשפעות האקלימיות לגלח שיעורים דו־ספרתיים מהתמ"ג של אירופה, קנדה, ארה"ב וסין, אם לא יינקטו מהלכים נרחבים על ידי ממשלות לריסון פליטות הפחמן. בתרחיש האופטימי ביותר, התמ"ג הגלובלי יתכווץ ב־4%, כאשר הצפי הקודר הוא להתכווצות של 18% עד 2050.
הדיווחים הזורמים עתה ממדינות אירופה על הפרת שגרת החיים הם רק איתות לעתיד לבוא. משבר האנרגיה ונסיקת מחירי החשמל שנגרמו בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, יואצו עתה בצילן של תופעות האקלים החריגות, המכות גם בכלכלות החזקות בעולם. הפגיעה במקורות המים תצמצם את יכולות הפקת האנרגיה הירוקה ותחזיר את היבשת לדלקים מזהמים — גם זאת בצל הניתוק מהאנרגיה הרוסית. וכך, בעוד המשבר האקלימי מסלים, נראה כי האפשרויות למיתונו מתמעטות.
שגרת החיים הופרה: מעסיקים יידרשו להקל על עובדים
בשנים שקדמו להתעצמות משבר האקלים, הטמפרטורה המקסימלית בלונדון בחודש יולי הגיעה ל־21 מעלות צלזיוס. אתמול, מעלות החום בממלכה נסקו ל־40.3 צלזיוס, שיא של כל הזמנים.
החום היוקד, שהורגש מלונדון בדרום ועד מנצ'סטר בצפון, שיתק את הפעילות השגרתית, בין השאר, משום שרוב הבתים, בתי הספר והעסקים הקטנים אינם ממוזגים. כתוצאה, לימודים הושבתו, מיליוני בני אדם לא הלכו לעבודה ותנועת הרכבות הואטה בשל החשש להתעוותות מסילות. בתקופה שבה קיים ממילא כאוס חריג בשדות התעופה, טיסות שותקו בנמל התעופה לוטון בגלל נזקי חום שנגרמו למסלולים, וצוותים מיוחדים גויסו כדי לתקנם. מטוסים של חיל האוויר נאלצו גם הם לפנות למסלולים חלופיים. מפעלים בממלכה הקדימו את שעות הפעילות כדי להקל על העובדים, ואפילו חברי הפרלמנט הורשו להגיע לעבודה ללא מקטורנים ועניבות. הפעילות של מוזיאונים בבירה שובשה בגלל היעדר מיזוג, וגן החיות נסגר.
השיבושים הקשים הללו בכלכלה השנייה בגודלה באירופה הם רק סימן לבאות. הטמפרטורות החריגות הנמדדות בימים אלה כתוצאה מהאצת קצב ההתחממות הגלובלית עתידות לפגוע בשגרת העבודה והחיים בכלכלות מובילות אחרות ביבשת, ובעולם כולו. בספרד, אשר בה ל־30% ממשקי הבית יש מזגנים, השיעור הגבוה באירופה, הטמפרטורות נסקו השבוע ל־46 מעלות באזורים מסוימים ותושבים נתבקשו להישאר בבתיהם. טמפרטורות חריגות פקדו גם את צרפת, שם משתוללות דליקות ענק ביערות.
משקיפים מזהירים כי בהינתן התחזיות להתגברות אירועים של חום חריג, מעסיקים באירופה יצטרכו לשפר את תנאי העבודה ולהתאימם לאירועי הקיצון הללו. איגודי עובדים בגרמניה כבר מקדמים הפסקות צהריים ארוכות יותר בימים חמים במיוחד ודורשים ממעסיקים לספק אזורים מקורים שאליהם יוכלו העובדים לצאת להפוגות. "מעסיקים צריכים להגן על העובדים שלהם וממשלות צריכות לוודא גם הן שהעובדים מוגנים", ציינה בשיחה עם ה"דויטשה וולה", שרי קובאטס, מרצה לבריאות הציבור בבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון.
