התקפלה מול אוהלי המחאה: אוניברסיטת בראון תדון בביטול ההשקעות בישראל
התקפלה מול אוהלי המחאה: אוניברסיטת בראון תדון בביטול ההשקעות בישראל
המוסד האקדמי היוקרתי הוא הראשון להיכנע למפגינים הפרו־פלסטינים וידון באפשרות למשוך כספים "מחברות המרוויחות מרצח העם בעזה". בלחץ הסטודנטים, אוניברסיטת פורטלנד תקפיא תרומות מבואינג המוכרת לישראל ציוד ביטחוני
הסטודנטים שעומדים מאחורי המחאות הפרו־פלסטיניות המרעידות את אוניברסיטאות היוקרה בארצות הברית דורשים מהמוסדות לנתק את קשריהן עם ישראל לא רק מבחינת שיתופי פעולה אקדמיים, אלא גם מבחינה פיננסית. מהלכים כאלה כוללים, בין השאר, מכירת מניות של חברות ישראליות במידה והקרנות של המוסדות מושקעות בהן. בתמורה, הסטודנטים מתחייבים לפרק את מאהלי המחאה ולהפסיק את ההפגנות.
בעוד שאוניברסיטת קולומביה ניסתה לקיים משא ומתן עם מארגני המאהל, שבסופו של דבר התפוצץ והוביל אתמול לפינוי בכוח, באוניברסיטת בראון בפרובידנס, רוד איילנד, השייכת גם היא לליגת הקיסוס, ההנהלה התקפלה מול המוחים בצעד ראשון מסוגו מאז פרוץ המהומות.
"נמשיך לפעול עד ההצבעה"
ה"ניו יורק טיימס" מדווח, כי המאהל שהוקם בקמפוס פורק אתמול, זאת לאחר שראשי האוניברסיטה הסכימו לדון במשיכת השקעות מחברות הקשורות ללחימה בעזה. לפי ההסכם, בהמשך החודש ייפגשו חמישה נציגים של הסטודנטים עם חמישה מנציגי ההנהלה כדי לדון במשיכת כספים מחברות "המאפשרות את רצח העם בעזה ומרוויחות ממנו", ובאוקטובר תקיים המועצה המנהלת הצבעה בנושא.
"אף שהמאהל יפורק, נמשיך לפעול עד ההצבעה באוקטובר כדי לוודא שהנהלת בראון אכן תפסיק את ההשקעות", נמסר מארגון Brown Divest Coalition. המאהל הוקם בשבוע שעבר, ובדומה למוחים בקולומביה, הסטודנטים איימו כי יישארו בו עד שיפונו בכוח. "הרגע הזה ממחיש את הכוח הקולקטיבי שלנו", אמר ראפי אש, סטודנט שהשתתף במחאה. "זה מוכיח שהסטודנטים יכולים לגרום לאוניברסיטה להקשיב".
עם זאת, מהאוניברסיטה נמסר כי עדיין ימשיכו בהליכים משמעתיים נגד המוחים. נשיאת אוניברסיטת בראון, כריסטינה פקסון מסרה כי אף שהיא מצרה על האירועים במזרח התיכון, היא אינה יכולה להסכים לקיומו של מאהל לא חוקי. "אני מעריכה את המאמצים הכנים מצד הסטודנטים שלנו למנוע הסלמה", ציינה.
לחץ הסטודנטים הניב פרי גם באוניברסיטת פורטלנד, שם הודיעה ההנהלה השבוע כי תשעה קבלת תרומות מבואינג, זאת בשל דרישות הסטודנטים שמאשימים את החברה במכירת נשק לישראל. נשיאת האוניברסיטה אן קאד הודיעה, כי הגיעה להחלטה בשל "התשוקה שבה הדרישות הללו מבוטאות שוב ושוב על ידי אנשים מהקהילה שלנו". הקפאת התרומות תימשך, "עד שתהיה לנו הזדמנות להחליט על דרך פעולה הגיונית", כך לפי קאד. עוד הוסיפה, כי לאוניברסיטה "אין השקעות בבואינג, אך היא מקבלת תרומות פילנתרופיות מהחברה, ובהתחשב בכך שבואינג היא מעסיקה גדולה באזור, רבים מהבוגרים שלנו עובדים שם". במסיבת עיתונאים שערכה בחודש מרץ חשפה קאד, כי בואינג תרמה השנה לאוניברסיטה 150 אלף דולר בתמורה לקריאת כיתה על שמה, זאת בנוסף ל־28 אלף דולר שהיא תורמת מדי שנה למלגות ומימון חירום.
