אחרי וולמארט: גם הול פודס דורשת מספקים להוריד מחירים
אחרי וולמארט: גם הול פודס דורשת מספקים להוריד מחירים
בעקבות ירידה בתנועת הלקוחות, ענקית המרכולים שבבעלות אמזון מצטרפת לאסטרטגיה של וולמארט ומתנגדת לניסיונות הספקים לייקר מוצרים. במקביל, הרשת מגדילה את פריסת החנויות. הול פודס: "בשנה האחרונה ספגנו חלק ניכר מההתייקרויות"
רשת המרכולים הול פודס שבבעלות אמזון פנתה לספקים בבקשה שיורידו את המחירים של מוצרי מזון ארוזים, זאת על רקע ההאטה בקצב עליית האינפלציה במדינה - על כך מדווח "הוול סטריט ג'ורנל".
בפגישה וירטואלית שנערכה בחודש דצמבר בין הנהלת הול פודס והספקים, הודיעו בחברה כי הם מעוניינים להוריד את המחירים הקמעונאיים של המוצרים, בהתאם לירידה בעלויות של היצרניות. בדרך כלל, מחירי מזון טרי כמו בשר נוטים להתייצב או לרדת בכפוף להאטה באינפלציה, ואילו מזונות ארוזים נשארים על פי רוב ללא שינוי, גם כאשר האינפלציה מתמתנת.
האסטרטגיה של הול פודס מול הספקים איננה יוצאת דופן בנוף הקמעונאי האמריקאי. כך, למשל, בנובמבר האחרון הודיע מנכ"ל וולמארט דאג מקמילון לספקים של הרשת המוזלת שלה סאמ'ס קלאב, כי ענקית המזון תתנגד לניסיונותיהם להעלות מחירים.
בשנתיים האחרונות העלו ספקיות המזון את המחירים הסיטונאיים, זאת על רקע העלייה בהוצאות על שינוע, עבודה וייצור. רשתות הסופרמרקטים גלגלו ברובן את העליות הללו לצרכנים, והמחירים הגבוהים יותר סייעו להן לשמור על רווחיות. עם זאת, עליות המחירים הובילו לכך שצרכנים צמצמו רכישות והתמקדו במבצעים. "אנחנו מודעים לכך שהלקוחות שלנו מושפעים מהאינפלציה בבחירת מוצרים", אמרה אליסה ושו, סגנית נשיא בהול פודס, בשיחה עם הספקים בדצמבר. החברה הוסיפה, כי בשנה האחרונה היא ספגה חלק ניכר מהעלאות המחירים והרחיבה את היצע המבצעים וההנחות, כך ששיעור העלאות המחירים שביצעה היה נמוך מהממוצע בתעשייה. לפי דיווחי הול פודס, ברשת כבר הורידו את המחירים של מוצרים מסוימים כמו דגני בוקר, לחם ומים מוגזים, והחברה מחויבת לכך כי המחירים ישקפו את ההאטה באינפלציה.
לפי נתונים רשמיים, אינפלציית המזון בהכנה ביתית עמדה בדצמבר על 11.8%, ירידה לעומת 12% בנובמבר ו־12.4% באוקטובר. במקביל, בחודש שעבר דווח גם על האטה בעליית מחירי המזון הכלליים. לפי נתוני הממשל האמריקאי, מדד מחירי המזון עלה בדצמבר בשיעור של 0.3% לעומת חודש קודם לכן, לעומת עלייה של 0.5% שנרשמה בנובמבר ו־0.8% באוקטובר. עם זאת, הנתונים, שהם עדיין גבוהים, ממשיכים להשפיע על תנועת הלקוחות בחנויות.
לפי חברת המחקר Placer.ai, תנועת הקונים בחנויות הול פודס צנחה בכ־8% ברבעון הרביעי של 2022 בהשוואה לתקופה המקבילה שנה קודם לכן. ירידות דומות נרשמו גם אצל מתחרות כמו קרוגר ואלברטסונס, ואילו ברשתות המוזלות אלדי וטריידר ג'וז דווקא נרשמה עלייה. בה בעת, דוברת הול פודס דחתה את הנתונים בטענה שהם אינם משקללים 13% מהסניפים. לדבריה, היקף העסקאות גדל בדצמבר ב־3.5% לעומת שנה קודם לכן, בעוד כמות הפריטים שרוכשים הלקוחות נותרה ללא שינוי.
הול פודס מפעילה מעל 500 סניפים בארה"ב, קנדה ובריטניה. מאז נרכשה ב־2017 על ידי אמזון בסכום של 13.7 מיליארד דולר ביצעה הרשת כמה הוזלות, כולל ב־2018 ובאפריל 2019, וכן הרחיבה את המותג הפרטי הזול יותר, וזאת בניסיון להגדיל את קהל הלקוחות. הרשת הרחיבה מאז גם את הפעילות המקוונת והגדילה את מספר הסניפים הפיזיים, והיא מציעה הנחה נוספת של 10% למנויי אמזון פריים.
במקביל למאמצים בחזית המחירים, בחודש שעבר דווח ב"ביזנס אינסיידר", כי מנכ"ל הול פודס ג'ייסון ביקול מתכנן לשלש את מספר החנויות שייפתחו בכל שנה. ב־2022 נפתחו 11 סניפים, אך ביקול, שנכנס לתפקיד בספטמבר, אמר כי היעד הוא לאתר מיקומים ולפתוח סניפים בקצב מהיר יותר. "בסופו של דבר, אנחנו רוצים לפתוח 30 סניפים או יותר בשנה", אמר בכנס של איגוד הקמעונאות שנערך בחודש שעבר בניו יורק. "מבחינתנו זה יאפשר לנו לשרת יותר לקוחות". עוד הוסיף, כי הרשת בוחנת פורמטים חדשים לחנויות, מבחינת גודל ומבנה. "התחושה שלנו חיובית מאוד לגבי הפוטנציאל שלנו להמשיך ולהוסיף חנויות", אמר, זאת ברקע דיווחים על 50 חנויות חדשות שנמצאות בשלבים שונים של פיתוח.
האסטרטגיה הזו מגיעה בעוד אמזון סגרה בשנה שעברה 68 חנויות פיזיות של רשתות אחרות שהיא מפעילה, בהן את כל חנויות הספרים. הול פודס נחשבה לנקודת האור בתוצאות הרבעוניות האחרונות. באוקטובר דיווחה ענקית המסחר המקוון כי ברבעון הפיסקאלי השלישי של 2022, המכירות בחנויות הפיזיות, הכוללות בעיקר את סניפי הול פודס, זינקו ב־10% ל־4.69 מיליארד דולר, זאת לאחר עלייה שנתית של 12.5% ברבעון השני ו־17.1% ברבעון הראשון. היום צפויה אמזון לדווח את תוצאות הרבעון הרביעי והשנה כולה.
בשנתיים האחרונות העלו ספקיות המזון את המחירים הסיטונאיים בעקבות התייקרות הייצור והשינוע. רשתות הסופרמרקטים גלגלו את העליות לצרכנים