מאז קיץ חם במיוחד שפקד את אירופה ב־2003, שגרם לעומסים כבדים בבתי החולים, במיוחד בצרפת, ולתמותה גבוהה בקרב קשישים, ההיערכות לאירועים מסוג זה השתפרה. עם זאת, מומחים מציינים כי בימים אלה, כאשר הקורונה נמצאת שוב בעלייה, הטיפול בפגיעות חום רק יכביד על מערכת עמוסה ממילא שנסחטה עד הקצה בזמן המגפה. "עדיין קיימת חוסר מודעות מספקת בקרב אנשי צוותים רפואיים ובקרב הציבור הכללי לסכנות הטמונות בחום הכבד", הזהירה קובאטס.
הגשמים התמעטו: יבולי החיטה והאורז בסכנה
שינויי האקלים הביאו לזינוק היסטורי בהיקף אירועי הבצורת ביבשת אירופה. לפי דו"ח של הנציבות האירופית שפורסם מוקדם יותר החודש, האזורים החקלאיים שסובלים מפגיעה קשה במיוחד נמצאים באיטליה, צרפת, גרמניה, הונגריה, פורטוגל וספרד. ברובה של אירופה מדובר במצב קריטי בשל גירעון של 19% בירידת גשמים לעומת הממוצע של 1991־2020.
המחסור במי השקיה גורם לפגיעה קשה ביבולים וגם בייצור החשמל הירוק. בספרד, נפחי המים המאוחסנים במאגרים נמוכים עתה ב־31% לעומת ממוצע העשור האחרון. בפורטוגל, האנרגיה ההידרו־אלקטרית המאוחסנת במאגרי מים עומדת על 50% מהממוצע של שבע השנים האחרונות.
באיטליה, אגן נהר הפו בצפון המדינה הגיע לדרגת החומרה הגבוהה ביותר של התייבשות, וכתוצאה נרשמה פגיעה קשה בחקלאות המקומית, כולל גידולי אורז ועגבניות. במקביל, סכנה מרחפת מעל ייצור כ־60% מהאנרגיה ההידרו־אלקטרית המופקת במדינה. אזהרת בצורת הוכרזה בחמשה אזורים באיטליה והמחסור במים הוביל לנקיטת מהלכי חירום במועצות מקומיות, כולל ייבוש מזרקות והגבלת שעות ההשקייה של גינות ירק. גם בצרפת ננקטים מהלכי חירום לצמצום השימוש במים.
הפגיעה הקשה בחקלאות האירופית נגרמת ברקע צניחה ביצוא של תבואות מאוקראינה ומרוסיה בעקבות המלחמה, שהביאה לעלייה חדה במחירי הסחורות החקלאיות ברחבי העולם.
אף שהאיחוד האירופי נסמך בעיקר על תוצרת מקומית, לפי נתוני הנציבות האירופית, אירועי האקלים החריגים מאיימים על 44% מהאדמות החקלאיות של היבשת, ובכך על הביטחון התזונתי שלה. בחודש מאי האחרון, הנציבות הודיעה כי תרכז נתונים חודשיים על אספקת הדגנים, זרעי השמן והאורז ביבשת, זאת במטרה לנטר את היקפי הסחורות החקלאיות בסביבה מאתגרת של מחירים גואים וקשיי אספקה.
"החום הכבד הפוקד את אירופה הוא קריאת השכמה צורמת: מערכת המזון שלנו בצרות", הזהיר השבוע סטפן שמיץ, מנכ"ל קרופ טראסט, ארגון עולמי המגדל ומאחסן זרעים, למען ביטחון תזונתי.
"שלושה יבולים בלבד, חיטה, שעורה ואורז, מהווים מחצית מאספקת המזון העולמית. כל אלה רגישים לתנאי מזג אוויר חריגים כמו בצורת וחום. ללא נקיטת פעולה, המזונות האהובים עלינו לא יעמדו בשינויים האקלימיים, שכבר עתה פוגעים ביבולים וגורמים לזינוק במחירי המזון ולהתגברות הרעב העולמי", צוטט שמיץ באתר החדשות החקלאיות foodingredientsfirst.com.