בואינג אמנם ידועה בעיקר כיצרנית מטוסים, אך היא נמנית עם החברות הגדולות בעולם לייצור ציוד בטחוני, כולל טילים, רקטות ומערכות לוויין. מהחברה לא התקבלה תגובה.
הצעדים הללו מצד בראון ואוניברסיטת פורטלנד נגד ישראל נחשבים תקדימיים, אך אין זו הפעם הראשונה שבה לחץ סטודנטים מוביל להפסקת השקעות. בשנות ה־80 יצאו סטודנטים בדרישה דומה לניתוק הקשרים עם חברות העושות עסקים עם דרום אפריקה, בגלל משטר האפרטהייד. 155 אוניברסיטאות, ביניהן קולומביה והרווארד, נענו אז לדרישה, ובייל הסטודנטים אף הקימו מאהל מחאה.
ברקע הדרישות הללו, מרבית האוניברסיטאות הגדולות שמתמודדות עם הפגנות פרו־פלסטיניות התחייבו לא לנתק קשרים עם ישראל. כך, אוניברסיטת הרווארד, שעמדה בעין הסערה בתחילת הלחימה בעזה, הודיעה כי היא "מתנגדת לקריאות לחרם על ישראל והמוסדות האקדמיים שלה". בדומה, אוניברסיטת קליפורניה מסרה כי היא "מתנגדת לקריאות לחרם והפסקת השקעות בישראל". נשיאת אוניברסיטת קולומביה, מינוש שאפיק, אמרה השבוע כי האוניברסיטה לא תמשוך השקעות מישראל אך כן תשקיע בעזה.
קרנות פטורות ממס
גם אם האוניברסיטאות ייכנעו לבסוף לדרישות הסטודנטים, מומחים מציינים כי הפסקת השקעות היא הליך בעייתי למימוש, זאת בעיקר בגלל המורכבות של זרועות ההשקעה. "מבחינה מעשית, יהיה להן קשה מאוד לעשות זאת, בגלל שיטות ההשקעה", אמרה ל"וושינגטון פוסט" סנדי באום ממכון אורבן, צוות חשיבה בוושינגטון הבירה. "זה לא כאילו הם קונים רק כ־50 מניות שונות כמו שרבים כנראה חושבים".
האוניברסיטאות מחזיקות בקרנות פטורות ממס של תרומות והשקעות, ומרווחיהן משלמות משכורות, מממנות מחקרים ומעניקות סיוע פיננסי. להרווארד הקרן הגדולה ביותר ששווייה עומד על 50.8 מיליארד דולר, ואילו אוניברסיטת קליפורניה מחזיקה בקרן בשווי 169 מיליארד דולר עבור עשרת הקמפוסים שלה. האוניברסיטאות העשירות ביותר משקיעות חלקים נרחבים מהקרנות במניות ובקרנות גידור ומעסיקות צוותי ייעוץ ייעודיים הקובעים את כיוון ההשקעות.
גם בבראון, שם, כאמור, הסכימו לשקול את הפסקת ההשקעות, הודה דובר האוניברסיטה בריאן קלארק כי לא מדובר במהלך פשוט. לדבריו, האוניברסיטה לא משקיעה את כספי הקרן ישירות, אלא מסתמכת על "מנהלי השקעות חיצוניים, כולם בעלי רמות האתיקה הגבוהות ביותר, המחזיקים באותם ערכים כמו קהילת בראון". שווי הקרן של בראון עומד על 6.6 מיליארד דולרים, ובשנה הפיסקאלית 2023 העניקה מלגות בשווי 257 מיליון דולר, סכום שיא עבור המוסד האקדמי.
עיקרי החלטת בראון
- דיון בהשקעות - ראשי האוניברסיטה הסכימו לדון בהשקעות של קרן המוסד האקדמי בחברות הקשורות ללחימה בעזה
- שיתוף המוחים - חמישה מנציגי המפגינים ייוועדו עם חמישה מנציגי האוניברסיטה ויציגו את טיעוניהם
- הצבעת המועצה - מועצת בראון תקיים הצבעה באוקטובר שבה תחליט על עתיד ההשקעות שהוצגו כבעייתיות