האנרגיה במחסור: אירופה תחזור למקורות מזהמים
בשנת 2020, מקורות מתחדשים היוו 37.5% מצריכת החשמל באיחוד האירופי לעומת 34.1% ב־2019. אנרגיית רוח ומים ייצגו שני שלישים מכלל החשמל המופק ממקורות אלה, עם 36% ו־33%, בהתאמה. עתה, היצרניות המובילות באירופה של אנרגיית רוח — צרפת, איטליה וספרד — חוות אירועי חום ובצורת חמורים.
מלבד נסיקת מחירי סחורות חקלאיות, אינפלציה משתוללת ושיבושים קשים בשרשראות האספקה, הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר האחרון יצרה משבר בשוק האנרגיה העולמי והובילה לזינוק בעלויות החשמל באירופה ובעולם. מספר מדינות, ובראשן גרמניה, הכלכלה החזקה ביבשת, ספגו פגיעה קשה במיוחד בשל תלותן הרבה בגז ובנפט הרוסיים.
גל החום הפוקד את מערב ודרום אירופה הביא לביקושי חשמל חריגים, גם במדינות שבהן רק באחוזים בודדים ממשקי הבית מותקנים מזגנים. בה בעת, אי־ודאות חמורה מרחפת מעל אספקת הגז לאירופה, זאת בשעה שמדינות נמצאות במרוץ למלא את המאגרים לקראת החורף.
"החודשים הבאים יהיו קריטיים", ציינה השבוע פיית' בירול, מנכ"לית סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA). "אם רוסיה תחליט לנתק את אספקת הגז לחלוטין לפני שאירופה תוכל להגיע לרמות אגירה של 90%, המצב יהיה חמור ומאתגר הרבה יותר", הזהירה.
בינתיים, מנהיגי אירופה ממתינים בחשש למחר, אז צפוי צינור נורד סטרים 1, המחבר את הגז הרוסי לאירופה, לחדש פעילות לאחר הפסקה בת עשרה ימים, כביכול לצורכי תחזוקה. גרמניה, באופן מיוחד, תלויה בהחלטת הנשיא ולדימיר פוטין. "הכל יכול לקרות", הזהיר השבוע שר הכלכלה הגרמני רוברט האבק, בראיון לרדיו המקומי. "יכול להיות שהגז יזרום שוב, אולי יותר מבעבר. מאידך, יכול להיות שלא ייצא משם כלום".
הפלישה לאוקראינה הגבירה את המוטיבציה האירופית להיגמל מהתלות בגז הרוסי, אך כעת החשש הוא לאספקה בטווח הקצר, עד לפיתוח חלופות או חתימה על חוזי אספקה עם מדינות אחרות. בינתיים, למרבה הדאגה, היבשת מתרחקת מיעדיה הירוקים — מה שיסלים עוד יותר את המשבר האקלימי. אפילו השר האבק, אחד הפוליטיקאים הירוקים המשפיעים באירופה, ביצע מהלכים המתנגשים עם התחייבויות האיחוד האירופי לצמצום פליטות גזי חממה. והוא לא לבד בהיפוך המגמה.
"האופציות של גרמניה הן ספורות, לא מושלמות ולא נעימות", ציינה באחרונה קוסטנצה שטלצנמולר, מומחית ליחסים בינלאומיים ממכון ברוקינגס, שצוטטה ב"פייננשל טיימס". "האבק מדבר על החזרה לפעילות של תחנות כוח פחמיות מזהמות ואומר לאנשים להתקלח פחות. הוא מגמיש את התקנות הסביבתיות כדי להקים טרמינלים קבועים לגז נוזלי ובינתיים שוכר טרמינלים", ציינה. "המלחמה באוקראינה הדגישה עד כמה תלויה אירופה בגז הרוסי כדי להאיר את היבשת ולשמור על מפעליה פתוחים, זאת בזמן שהיא ממתינה ליום שבו מאות מיליארדי יורו בהשקעות באנרגיה מתחדשת, מכוניות חשמליות וטכנולוגיות לצמצום פליטות מהתעשייה — יניבו תוצאות".
